רדידות החשיבה הביטחונית

גם פרסום הגשת הדוח לממשלה על נוהלי טיפול בחטיפות, שלדברי פרשנים כלל את "דבר המשפט, דבר הביטחון ודבר המוסר", לא עורר את השאלה – היכן היה "דבר השכל הישר"?

יוסף דוריאל , י"ד בטבת תשע"ב

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7

התאונה עם טילי "כיפת ברזל" חשפה את הסכנה של שימוש במאגרים גדולים של חומרי נפץ, הדורשים נפח גדול, ליד כני השילוח ועוררה מחדש את השאלה – מה יקרה אחרי שמלאי הטילים ייגמר בעת מלחמה.

בעיה זו לא קיימת בנשק קרני לייזר, שפיתוחו הוזנח ללא שום הצדקה. פרט קטן שנחשף בחוסר אחריות בפרסומים על התאונה מגלה לאויב שניתן להתגבר על "כיפת ברזל" בעזרת נשק מסוים המצוי בארסנלים של רוסיה ואוקראינה. נשק זה עדיין לא ניתן להעביר דרך המנהרות של החמס, אבל בעיה זו שלהם תיפתר עם ביסוס השלטון האסלמיסטי במצריים ופתיחת הגבול הצפויה בינה לבין בני חסותה בר
כאשר סחטנות החוטפים נעשית תוך הפרת חוקי המלחמה, יש לנו אפשרויות אפקטיביות לסחיטה נגדית, הכשרות לחלוטין לפי החוק הבינלאומי, וצריך רק לדעת להפעיל אותן
צועת עזה. לכן, אני חוזר על ההמלצה שפורסמה כבר בעבר – שלא להגיב על התקפת הטילים הבאה בכניסה מלחמתית של צה"ל לרצועה, לשמחת צלמי עלילות הדם שימלאו את השטח, אלא – להגיב בהכרזה על רצועת שטח משמעותית כאסורה לתנועת אנשים – cordon-sanitaire – בגבול הרצועה עם מצריים, שתיאכף על ידי ירי רנדומאלי של מרגמות למרחב האסור.

וכעת, לדוח הסודי שהוגש לממשלה על ידי מומחה למשפט, מומחה לביטחון ומומחה למוסר, לקביעת "מחירי מכסימום" להחלפת חטופים שלנו באסירים ביטחוניים. הבעיה עם דוח זה היא – ששכחו להחתים את נציגי החוטפים על הסכמתם לאותם "מחירים". במקום זה, הגיע הזמן שמישהו יתפוס את כללי המשחק באירוע חטיפה והם – תרגילי סחטנות.

אבל, כאשר סחטנות החוטפים נעשית תוך הפרת חוקי המלחמה, יש לנו אפשרויות אפקטיביות לסחיטה נגדית, הכשרות לחלוטין לפי החוק הבינלאומי, וצריך רק לדעת להפעיל אותן. גם על כך כבר כתבתי, פעם אחר פעם בעבר, ורק בריחה לא מובנת מכללי השכל הישר מנעה את שחרור גלעד שליט ימים ספורים לאחר חטיפתו. כאן המקום להזכיר גם שהצלתו של נחשון וקסמן הי"ד נכשלה בזמנו, עם קורבן נוסף יקר לצה"ל, רק מפני שמישהו חשב שאסור להשתמש ב"נוהל שכן" (הבלתי אלים!) לשחרורו.

ולמען הגילוי הנאות: ראש הממשלה מכיר, בין היתר, טוב את מה שקרה אחרי שהממסד הביטחוני התעלם מהדוח המקצועי שהגשתי (לפי הזמנת צה"ל!) על הסכנה הצפויה בקו בר-לב, לפני אסון יום הכיפורים, וקשה לי להבין איך הוא חוזר על שגיאות אותה ההתעלמות בבעיות של היום. וזה כולל גם את הפתרון שהצעתי לו למילוי החסר בתקציב הביטחון מבלי לפגוע בהשקעות אחרות שהמדינה זקוקה להן. מה קורה לנבחרינו כשהם מגיעים לעמדות מפתח?