הצדעה למגרון

כשהרוח נושבת בגבך אתה יכול להרים מפרשים ולתת לה לשאת אותך לכוון הנכון. אבל כשכוון הרוח הכללי הוא נגדך – אתה מתכווץ ונאחז טוב טוב בקרקע.

משה פייגלין , כ' בטבת תשע"ב

ח"כ משה פייגלין
ח"כ משה פייגלין
צילום: פלאש 90

אינני אוהב להשיא עצות לאנשים במצוקה. תמיד כשמתחילה ההתלבטות של יישוב בסכנה, אם לקבל את "ההצעה" כלומר את הסחיטה או להתעקש ולהיאחז במקום – הכלל העומד לנגד עיני הוא 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'.

זו חכמה קטנה מאוד להשיא עצות 'לוחמניות' לתושבי 'מגרון' (במקרה הנוכחי) כשאת המחיר, הם יצטרכו לשלם ולא אתה. לכן שתקתי. אבל כשראיתי את המודעות שלהם בסוף השבוע, מודעות נחרצות לפיהן אין בכוונתם לקבל את פשרות ה "גזור/הדבק" המוצעות להם, פשוט עברתי בליבי לדום מתוח והצדעתי לגיבורים הללו הצדעה פנימית מעומק הלב.

אח"כ – בשבת ראיתי את כל הלחץ שמופעל עליהם מבפנים. קראתי את כל הכתבות שקראו לחברים לקבל את הפשרה, את הרשימות הארוכות של יישובים שנהגו ב"היגיון" בעבר וכדומה.

אז מכיוון שכבר קיבלתם החלטה ופרסמתם אותה, אני מרשה לעצמי לכתוב – למה אתם כל כך צודקים.

אתחיל מהסוף המר. המאבק שלכם הוא לא על הבית שלכם במגרון. אם לא תלכו לפשרה (ובמידה ונתניהו ישמור על כוחו
כשהממשלה רצתה וכל העניין היה לעקוף את הבג"ץ – אז באמת היה בהעתקה כזו טעם. אבל היום הרוח נושבת לכוון הפוך לחלוטין. היום ישראל מתכנסת אל תוך הקו הירוק. זו תמונת המצב האסטרטגית
בפריימריס), יש בהחלט סיכוי שחוק ההסדרה לא יעבור וביתכם חלילה וחס יחרב. אז לא על ביתכם אתם נלחמים כי אם על ההתיישבות כולה. אתם נלחמים על ביתי בקרני שומרון, ועל ביתם של כל האנשים היקרים בהתיישבות שמנסים עכשיו לשכנע אתכם להתפנות ולא מבינים שהם הבאים בתור.

זה נכון שבדברי ימיה של ההתיישבות ישנם כמה דוגמאות מוצלחות של העתקה שהכתה שורש. אבל כל הדוגמאות הללו הן דוגמאות מזמנים בהם הרוח היתה גבית והתודעה הכללית חפצה בהתיישבות. אלו דוגמאות מזמנים בהם מפלגת העבודה הקימה את 'גוש קטיף', שמעון פרס שלח גנרטור ל'עפרה' והליכוד הקים את 'יצהר'.

אז, כשהממשלה רצתה וכל העניין היה לעקוף את הבג"ץ – אז באמת היה בהעתקה כזו טעם. אבל היום הרוח נושבת לכוון הפוך לחלוטין. היום ישראל מתכנסת אל תוך הקו הירוק. זו תמונת המצב האסטרטגית.

הם כבר בנו את החומה ואת הגבול ואת המעברים הבין לאומיים שכולנו עוברים בהם יום יום. ראש הממשלה כבר הכריז על שתי מדינות והוא מתעקש להצמיד אליו את "יקיר ההתיישבות" אהוד ברק. כשהרוח נושבת בגבך אתה יכול להרים מפרשים ולתת לה לשאת אותך לכוון הנכון. אבל כשכוון הרוח הכללי הוא נגדך – אתה מתכווץ ונאחז טוב טוב בקרקע.

ויש לנו דוגמה טובה מאוד – לא מלפני שלושים שנה, אלא מן הממשלה הקודמת. מיד לאחר הגירוש (וכאן אני נאלץ להוסיף בכאב שהאיש המרכזי העומד מאחורי רעיון ההעתקה הנוכחי הוא אותו זמביש הזכור היטב מפעילותו בגרוש.

כלומר האיש עדיין מתבשם מאזנו הקרובה של ראש הממשלה או האלוף בשטח, אינו מבין את המציאות החדשה ובלי להתכוון לכך עושה עצמו כלי לחורבן) – ובכן מיד לאחר הגירוש ועלות ממשלת אולמרט לשלטון, ראה הלה שגירוש מנקה עוונות ומביא תמיכה בלתי מסוייגת של התקשורת ומערכת המשפט והחליט ששרון ייסר אותנו בשוטים והוא ייסר אותנו בעקרבים. כך נולדה כזכור תוכנית 'ההתכנסות' שתכננה לעשות ל'עפרה' את מה שה"התנתקות" עשתה לנווה דקלים.

ומה הציל את עפרה?

המאבק על עמונה.

מיד לאחר המראות ההן, ירדה הפופולאריות של אולמרט אל מתחת לאפס עד שירד מכסאו.

נתניהו לא יכול להרשות לעצמו מראות שכאלה. אם יהיה ברור לו שאתם לא מתפנים מרצונכם, הוא יעשה הכל בכדי להעביר את חוק ההסדרה. איננו יכולים לדעת איזה לחץ יגבר אז - בנתיים השמאל והבג"צ מפחידים אותו יותר והוא עוצר את העברת החוק. אבל דבר אחד ברור – בין אם תצליחו ובין אם לאו - אתם בגופכם תשמרו על כל השאר.