"עיינתי בחומר אשר הוגש לעיוני וממנו עולה כי המשיבים אשר נמצאים כאן בפני, והכוונה לכל המשיבים חשודים בדין בכך שהשיגו, אספו הכינו רשמו או החזיקו ידיעות סודיות כאשר אינם מוסמכים לכך"

במילים אלה בחר שופט בית משפט השלום להשתמש בהחלטתו להאריך את מעצרם של שישה צעירים בהם עקיבא הכהן ואלחנן גרונר מיצהר, אלעד מאיר מחרשה וירון כלאב מקרית ארבע, בשישה ימים בשל מה שנטען על ידי המשטרה כעבירה ביטחונית חמורה, דא עקא שמי שיורד לפרטים ומתעמק בחשדות השונות כנגד הצעירים מגלה להפתעתו שהן מסתכמות בכך שהצעירים הוציאו הודעות כתובות - מיסרונים שקראו לציבור להגיע ולמחות כנגד גירוש יהודים מביתם!

כן כן , קראתם נכון. ארגון מחאה והפגנה הפך אליבא דרשויות שלטון החוק של מדינת ישראל לעבירה פלילית . חמורה.

חייבים להודות כי השופט חן אביטל, שהאריך מעצר של חברי הקבוצה נחשב עד עתה, כשופט הגון המקפיד על זכויות אדם גם של אנשי ימין ומתיישבים. אך הפרקליט אשר נתן את ההוראה להשתמש בסעיפים חמורים כנגד הצעירים, סעיפים הנלקחים מתוך עולם הריגול עושה ספין עלוב ודמגוגיה זולה על חשבון מערכת המשפט במדינת ישראל – מי שמתעמק בסעיף המיוחס לצעירים מבין שהתכלית של העבירה המיוחסת היא תכלית ביטחונית שנועדה להגן על ישראל מפני

שי ניצן בסך הכל עושה פרומו. מציב מקרה מבחן. ואם כולנו לא נתעורר נמצא את עצמנו חלילה חיים במדינה שאפילו חופש המחאה של המתיישבים על הרס בתים נשלל מהם

אויבים מבחוץ. לא מדובר על פעולות שהן אינן פעולות ביטחוניות (הרס מאחזים) וודאי שלא מדובר על כוונה להפגין נגד פעולות שכאלה.

מעצרם של השישה עבר בשתיקה יחסית. פרט לאנשי עמותת חננו הצדיקים המספקים הגנה משפטית לכל מי שנקלע למצוקה אל מול התעללות המערכת, ושתי הפעילות הבלתי נלאות למען עם ישראל וארץ ישראל , נדיה מטר ויהודית קצובר שהוציאו הודעת גינוי שפורסמה גם כאן באתר זה, מתנהלים דוברי הימין הרשמי בעצלתיים, ישנים את שנת הצהריים שלא לומר נכנסים למקלטים נוכח ההסתה שהייתה כאן בשבועות האחרונים נגד נוער הגבעות ובאמת למה לאנשי מועצת ישע - לדוגמא - להתערב ? הרי הם מתנגדים לזריקת האבן על המחט (כמו רובנו) וחס וחלילה לא רוצים שיציירו אותם כשותפים למי שהפך פתאום להיות אויב העם ( או יותר נכון אויב התקשורת): נוער הגבעות והמאחזים.

אז עצרו את מאיר ברטלר אלכס אוסטרובסקי (שעדין בכלא !) ופעילים נוספים שערכו פעולה מחאתית בירדן והייתה שתיקה. עצרו צעירות שהואשמו בתג מחיר ופגעו בזכויות היסוד האלמנטריות שלהם ולא הייתה כל מחאה. ואפילו כאשר כולאים את הצעירים שלנו בגין שליחת הודעות נגד פינוי אין ביקורת. ומשטרת ישראל בהוראות שי ניצן יכולה לפעול באופן חופשי.

ואולם קשה שלא להיזכר בימים אלה בדבריו של מרטין נימלר. דווקא מהכומר הזה שמחה נגד השתיקה בתקופת מלחמת העולם השנייה ניתן ללמוד בבחינת חכמה בגויים תאמין וכך כתב "בגרמניה לקחו תחילה את הקומוניסטים אני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי קומוניסט. ואז הם לקחו את היהודים ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי יהודי. ואז הם לקחו את חברי הארגונים המקצועיים ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי. ואז הם לקחו את הקתולים ואני לא הרמתי את קולי כי הייתי פרוטסטנטי ואז הם לקחו אותי אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.."

חייבים להקדים ולהבהיר. לא בשואה אנו מתעסקים ועם כל הביקורת והתחושה של התנכלות ורדיפה שי ניצן איננו חייל בצבא הנאצי וחוקרי ימ"ר שי כמו גם אנשי היחב"ל שעליהם הפקיד מפכ"ל המשטרה דנינו את הטיפול בפרשות תג מחיר אינם אויבי ישראל ואולם נדמה שהרעיון ברור: מי ששותק כאשר פוגעים בנוער הגבעות או מפרים זכויות אדם של פעילי ימין "קיצוני", צריך להבין שהיום זה הם ומחר יכול ויהיה זה הוא.

משלוח מסרונים כנגד גירוש יהודים זה לא מונופול של אותם צעירים. ארגון הפגנות ומחאות כנגד פעולות ההרס אינו שייך רק לנוער הגבעות.

אמנם הצעירים שנעצרו כמו גם צעירים רבים אחרים שמובלים בשבועות האחרונים לבית משפט בירושלים כאשר הם כבולים באזיקים הם החזית. הם החלוצים שנלחמים עבור כולנו ואולם מי שחושב להותיר את הצעירים האלה לבד ללא כל גב, ללא כל הגנה ולגיטימציה מתוך מחשבה כי לא נכון להזדהות עם אותם צעירים. צריך להבין היום זה הם - מחר זה הוא!

שי ניצן בסך הכל עושה פרומו. מציב מקרה מבחן. ואם כולנו לא נתעורר נמצא את עצמנו חלילה חיים במדינה שאפילו חופש המחאה של המתיישבים על הרס בתים נשלל מהם.