רופאים, אל תחטיאו את המטרה

יו"ר אמונה לשעבר, רחל סיבלצקי, משגרת מכתב לרופאי הנשים הרשומים לכנס פועה וקוראת להם שלא להיבהל מהמתקפה התקשורתית.

רחל סילבצקי , ט"ו בטבת תשע"ב

רחל סילבצקי
רחל סילבצקי
צילום: ערוץ 7

דווח בתקשורת שמספר רופאים האמורים להופיע בכנס השנתי של מכון פועה בנושא "חידושים בפוריות והלכה" ביטלו את השתתפותם על רקע העובדה שנשים אינן מרצות שם בפני הקהל. ארגון הרופאים יצא בהודעה שהוא מחרים את הכנס.

הפליגו לעשות רופאים אחדים, לפי הדיווחים, ואיימו להחרים רופא שישתתף בכנס.

נשאיר בצד לרגע את ההיבטים הבולשביקים, האנתי-דמוקרטיים ואולי אפילו הבלתי-חוקיים של האיומים, אם היו או לא היו. ניתן לראות אותם כדוגמא לדרך שבה חופש הדיבור נדרס בשם זכויות מגדר, וננסה לנתח בדיוק מה קורה לנו כשהעובדה שלנשים יש או אין אפשרות להופיע על במה הופכת ליותר חשובה ממטרות שלשמן הבמה הוקמה.

כי אם התקשורת דברה אמת, גם אתם וגם העמיתים המאיימים ומחרימים מסתכנים בהטעיית הייעוד, המטרות וסדר העדיפויות של עולם הרפואה.

הייעוד שבפניהם, כאנשי רפואה, הוא להביא את ההתפתחויות בעולם הרפואה לעולם כולו. כדי להגשים ייעוד זה למדת שנים רבות ומפרכות להיות רופא, ובשביל זה עמיתיך נוסעים להאיטי, למקומות חשוכים באפריקה, לעיירות פיתוח, לכפרים ערביים וגם לצה"ל.

כחלק בלתי נפרד מהגשמת הייעוד הנשגב הזה, בתוך אוכלוסיות שונות ומגוונות, אתם עלולים למצוא את עצמכם לא פעם נאלצים לכבד מנהגים ואורחות חיים הזרים לכם, שאינכם מסכימים אתם – ושאתם אפילו סולדים מהם– וזה נכון בכל מקום בעולם בו הנכם עוסקים ברפואה. וגם כאן במדינת ישראל.

הגשמת הייעוד שלכם כרופאים פירושה לסייע לאנשים במקום הרגשי, הדתי והפיזי בו הם נמצאים, בידיעה שזו הדרך היחידה שתוכלו לשכנע אותם לקבל את המתנה שיש לכם לתת, וכשמעל לכול עומד הרצון להביא להם את הרפואה הטובה ביותר.

התפקיד שלכם אינו לחנך אותם - אתם לא "האבא הלבן יודע הכל" וגם אם החומרות והמנה
אל תתנו לקולניות של "קולך" וארגונים אחרים לבלבל אתכם. לנשים זכויות שוות בישראל, הן נמצאות בכל תחום, אבל לא חייבים להבין את המושג "זכויות נשים" בדרך שמבינות אותו ארגוני נשים מסויימים. ישנן אפילו נשים, הס מלהזכיר, החושבות שישיבה באוטובוסים נפרדים היא זכות בשבילן. אין להחליט בשביל אנשים אחרים, או נשים אחרות, מה עליהן לרצות
גים שלהם מוציאים אתכם מדעתכם, זה לא אתם האמורים לנסות לשנות אותם.

נושא זכויות נשים גם אינו מופיע ברשימת היעדים של הרפואה.

ייעודכם הוא להגשים, בהתמחות שהנכם מייצגים, את ההתקדמות הרפואית, להעביר מימצאים ועצות לכמה שיותר בני אנוש הזקוקים לה, לתת להם ליהנות מהם. נתברכתם באפשרות לעשות זאת.

היום שבו מכון פועה פתח את דלתותיו היה יום גדול לרפואת הנשים. זוגות דתיים, חרדים ואף אלה הקרויים חרדים קיצוניים מצאו סביבה בה הם מרגישים בנוח בנושא הרגיש כל כך, בעיות פוריות. וזה לא מפתיע בכלל שמאז, גם הרבה משפחות לא דתיות מרגישות שיש שם אוזן קשבת ורגישה.

אך אם במקום להשקיע מאמצים להגיע ליותר ויותר אנשים בקבוצת האוכלוסיה שמצאה שם סוף סוף מקום שבו טוב להם לקבלת סיוע, ינסו להכריח את פורום הכנס להעלות נשים לבמה, תיסגר הדלת דה פקטו בפני האנשים הזקוקים לו ביותר.

מכון פועה עוזרת למספר רב של נשים, הרבה יותר מאשר ארגון הנשים "קולך" המלבה את האש. המכון אינו עושה זאת דרך כותרות העיתון, אלא במקומות האמיתיים והבודדים, בהגנה על זכויות המשפיעות על חיי נשים רבות, בנושאים עליהם נשים בוכות ומתפללות. הרבה מאד רופאים, גברים ונשים, מכירים בכך, ולא איכפת להם אם הנשים מביניהם לא יעלו לבמה. בסדר העדיפויות הייעודי שלהם יותר חשוב שהבעלים של הנשים האלו ישבו בכנס, יגיעו לטיפול וייעזרו מכל מה שהרפואה המודרנית יכולה לתת כדי לעזור להם לחוות הורות בע"ה.

כמה גדול יהיה היום בו אתם, רופאינו המכובדים, תכריזו באומץ וביושר אינטלקטואלי: זאת אינה דרך החיים שלנו, זה מפריע לנו מאד שאין נשים מרצות, אבל זה לא העיקר במקרה הזה. במדינת היהודים, לפחות, יהודים יכולים לנהוג לפי החומרות שהם רוצים. זה אינו משפיע על הרצון שלנו להעביר להם מידע – אין ברצוננו להפוך אותם לאזרחים סוג ב' עם טיפול שאינו הטוב ביותר ובלי מקום אליו הם יפנו. נכבד את המנהגים שלהם וניתן להם לקבל את מה שאני יכול להעניק להם.

רופאים יקרים. אסור להחטיא את המטרה. מדינת ישראל עושה את זה עכשיו בזירות שונות, בגלל שכוחן של פמיניסטיות קולניות מתגבר על נושא חופש הדת – ועל כל ערך אחר, למען האמת – אם זה אינו תואם את הדעה שלהן על מקום האישה בכל צורה שהיא. הביטוי האופנתי הןא "הדרת נשים", אבל כמובן שזאת לא המלה המתאימה – הפמיניסטיות רוצות שנשים תיכנסנה גם למקומות שהנשים עצמן בחרו לא להיות.

אל תתנו לקולניות של "קולך" וארגונים אחרים לבלבל אתכם. לנשים זכויות שוות בישראל, הן נמצאות בכל תחום, אבל לא חייבים להבין את המושג "זכויות נשים" בדרך שמבינות אותו ארגוני נשים מסויימים. ישנן אפילו נשים, הס מלהזכיר, החושבות שישיבה באוטובוסים נפרדים היא זכות בשבילן. אין להחליט בשביל אנשים אחרים, או נשים אחרות, מה עליהן לרצות.

ומעניין לעניין באותו עניין - כמה יפה ישראל הייתה נראית בעיני העולם היהודי אם הייתה ממשיכה לתת לחייל הדתי בצה"ל לקיים, כפי שעשו המכבים בימי אנטיוכוס, את מה שחשוב להם מבחינת ניהול אורח חיים הלכתי. ברור שלא מדובר בזירת הקרב, שם ההלכה פוסקת שהמפקד הוא הקובע בכל דבר, היות והוא המומחה. אבל בחיי יום-יום בצבא, חופש הדת הוא זכות יסודית, מעל לזכות של נשים להכריח גברים לשמוע אותן נגד רצונם ואמונתם ההלכתית. אם חיילים דתיים אינם רוצים להיות יחד עם חיילות, נענה לבקשתם. אם הם אינם רוצים לשמוע "קול אשה", נענה לבקשתם. אין לזה קשר עם "הדרה". זו טענה חסרת שחר, המראה כמה הסתננו מנטרות פמיניסטיות גם לצה"ל -הרי החיילים מדירים את עצמם, לא את הנשים השרות.

יהדות העולם הייתה יכולה להתגאות אתנו על הצבא של העם היהודי, צבא של המדינה היהודית, שם חייל יכול לשמור מצוות ברמה שהוא בוחר. כמה אחדות זה היה יכול ליצור. (ולולא כמה פנטיים חרדים וכמה נשים פרובוקטוריות, גם נושא האוטובים הנפרדים היה דועך לפני שהתחיל).

ולכן, מכובדי הרופאים, המשיכו להסתכל על הייעוד שלכם, על המטרה האמיתית, אותה שם האלקים בידיכם המוכשרות, ויהי רצון שתצליחו להוסיף לשמחת העם היהודי בהבאת הרבה מאד ילדים לעולם.