לילה ברמת גלעד משה פייגלין

המאבק הפוליטי האמיתי על ארץ ישראל מתנהל למעשה בתוככי הליכוד. מצד אחד נתניהו ובצד השני את שאר חברי הסיעה.

משה פייגלין , י' בטבת תשע"ב

ח"כ משה פייגלין
ח"כ משה פייגלין
צילום: פלאש 90

את 'רמת גלעד' אני מכיר היטב דרך כפות הרגליים – או מדויק יותר לומר דרך דוושות האופניים. בימי שישי אני נוהג להשכים קום, לארוז תפילין ומגבת וזוג מכנסיים (ארוכות) ולדווש במעלה ההר. אני מהעפיל דרך השביל החוצה את שדה המוקשים הישן ומגיע לפסגת ההר עם נצנוץ השמש הראשון במזרח.

לאחר ששבה אליך נשימתך, אתה יכול לצפות מערבה ולחוש כאילו כל המדינה – מעזה ועד לכרמל, מונחת על כף ידך. לעיתים ניתן לראות את ניצנוץ השמש על קירות הזכוכית של מגדלי תל אביב. פעם – ביום עם ראות טובה, עמדתי שם (עם משקפת) וצפיתי בפריקת הפחם מהאוניה אל תחנת הכח בחדרה.

אבל לא רק נוף ממתין שם למעלה. בימי שישי אני מצטרף שם לחבורה קטנה של לומדי הדף היומי. מייד בסיום יוצא משה זר ומרעים בקולו – "תפילה!!". נערים טרוטי עיניים ומגודלי פאות מצטרפים לחבורה. לתפילת השחרית הזו יש טעם מתוק ומיוחד. אח"כ אני דוהר במורד וכל ה'חבילה' הזו, של ימי שישי בבוקר, היא עבורי סוג של חוויה מושלמת לסיום השבוע ולקראת השבת.

השמועה על התקבצות הכוחות להחרבת רמת גלעד פשטה כשדה קוצים בקרני שומרון. שוב מצאתי עצמי אורז תרמיל, מעפיל למעלה ההר – הפעם ברגל – ומצטרף אל הציבור הרב שכבר התקהל במקום. מחשבה מטרידה חלפה במוחי בזמן ההליכה. משהו לא הסתדר לי. כל הגירוש הזה, שמתחולל בתקופה של פריימריס לראשות הליכוד – פשוט לא הסתדר לי מבחינת ההגיון הפוליטי של נתניהו. "מה הוא השתגע?" - אמרתי לעצמי - "רוצה לעשות לי את כל הקמפיין? לא יכול לחכות חודש?".

כשהגעתי למקום התעדכנתי אצל פרנסי היישוב – היכן הדברים עומדים. הם סיפרו לי על המשא ומתן שהתנהל עם השר בני בגין, על ההתחייבות שנתן שלא יהיה פינוי כל עוד המשא ומתן מתנהל ועל הפרת ההתחייבות הזו מצדו של אהוד ברק. "ועם נתניהו דיברתם?" שאלתי. התשובה היתה שלילית. ניגשתי למקום שקט והתקשרתי אל מי שהתקשרתי בכדי לוודא שנתניהו אכן קיבל את המיד
מי שמשווה את רשימת המומלצים של נתניהו – לפני כשנתיים - בבחירות הפנימיות לכנסת, לעומת רשימת המומלצים של 'מנהיגות יהודית', מבין כיצד זכינו בסיעה שרובה איכותית וימנית, סיעה שמהווה כיום את המתרס המשמעותי ביותר בפוליטיקה הישראלית, נגד שריון לברק, נגד הבג"ץ, נגד דורסנות התקשורת ובעד ההתיישבות
ע על המתרחש ברמת גלעד. משהו בתוכי אמר לי שכל המהומה כאן מתבצעת מאחורי גבו.

זמן קצר אח"כ החלו להישמע קולות מרגיעים והחל דיון האם אפשר "לשחרר" לביתו את הקהל הרב שהתקבץ בכדי להגן על המקום. "נתניהו יודע על מה שמתרחש?" – שאלתי שוב את פרנסי המקום. "הוא יודע" – ענו לי הפעם בהחלטיות. "אם כך אין חשש" אמרתי – עד ל31 לינואר אין לכם ממה לחשוש... מאחזים טריים אינם נתפסים לצערי כהתיישבות של ממש ולכן 'עקיצות' בנוער הגבעות הוא ירשה לעצמו. יישובים כמו 'מגרון' ו 'רמת גלעד' יכולים לישון בשקט בחודש הקרוב.

הסובבים אותי לא הבינו על מה אני מדבר – כאילו דיברתי איתם סינית. אבל זמן קצר אח"כ התברר שהערכתי היתה מדויקת ואכן אהוד ברק הנחה את צה"ל להחריב את 'רמת גלעד' מבלי ליידע את ראש הממשלה וכשזה שמע על המתרחש, מיהר והורה לו להחזיר את הכוחות לבסיסם.

עכשיו השאלה היא כמובן מה יהיה לאחר הפריימריס לראשות הליכוד. לא בכדי משקיע נתניהו מאמצים גדולים – כולל שנויים בעייתיים בכללי המשחק – בכדי להטות את תוצאת הבחירות הללו יותר ויותר לטובתו. הוא אמנם מעריך בוודאות שינצח, אבל מה שהוא רוצה זה דבר אחר – הוא רוצה הגמוניה ללא עוררין במפלגת השלטון.

מי שמשווה את רשימת המומלצים של נתניהו – לפני כשנתיים - בבחירות הפנימיות לכנסת, לעומת רשימת המומלצים של 'מנהיגות יהודית', מבין כיצד זכינו בסיעה שרובה איכותית וימנית, סיעה שמהווה כיום את המתרס המשמעותי ביותר בפוליטיקה הישראלית, נגד שריון לברק, נגד הבג"ץ, נגד דורסנות התקשורת ובעד ההתיישבות. הליכוד עצמו, הוא שנאבק נגד המשך ההקפאה והבתים שהוקמו מאז ביש"ע, הוקמו למעשה בזכות אותה רשימה איכותית. כלומר המאבק הפוליטי האמיתי על ארץ ישראל מתנהל למעשה בתוככי הליכוד. מצד אחד נתניהו (וחברים כמו מרידור - שלא הצלחנו למנוע את בחירתם) ובצד השני את שאר חברי הסיעה.

הבוחרים בפריימריס לראשות הליכוד, הם בדיוק אותם 130,000 ליכודניקים שבהמשך יבחרו את הרשימה לכנסת. הדבר המטריד ביותר חבר כנסת – ובעיקר לקראת הבחירות – הוא כיצד להיבחר שוב לכנסת הבאה. תוצאה שתיתן לנתניהו את אותה הגמוניה שהוא מבקש להשיג, תומר בפשטות לח"כ הליכודי – הכוח האידיאולוגי בליכוד לא יועיל לך. הוא מפוצל, הוא חלש – לא משתלם לקחת סיכון ולעמוד מול ראש הממשלה. תוצאה משמעותית לציבור האמוני – תעשה בדיוק את ההיפך. היא לא רק תוסיף ותבנה את האלטרנטיבה האמונית להנהגת המדינה, היא פשוט תבצר את חומת המגן בתוככי הליכוד נגד הסכנות האורבות להתיישבות.

באותו לילה ברמת גלעד – איש לא הבין אותי.

עכשיו נותרו לי ארבעה שבועות להסביר.