המלח והפלפל

הספרדים לא היו מתקבצים יחד אם אתם לא הייתם - תמיד תמיד אבל תמיד - בוחרים אחד משלכם. ותמיד תמיד אבל ממש תמיד, אתם לא יודעים מה אתם עושים ויש לכם תירוץ מקומי כאילו ענייני.

אורי אליצור , י"ז בכסלו תשס"ג

דעות לבן ריק
לבן ריק
באדיבות המשפחה
אני לא רוצה חלילה להוציא את השד העדתי מהבקבוק, רק לשאול מה המשותף לבנימין בן אליעזר, שלום שמחון, קולט אביטל, אלי בן מנחם וויצמן שירי. מלבד העובדה שהם מחנה פואד. נכון, גם סופה לנדוור היתה איתם, והיא מרוסיה ולא ממרוקו, אבל לפעמים השאלה העדתית היא לא מה אתה, אלא מה אתה לא. אם אתה בן אליעזר, שמחון, אביטל, או לנדוור, אתה לא שייך לאצולה האשכנזית הוותיקה שמנהלת את מדינת ישראל. קוראים לזה בכל מיני שמות כיסוי, כמו ארץ ישראל הישנה והטובה, מלח הארץ, ניחוח של פעם, ההתיישבות העובדת, מורשת רבין. מאחורי כל הכיסויים האלה מסתתר העניין העדתי במובנו הכי ירוד: מלח הארץ הלבן לא בוחר בפלפל הארץ השחור.

הבעיה היא שהוא עצמו לא יודע את זה. זו הבעיה העדתית הבלתי פתורה. גם כשזה ברור ובולט לעין כל, מלח הארץ עצמו מתכחש לזה בכנות מגוחכת ונוגעת ללב. מה פתאום, הוא אומר, שוב השד העדתי. להיפך, אולי הם, המזרחים, הצביעו לפואד כי הוא ספרדי. הבעיה העדתית היא כולה בראש שלהם. אבל האשכנזים? איכפת להם מאיזו עדה המועמד? שטויות. הם הצביעו למצנע בגלל דעותיו, בגלל אישיותו, בגלל הבשורה הפוליטית שהוא מביא. אם מצנע היה מזרחי, הם היו בוחרים בו בדיוק באותה מידה.

הבוסית והמזכיר

גם השוביניסטים הגבריים מעלים תמיד את הטיעון הזה, ומאמינים לעצמם בכל הכנות. אני מעדיף גבר על אישה? מה פתאום? הנשים הן אלה שבוחרות אישה כי היא אישה. אצלן הבעיה. הן המציאו את כל השד המיגדרי הזה. אנחנו לעולם לא נבחר גבר כי הוא גבר. אנחנו בוחרים באדם זה ולא אחר, בגלל הכישורים והאישיות והנתונים, ובכלל לא משנה לנו אם זה גבר או אישה.

ויש רק בעיה אחת שעומדת מול הטיעון הזה: העובדות הסטטיסטיות. אם הוא נכון, מדוע יש כל כך מעט נשים בעמדות כוח והשפעה, ולמה יש כל כך הרבה נשים בדרגים הנמוכים. איך זה ש-90 אחוזים של הבוסים הם גברים, ו-99 אחוז של המזכירות הן נשים. למה תמיד הבוס והמזכירה, ואף פעם לא הבוסית והמזכיר. בין אשכנזים וספרדים המצב קצת קצת יותר טוב, אבל דומה בעקרון.

השד והבקבוק

השד העדתי והשד הפמיניסטי הם בני דודים, ואסור לתת למישהו להחזיר אותם לבקבוק. בשני המאבקים האגף המתנשא והמדכא של המשוואה, באמת לא יודע שהוא כזה. הוא מאמין בכל הרצינות שהשיקולים שלו ענייניים ובאמת אין לו שום בעיה למנות אישה או להצביע לספרדי. אפשר ללעוג לכל אישה ספציפית שטוענת שהיא לא זכתה במיכרז כי היא אישה, ואפשר לגחך כנגד כל ספרדי מסויים שטוען שהוא לא נבחר בגלל שהוא ספרדי. רק המספרים בשורה התחתונה הם כל כך ברורים שאי אפשר להתחמק מהם. השבוע היה צריך להיות עיוור או מכחיש חרדתי כדי לא לראות את זה. לא רק בכנסת ועל הבמה חברי הכנסת הספרדים נשארו עם פואד והאשכנזים הלכו עם מצנע, אלא גם ברחוב, וכבר כתבו על זה כל הפרשנים והמנתחים, הספרדים הצביעו בעד פואד והאשכנזים בעד מצנע.

כל ההבדל הוא שהספרדים יודעים מה הם עושים ולמה, והאשכנזים מרמים את עצמם. כלומר הבעיה היא לא השד אלא הבקבוק. חברים אשכנזים יקרים, ארץ ישראל הישנה והטובה, מלח הארץ. אתם כאן הצד הפרימיטיבי והלא מודע לעצמו. הספרדים לא היו מתקבצים יחד אם אתם לא הייתם - תמיד תמיד אבל תמיד - בוחרים אחד משלכם. ותמיד תמיד אבל ממש תמיד, אתם לא יודעים מה אתם עושים ויש לכם תירוץ מקומי כאילו ענייני.

סליחה כבר ביקשתם בגדול, בהזדמנות תוכלו לבקש שוב. אבל הבעיה שלכם היא לא עם המזרחים אלא עם עצמכם. אתם החוליה החלשה.