דמוקרטיה – תרופה קטלנית

השימוש בדמוקרטיה בישראל שלא בהתהוותו נעשה בישראל ע"י השמאל הקיצוני בעיקר על מנת לנגח את הימין ולהנציח את שלטונו למרות שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות.

ד"ר אריה בכרך , כ"א בשבט תשע"ב

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה

דמוקרטיה, כך מקובל לומר, היא צורת שלטון שהיא הרע במעוטו. מהיות הדמוקרטיה כזאת יש לשמר אותה בכל כח ובכל מצב, עם כל חסרונותיה.

יחד עם זאת חשוב מדי פעם לבחון אם לא הפכה הדמוקרטיה לגולם הקם על יוצרו. אנו שוכחים לפעמים שהדמוקרטיה איננה מטרה בפני עצמה אלא נועדה לשרת את העם. בשום פנים אין להפוך אותה למטרה בפני עצמה עד כדי הפיכתה לדת, לעבודה זרה, למולך אליו אפשר להקריב את האזרחים. אחינו הטועים מהשמאל הקיצוני נוהגים לומר שאין שום פיסת קרקע עליה יש הצדקה לשפוך דם, ברם, על "קדושת הדמוקרטיה" ישנה הצדקה למסור את הנפש – זה מחיר הדמוקרטיה.

הדמוקרטיה שכאמור מטרתה לשרת את האזרחים דומה לתרופה. ידועה האימרה שכל רופא הבא לרשום מרשם לחולה עליו לשקול את הנזק הוודאי שהתרופה תגרום לחולה אל מול התועלת האפשרית.

לאור דימוי זה יש לבחון את הדמוקרטיה. כמו הדמוקרטיה גם תרופה הינה הרע במיעוטו ורע הכרחי, ומשמשת לתכלית מסויימת בלבד. תרופה מסויימת איננה מתאימה לכל אחד, לאחד תועיל ולשני תזיק.

תרופה נגד סרטן המועילה לחולה סרטן עלולה להיות קטלנית לאדם שאינו זקוק לה. כך, דמוקרטיה איננה מתאימה לכל עם ולכל אוכלוסיה. הנה למשל "האביב הערבי" או ה"דמוקרטיה" בעירק שניהם נחלו תבוסה מוחלטת. לערבים, דמוקרטיה איננה צורת שלטון מתאימה ויתר על כן, היא הרסנית. כך, למעשה החליפו הערבים דקטטורה בדקטטורה. כנראה גם היהודים אינם ממש בנויים לדמוקרטיה. (לא בכדי צורת השלטון במקרא היא מלוכנית עם כל הפיקוח וההגבלות האמורות).
המינוח "דמוקרטיה מתגוננת" מכוחו נפסל בזמנו הרב זצ"ל הי"ד, הרב כהנא מלהבחר לכנסת אולם מצד שני לא מנע מיועצו של ערפאת, ד"ר אחמד טיבי להבחר, הינו מינוח טועה ומטעה. המינוח היותר מדוייק ומתאים הוא "דמוקרטיה במינון יתר".

הדמוקרטיה בישראל הינה בערבון מוגבל מאד. הדקטטורה השיפוטית, בה קבוצה קטנה שלא נבחרה ע"י העם והרכבה אינו מייצג את העם, נצבה מעל הגוף הנבחר ע"י העם. קבוצה אליטיסתית זו עומדת מעל לכנסת הנבחרת ומעל לכל שיקול ביטחוני אף אם זה כרוך בחיי אדם כמו למשל "נוהל שכן" שנפסל ע"י בג"ץ.

כמו בכל דקטטורה הכרעות הדיקטטור אינן מחייבות שום קבלת אחריות וצורך לתת דין וחשבון על מעשים. כל ערעור על סמכותה של קבוצה זו נדחה על הסף כסכנה לדמוקרטיה, לשלטון החוק וכיו"ב.

על כן, ממש כמו בתרופה דמוקרטיה צריכה להלקח במינון המתאים ולמטרה המתאימה. המינוח "דמוקרטיה מתגוננת" מכוחו נפסל בזמנו הרב הרב כהנא מלהבחר לכנסת אולם מצד שני לא מנע מיועצו של ערפאת, ד"ר אחמד טיבי להיבחר, הינו מינוח טועה ומטעה. המינוח היותר מדוייק ומתאים הוא "דמוקרטיה במינון יתר". מינון כזה עלול להיות קטלני. למשל זכותו של עזמי בשארה להיות חבר כנסת עם כל התופעות לואי החמורות הכרוכות בכך הינו דוגמא למינון יתר והסכנות הנלוות למינון זה.

או לדוגמא מהימים האחרונים, התנהלותה של חברת הכנסת חנין זועבי. חנין הצהירה במפורש "הפלסטינים בישראל הבינו את הכח הטמון במה שנתפס כ'דמוקרטיה'. דירשותיהם חותרות תחת הלגיטימציה של המפעל הציוני".

לעצור אותה ולסלקה מהכנסת הינה פעולה הנדרשת כמו בכל מקרה של נטילת תרופה במנון יתר. בנטילת תרופה במינון יתר יש לסלקה מהגוף בהקדם בטרם יתפתח נזק בלתי הפיך.

השימוש בדמוקרטיה בישראל שלא בהתהוותו נעשה בישראל ע"י השמאל הקיצוני בעיקר על מנת לנגח את הימין ולהנציח את שלטונו למרות שלא נבחר בבחירות דמוקרטיות. זהו שימוש נפסד ומסוכן ממש כמו שימוש נפסד בתרופה הנלקחת שלא בהתהוותה. כמובן, שימוש מושכל ונבון בתרופות כמו בדמוקרטיה יביא מזור לכל תחלואינו.

כמו בהתנהלות בתרופות הצריכה להעשות ע"י אנשים ישרי דרך. הדמוקרטיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי היום ע"י נושאי שמה לשוא הופכת להיות מחלה אוטואימונית (מחלה בה הגוף "נלחם" בעצמו כאילו היה גוף זר) וכך יש לטפל בה. חשוב להקים בית דין לחוקה, גוף נבחר המיצג את כל שכבות הציבור.

רק לב"ד זה תהיה הסמכות לבחון ולהגדיל את פעולותיהם של נבחרי העם ולשמור על המיעוט כדין.