עוולת נשים

מהיכן צצה הפרשנות להפרדת הנשים מן המרחב הציבורי כדי לשמור על כבודן?

עו"ד איילת גלילי , י"ח בכסלו תשע"ב

איילת גלילי
איילת גלילי
יח"צ

חלק גדול מהציבור הרחב התוודע לראשונה למושג "הדרת נשים" בימים האחרונים, אך משום מה נתקבל הרושם כי מדובר במושג הלכתי דתי. לא כך הדבר, המושג הוטמע בציבור בגרסתו המניפולטיבית והצינית, המעמידה את האישה במקום רחוק ממה שכיוונה אליו היהדות. יותר עוולה מהדרה.

ההקצנה ביחס לנשים שהחלה את דרכה מהקהילות המסוגרות והגיעה אל המרחב הציבורי הפתוח היא סכנה לכולנו. נשים וגברים כאחד. אין בה חינוך לכבד את האחר, או לתת הזדמנות לבחירה חופשית ואין בה שום דמיון ליחס האבות לנשות הדור.

מהיכן צצה הפרשנות להפרדת הנשים מן המרחב הציבורי כדי לשמור על כבודן? השלכת נשים למושבים האחוריים של האוטובוס, או מניעת זמרתן אינה דרך התורה והיא תחילתה של הדרך לעוולות חברתיות ואנושיות שסופן להחזיר את האישה אל עידן המשטרים
אישה ללא חינוך, ללא תעסוקה וללא כבוד אינה דמות האישה האידיאלית בסיפורי התנ"ך והיא גם אינה הדמות האידיאלית באף חברה מתקדמת
החשוכים המבקשים להפוך אותה למפגע חברתי. דיכוי נשים אינו בריא ואינו נכון וגם אין עליו ציווי בשום ספר הלכות.

נהפוך הוא. אישה ללא חינוך, ללא תעסוקה וללא כבוד אינה דמות האישה האידיאלית בסיפורי התנ"ך והיא גם אינה הדמות האידיאלית באף חברה מתקדמת.

מי שספג מקצת מסיפורי ההיסטוריה היהודית יודע כי ארבעת האימהות, בנות צלופחד ודבורה הנביאה הן רק מעט מן הדוגמאות שהתנ"ך מספק לנו על נשים מנהיגות, שלא הודרו מן הקהילה אלא היו חלק ממנה, כשותפות לקבלת החלטות, כמובילות חברתיות וכמי שזכו לקבל את דרישתן לנחלה כשוות בין שווים, כשסירבו לוותר על זכות זו. הן גם שרו ויצאו במחולות, כשהמפורסמות שבהן היא שירת דבורה, ומרים ואחריה נשות ישראל, שיצאו בתופים ובמחולות.

אז מהיכן בכל זאת שאבו השראה הלכתית אלו המבקשים להנחיל את המושג הדרת נשים אל תוככי החברה היהודית? ואם שאיפתם היא לשמור על כבודה והדרה של האישה, התכבדו ויישבו בעצמם בחלק האחורי של האוטובוס ואל ישלחו אישה בהריון מתקדם או אישה המלווה בילדים להיטלטל עד לשם.

לא להדר הזה פיללנו ולא לכבודה של בת מלך הזה התכוונו. כבודה של אישה הוא חירותה ובחירתה החופשית, זו שנתן לה בורא עולם, לה ולשאר ברואיו.