מכתב גלוי לכב' הרמטכ"ל
מכתב גלוי לכב' הרמטכ"ל

לפי דיווחי אמצעי התקשורת, ואף עפ"י הודעת דובר צה"ל, פורום המטה הכללי בפיקודך אימץ את המסקנות שהתגבשו במסגרת הצוות שבראשו עמדה ראש אגף כוח-האדם, אלוף אורנה ברביבאי. צר לי, אבל מסקנות אלה, לא זו בלבד שהן חסרות כל הגיון, אלא שהן עוד הרות אסון חברתי ולאומי, ומעל הכל נטולות כל הבנה של מהות עמנו. את מה שדווח לצבור ראוי לניתוח יסודי, ניתוח שאין מקום כאן לפרט אותו, ובע"ה יעשה במקום אחר, אך כמה נקודות מרכזיות מחייבות תגובה מיידית, משום שהן עומדות ביסוד עתיד עמנו.

נתחיל בעיקר. קביעתך – שבעיניי היא ללא צל של ספק פרי חששך מהרעש הצבורי המאיים עליך, כמו שהוא מאיים על כל אישיות צבורית על לא עוול בכפה – לפיה 'כי הסמכות הבלעדית הקובעת בצה"ל וביחידותיו היא סמכות המפקד ולא אף גורם זולתה', קביעה שאם הייתה מתייחסת לפקודות צבאיות על טהרת שיקולי ביטחון, היינו יכולים לאמצה בכל לבנו, אך, כיון שכל אזרח מבין שהיא נאמרה ברוח מרחיקת לכת בהרבה, קרי, שבכל תחומי ההתנהגות וחיי החיילים אכ"א מתכוון לקבוע עבורם, היא נטולת כל בסיס וכל הגיון, וגרוע מכל נטולת כל מוסר. אוי ואבוי ליום בו ערכי מוסר ואמונה יקבעו על ידי מפקדי צבא. ביום כזה, עלולים אנו למצא את עצמנו במקום מאד מאד לא רצוי מבחינת עמנו, במקום בו נקבע שכל פקודה צבאית כשרה, והסוף ידוע לכולנו: המחנה בו אמך ז"ל והמבדיל לח"ט אמי מצאו את עצמן יחדיו, ובנס ניצלו מהשמדה. היא גם נטולת כל בסיס, כיון שידוע לך שישנו מושג משפטי ברור של 'פקודות בלתי חוקיות בעליל'. אם כן, ישנן פקודות שיתחייב חייל לסרב להן אם יתברר שאינן עומדות בקני מידה מוסרי הולם, ויהיה אז על החייל לסרב להן בכל תוקף.

ולכשהוספת ש'המפקדים הם אלה שיקבעו, ללא כל התערבות חיצונית, את אופיין ואת דרך פעילותן של היחידות, בכפוף למדיניות צה"ל ולפקודות שבתוקף', התמלאתי רחמים ממש עליך. אתה שלפני זמן מועט, מרוב אמונה ומרוב אצילותך קבעת בתחילה שיאמר בצה"ל

בתחום הזה אדוני הרמטכ"ל צעדתם צעד נורא ומסוכן. אם צה"ל מנסה לשלוט גם במחשבותינו ובמצפוננו, הוא עלול לעורר שאלות נוקבות, ואין לי צל של ספק שאז השאלה האם יש עדיין הצדקה לשרת בצה"ל תהיה מן הראשונות העולות לדיון.

'יזכור ה' ', ורק בגלל התערבות חיצונית של כמה מופרעים שונאי דת שהשתוללו בתקשורת והתנפלו עליך ועל אצילות נפשך, נאלצת לוותר על אמונתך ולסגת – וחבל מאד עבור גבור מלחמה כמוך – בפני התערבות חיצונית גסה בוטה וארסיית זו. זה כשלושים שנה שאין גורם אחד בצה"ל המסוגל לעמוד מול התקפותיה של התקשורת העויינת לכל מימד לאומי, ואתה משלה אותנו (ואולי גם עצמך) ששום התערבות חיצונית לא תשפיע. אני עומד לדרוך עתה בנקודה רגישה, אך בעתיד עמנו אנו עוסקים כאן. האם כבר שכחת שכל מינוייך למשרה הרמה – שאינני מטיל כמובן לרגע שביב של ספק שמגיע לך ובזכות – הוא פרי התנפלות אכזרית על המועמד שנבחר לפניך. אין זו התערבות חיצונית בהחלטות צה"ל והדרג הביטחוני?!

ואם באמת הנך רגיש להתערבויות חיצוניות – ואפשר רק להזדהות אתך -, מדוע אתה ככל קודמיך בעשרים השנים האחרונות, לא נסיתם לשים קץ לשטיפת המוח של כל צעירי ישראל על ידי גורמים פסידו חינוכיים המבצעים שטיפת מוח שיטתית במסווה של פעולות חינוך והדרכה, שמשום מה הן תמיד בגוון פוליטי ברור מאד. למה חיילים המתגייסים נחקרים על דעותיהם הפוליטיות ועל תגובותיהם במידה וידרשו לבצע פינוי של אחיהם, אביהם ואמם, וכל זה בניגוד לכל מוסר אנושי ולכל תבונה מינימלית?! איך ובאיזה זכות מעמידים צעירים מבולבלים, בצומת רגישה בחייהם (רגע הגיוס) מול המציאות המורכבת בשאלות חודרניות אלה, כאשר בקושי הספקו להתחייל? ואיך לא הפריע אף פעם לצה"ל שאחד מראשי אכ"א בשעת קבלת פניהם של בנישי"ם המתגייסים, היה מתחיל את נאומו בחירופים וגידופים כלפי רבניהם?!

ואיך ללא דיון מעמיק הנך מאמץ מסקנותיה של ראש אכ"א הנוכחית שלא היססה מרגע כניסתה לתפקיד להפגין עויינות לכל הצבור הדתי? (לדוגמא בהחלטה לערער על השילוב הראוי שהתקבל בצה"ל ועוד). ובנוגע לסוגיית 'שירת נשים', בעייה שלובתה מעבר לכל פרופורציה על ידי גוף ידוע בשנאתו לממשל הנוכחי במדינתנו, הממומן על ידי גורמי חוץ גם לא יהודים, והנתמך ע"י בכירים מאד במדינתנו המזדהים פוליטית עם מטרות גוף זה, אף על חשבון עתיד מדינתנו, צה"ל מרשה לעצמו משום מה לכפות על כל אחד מאתנו לשמוע כל שירה?! מי מינה צה"ל ל'משטרת ההתנגויות'?! מי הרשה לצה"ל לכפות נגד מצפונו הדתי של אזרח?! האם במקרה צה"ל לא הצליח עדיין להשתחרר מהרוח הבולשביקית, וכמו המבדיל הק.ג.ב הוא עומד להכתיב לנו מה לקבל מבחינה ערכית ואמונית?! אדוני הרמטכ"ל הנכבד מאד, האם אתה מודע לאיזה מחוז אתם מובילים את עמנו?! וכל זה מבלי להדגיש כמה חוסר דעת יש בקביעה שה'חיילות ימשיכו לשיר בכל אירועי צה"ל'. אמור-נא לנו מה הקשר בין שירת נשים ובין צה"ל? האם מדובר בצורך ביטחוני?! האם צה"ל ממונה עתה על 'פאבים'?! האם שעשוע החיילים נעשה צורך בטחוני?! אולי תביאו יום מן הימים גם רקדניות בטן לשעשע החיילים?

בתחום הזה אדוני הרמטכ"ל צעדתם צעד נורא ומסוכן. אם צה"ל מנסה לשלוט גם במחשבותינו ובמצפוננו, הוא עלול לעורר שאלות נוקבות, ואין לי צל של ספק שאז השאלה האם יש עדיין הצדקה לשרת בצה"ל תהיה מן הראשונות העולות לדיון. במקום לכפות, בניגוד למצפונם, על חיילים דתיים מלאי מוטיבציה וחדורי מסירות נפש, מופעים נטולי כל ערך צבאי שאינם מעוניינים בהם, אולי נכון יותר יהיה לדרוש מראש אכ"א שתגייס את כשרונותיה כדי לשכנע את כל המכונים 'חילוניים' (אינני אוהב סמנטיקה פסולה זו) והמהווים כיום לפי הצהרותיכם חמישים אחוז ממכלול המשתמטים, לשוב ולהתגייס. אני בטוח שאם כבר מובטח להם ששירותם יונעם על ידי שירת נשים, בלי ספק ימהרו להיענות בחיוב לאתגרי הזמן.

לגבי הסמכות המעורפלת שהושארה למפקדים בשטח להחליט, אני ממש נאנח למשמעו. האם שכחת מי הצית את כל האש? סתם סגן אלוף בבה"ד-1 טיפש השונא דת ככל הנראה, ושהחליט להתגרות בחניכיו הדתיים, ובלי ספק מפאת שיקולים ממש 'פנימיים' לצה"ל, שיקולים שללא ספק אינם מושפעים מדעותיו החיצוניות, והביא להדחת בעלי מוטיבציה גבוהה בגלל סירובם ליהנות מנעימות קולן של 'פייטריות' ממקהלת צה"ל. אולי תודה אדוני הרמטכ"ל שאין בעל תבונה שלא יכיר בכך שנאה עיוורת לתורת ה' ללא כל הצדקה.

וכשאתה מסיים ש'על צה"ל להיות צבא בעל ייעוד, ייחוד ואיחוד. ייעוד – למול משימותינו הביטחוניות, ייחוד – למול ערכינו ומחויבותנו הלאומית-חברתית ואיחוד, למול תפקידנו ככור היתוך של החברה הישראלית', אין אנחנו יכולים אלא להסכים אתך בתוכן, אבל בפראפרזה לדברי רבי יהודה הלוי בכוזרי, נאמר שכוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים. איך הנך חולם להפוך צה"ל לכור היתוך כאשר הנך מוכן לכפות על חלקים נכבדים ויקרים ממנו את המנוגד למצפונם הדתי?! תרצה או לא, אתה יוצר התמרמרות גדולה, ומוביל מבלי כוונה לשנאה שרק תלך ותגבר. בדרך זו לא יוגשמו לא 'עקרונות האחדות' ולא 'עקרונות ממלכתיות ושוויון', אלא רק יגברו ויתעמקו 'ההבדלים בין הזרמים השונים'.

לסיום, אם בנוסף לכל זה אנו רבנים נעמוד תחת השגחה של רבנות מטעם בצה"ל בשעה שנדבר עם תלמידינו, נצטרך שוב לגייס את מיטב יכולותינו כדי לעקוף 'משטרת מחשבות' זו. הדבר לא יהיה קשה במיוחד, והוכחנו זאת אף ב'סיביר' ובעידנים דומים במהלך תולדותינו, יהיה ודאי יותר קל בבית. אמור-נא לחסרי הדעת וחסרי אחריות לאומית מאכ"א, שנוכל תמיד להיפגש עם תלמידינו בשבתות, בחופשים, בפלאפונים (אא"כ ינסה אכ"א לחסום גם אלה בטכנולגיות ידועות ממקומות אפלים).

ולסיכום: אדוני הרמטכ"ל, אני יודע מעט עליך, אבל מעט המעיד על אצילות נפש, ולכן אני פונה אליך בבקשה כנה: אל תיסוג פעם נוספת ואל תשתף פעולה עם מגמות הרסניות. יותר מכולנו, הנך מודע לסכנות האדירות המרחפות עתה על עמנו, וזה הזמן לעסוק בהן בלבד ולא בשטויות ממש, המקעקעות את החוסן הלאומי דוקא בשעה שהעולם כולו עומד על חבית חומר נפץ שלא הייתה כדוגמתה. ואף אם מצד עוזריך מסביב מבלבלים אותך עם עיסוקים אוויליים כאלה, עיסוקים שמטרתם רק להסיח את דעתך כממונה על בטחון עם ה', נא הדוף אותם כאיש צבא מנוסה, וברכת ה' תחול עליך ועל כל עמנו.