תוצרת הארץ

נהגו ישראל מנהג קדוש לחבב ולכבד את פירות הארץ, לאכול מפריה ולשבוע מטובה בשולחנות ערוכים, עם מזמורים והגדה מיוחדת בשבח הפירות.

הרב הלל הורוביץ , י"ב בשבט תשע"ב

הרב הלל הורוביץ
הרב הלל הורוביץ
אתר חברון

אנו עומדים ערב חג האילנות, ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה. ריח פריחת האילנות באוויר, ובשווקים ובסופרים השונים נראים הדוכנים והבסטות של פירות החג.

הכל לכבוד ראש השנה לאילנות - שנהגו ישראל מנהג קדוש לחבב ולכבד את פירות הארץ, לאכול מפריה ולשבוע מטובה בשולחנות ערוכים, עם מזמורים והגדה מיוחדת בשבח הפירות.
כל מטרת התיקון המיוחד והמנהג הקדוש שהחל בגלויות השונות באכילת הפירות, היה לחנך אותנו לאהוב את ארץ ישראל ופירותיה ומתוך כך להודות לה'

דא עקא, שאיננו שמים אל לבנו כי רוב הפירות המשובחים והמתוקים שאנו קונים בשווקים כבר מזמן אינם פירות הארץ. אלה פירות המיובאים מתורכיה ומשכנותיה, שחלקם אפילו לא משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ואינני מתייחס במאמר זה לחשש התולעים באותם פירות.

כל מטרת התיקון המיוחד והמנהג הקדוש שהחל בגלויות השונות באכילת הפירות, היה לחנך אותנו לאהוב את ארץ ישראל ופירותיה ומתוך כך להודות לה' "על הארץ הטובה אשר נתן לך". הדורות הקודמים היו עושים מאמצים רבים והשתדלויות כדי להמציא על שולחנם פרי מארץ ישראל.

נחזק את הדברים עם ה"חתם סופר", בחידושיו למסכת סוכה דף ל"ו, שכתב: "כי עבודת האדמה בארץ ישראל להוציא את פירותיה הקדושים, יש בה משום מצוות ישוב הארץ, ועל זה ציוותה התורה 'ואספת דגנך'."

אנו, אוהבי ארץ ישראל החפצים ביישובה ובהפרחת שממותיה, נזרז את עצמנו לחזור לטבעיות של פירות ארץ ישראל הממשיים. נחזיר את החג לטבעיותו, נחזק את ערך החקלאות במדינתנו שכל כך נחלשה, ונעלה על שלחן הסדר בט"ו בשבט רק את אותם פירות תוצרת ארצנו הקדושה - "לאכול מפריה ולשבוע מטובה".

המאמר התפרסם לראשונה בעלון השבת "גילוי דעת".