הספד על הרב נתן צבי פינקל

הרב נתן צבי פינקל נסק מעל כל המחלוקות, היה נערץ ומקובל בעולם כולו.

הרב דב בערל וויין , כ"ח בטבת תשע"ב

הרב דב בערל וויין
הרב דב בערל וויין
ערוץ 7

בי"א במרחשון נתבשרנו על פטירתו של אחד המחנכים הגדולים ואנשי התורה, מן הגיבורים של העולם היהודי, הרב נתן צבי פינקל זצ"ל היה ראש ישיבת מיר הגדולה שבירושלים, מוסד שכולו לימוד תורה, ושבעת פטירתו מונה כמעט 6,000 תלמידי חכמים.

הרב נתן צבי פינקל היה אדם מיוחד מאוד – ראש ישיבה שלא ממש מתאים ל"תבנית" הרגילה של ראשי הישיבות בישראל. הוא היה אמריקאי מלידה. הכרתיו כשעדיין היה צעיר למדי - למעשה רק כבן אחת עשרה או שתים עשרה, כאשר שימשתי לו כר"מ למשנה בישיבה בשיקגו.

הוא למד בביה"ס היהודי בשיקגו, בית ספר לבנים ולבנות כאחד. זאת היתה באותה העת האפשרות היחידה הקיימת. שמורה אצלי תמונתו משנת סיומו את בית הספר (קראנו לו נייט או נתי) כאיש צעיר ונאה אשר הצהיר אז כי הוא עדיין מתלבט לגבי התוכניות העתידיות שלו. הוריו היו ידועים בקהילה האורתודוקסית בשיקגו והם הקימו את הקייטרינג הגדול הכשר הראשון בעיר. אמו, שרה פינקל, עלתה לירושלים בשנים היותר מאוחרות שלה ופיקחה על המטבח בישיבת מיר; אלפי ארוחות יומיות יצאו מתחת ידיה. היה זה בשל כישוריה ומסירותה, ואכן ישיבת מיר בירושלים לא רק ​מפורסמת – בצדק – בשל סגל מחנכיה והאברכים הלומדים בה אלא גם באוכל הטוב שמוגש בה, דבר נדיר לפעמים במוסדות דומים של לימוד התורה.

הרב פינקל ביקר בירושלים בקיץ אחד כנער ולא חזר עוד לשיקאגו על מנת לגור בה. הוא למד בישיבת מיר בירושלים, אז בראשותו של בן-דודו של אביו הרב בייניש פינקל זצ"ל והפך בעצמו לגדול בתורה. למרות שהוא היה אמריקאי – פְּגַם בחוגים אורתודוכסים רבים בירושלים - הוא מונה על ידי הרב בייניש פינקל לכהן כראש ישיבה, וכאשר הרב בייניש פינקל נפטר היה זה הרב נתן צבי פינקל שירש אותו כראש המוסד התורני האצילי הזה, אשר נוסד עוד בליטא בשנת ה'תר"ו. לא
למרות מצבו הגופני הוא ניסה להשתתף בחתונות, בבריתות ובאירועים מיוחדים של תלמידים ותומכי הישיבה. הוא התעלה מעל הקלחת הפוליטית בארץ, בניגוד לראשי מוסדות אחרים שאינם יכולים לנהוג כך וסובלים בשל כך צער וכאב לב
חר 165 שנים, ישיבת מיר נמצאת בשיאה והיא גדולה יותר מאשר אי פעם היתה. היה זה רבי נתן צבי פינקל שהעלה אותה לרמה תורנית גבוהה כל כך ובעת כהונתו היה זה כשישיבת מיר רכשה את שמה הטוב והפופולארי כל כך. איזה הישג עצום!

במשך שני העשורים האחרונים של חייו סבל רבי נתן צבי פינקל ממחלת הפרקינסון ומניוון שרירים. הוא בכל זאת התמיד בעבודתו הבלתי נלאית. הוא נסע מסביב לעולם כדי לגייס כספים עבור הרחבת פרויקטים עצומים שאפיינו את ישיבת מיר במשך עשרים השנים האחרונות. הוא לא פסק משיעורו השבועי בתלמוד כמנהל הישיבה. היה ידוע בנגישותו לתלמידי הישיבה והכיר אלפים מהם בשמותם. הוא ירש ישיבה המונה כ-600 תלמידים וברושם שהקרינה אישיותו, הגדיל את הישיבה פי עשרה, פשוטו כמשמעו. הוא גייס סכומים אדירים של כסף לקיום הישיבה ולבניית מבנים חדשים הדרושים לישיבה עצומה שכזו.

למרות מחלתו המתישה, הוא שמר על מצב רוח טוב, והיה מודל ומופת של עקשנות, אומץ וכוח רצון.

אולי בשל הרקע האישי שלו, ישיבת מיר תחת הנהגתו הקיפה מגוון רחב של תלמידים. לומדים בה ירושלמים בני מאה שערים, חסידים, ספרדים, ליטאים אשכנזים, וגם מספר גדול של אמריקאים, אנגלים ואירופאים. ישיבת מיר למעשה מאגדת רשת ישיבות שונות, ובה חטיבות בעברית, ביידיש ובאנגלית. הישיבה תחת הנהגתו היתה מסודרת ומנוהלת בצורה כזאת, על-מנת שכמעט כל בחור צעיר שרוצה ללמוד תורה ברצינות ובתבונה יוכל למצוא לעצמו מקום בתחומיה.

גם מי שהחל את לימודי התלמוד בשלבים מאוחרים יחסית בבית הספר, הצליח למצוא את מקומו בישיבה בלא סתירה עם העובדה ש"השיעורים הכללים" המסורתיים בישיבה היו מפורסמים כשיעורים מבריקים ובעלי עוצמה תורנית גבוהה. מגוון הזדמנויות זה סייע להפוך את ישיבת מיר למוסד ייחודי בעולם התורה. המוסד בימיו הפך בהחלט למוסד שאינו מבקש להתאים את כל תלמידיו למידה אחת אלא דוקא היה בית יוצר לצמיחה אישית תוך תשומת לב מרבית לפיתוח האישיות. ממילא, למרות שהישיבה כישיבה גדולה מונה אלפי תלמידים בו-זמנית, אף על פי כן, שיטת החטיבות השונות שומרת על חוויה יותר חמימה ואינטימית.

ששה מנכדיי למדו בישיבת מיר בירושלים, כולם נהנו ופרחו בה. כל אחד מהם התיידד עם רבם הרב נתן צבי פינקל וזה אף נהג לספר להם שהוא זוכר את סבם מימי שיקגו. אף אני נפגשתי עמו מספר פעמים כאן, בירושלים, ופעם אחת בארצות הברית כששנינו באנו לבקר באותה קהילה וכן נפגשנו כאן בארץ בכמה חתונות.

למרות מצבו הגופני הוא ניסה להשתתף בחתונות, בבריתות ובאירועים מיוחדים של תלמידים ותומכי הישיבה. הוא התעלה מעל הקלחת הפוליטית בארץ, בניגוד לראשי מוסדות אחרים שאינם יכולים לנהוג כך וסובלים בשל כך צער וכאב לב. החברה החרדית בישראל, ובמיוחד בירושלים מפולגת ושסועה ורבים בה המריבות והמחלוקות המיותרות. הרב נתן צבי פינקל נסק מעל כל המחלוקות האלה, היה נערץ ומקובל בעולם כולו. בהלוויה שלו התאספו עשרות רבות של אלפי יהודים מכל הסוגים של החיים הדתיים בירושלים כדי לחלוק כבוד לרב נתן צבי פינקל.

ד"ר דניאל גורדיס כתב מאמר בג'רוזלם פוסט בו גינה את העובדה שהאוכלוסייה החילונית בישראל לא רק שלא השתתפה בהלוויה של הרב פינקל אלא שהם לא היו מודעים, וכנראה עדיין אינם מודעים לכך שאדם בסדר גודל כזה חי במדינתם. המחלוקות הנוכחיות בחברה הישראלית הם למרבה הצער עמוקות מדאי. הרב נתן צבי פינקל מהווה מקור השראה לכלל ישראל ולא רק למגזר מסוים של האוכלוסייה. מדובר במסע ארוך משיקגו של שנת ה'תש"י עד שנת ה'תשע"ב בירושלים. לא רבים צלחו בהצלחה את הדרך הזאת, פיזית, רוחנית וחברתית כפי שעשה הרב נתן צבי פינקל.

אנשים קשוחים אמרו לי שהוא עזב את הישיבה עם חוב גדול מדי בגלל המבנה השאפתני שלו ותוכניות ההתרחבות. השבתי להם כי אנחנו אלה שנשארנו חייבים לו חוב גדול עוד יותר של הכרת תודה והערכה. כמעט שלא היה בונה עולה של תורה בדורות האחרונים כפי שהוא היה. אני אתגעגע אליו כמו אלפים אחרים בנוסף לתלמידים הרבים שלו בישיבת מיר הירושלמית.