צעד מדוד לאחור

עם כל הכבוד למוח היהודי והישראלי ויש המון כבוד, האם אנחנו אלה שצריכים להוביל את הסדר העולמי החדש?

אבי בנימיני , כ"ד בשבט תשע"ב

אבי בינימיני
אבי בינימיני
יד שרה

שעון החול האיראני הולך ואוזל וכך גם חלון ההזדמנויות לתקיפת מתקני הגרעין ההולכים ומגיעים לכדי הבשלה.

העולם כולו מחכה לראות מה תעשה ישראל ולפעמים נראה שעתיד מדינות העולם החופשי, עליו השתתנו את חיינו, תלויי בנו ממש ושאם לא ניזום ואם לא נעצור את שאיפויותיה ההגמוניות של איראן העולם כולו יעמוד בסכנה.

הדבר בהחלט ייתכן, אך ייתכן גם שקפצנו קצת מעל הפופיק? ייתכן שאולי, עם כל הכבוד למוחות האדירים כאן וליכולות ההתקפיות של חיל האויר וגם אם ישנה תוכנית מצוינת ובטוחה ב-100% - האם ישראל היא זו שצריכה להוציא אותה לפועל? האם ישראל היא זו שצריכה לעמוד בחוד החנית?

נכון, לישראל לא חסרות סיבות לעצור את האיראנים. ייתכן ואיום קיומי רובץ מעל ראשינו, אך האם על ראשינו בלבד? כיצד ייתכן שהאיום הגדול ביותר על העולם החופשי ב-70 השנים האחרונות צריך להפתר ע"י מדינה פצפונת בקצהו המערבי של המזרח התיכון? כיצד ייתכן שאין בנמצא מישהו אחר - מדינה אחרת - שתניף את הדגל?

איפה המעצמות? או יותר נכון - איפה המעצמה הגדולה שנשאה על דגלה את החופש והדמוקרטיה, אותה מעצמה עם תקציבי עתק
כיצד ייתכן שהאיום הגדול ביותר על העולם החופשי ב-70 השנים האחרונות צריך להפתר ע"י מדינה פצפונת בקצהו המערבי של המזרח התיכון? כיצד ייתכן שאין בנמצא מישהו אחר - מדינה אחרת - שתניף את הדגל?
, אותה מעצמה שתקציב הביטחון שלה עולה על תקציב הביטחון של ייתר מדינות העולם גם יחד. האם ייתכן שהאמריקאים יתנו למדינה שמתריסה בה חזור ושנית לאיים על נתיב הנפט העולמי?

איפה האירופאים שמעדיפים להתעסק ביוון כשהאיום האמיתי על הכלכלה שלהם עומד איתן אלפי ק"מ מזרחה משם?

איפה המעצמה שטענה לכתר?... בעצם את הרוסים ניתן להבין, השיקולים הכלכליים האינטרסנטיים תמיד עמדו לנגד עיניהם. ישראל לא קרובה לליבם, גם לא האזרים, האוקראינים או הפולנים. הרוסים עושים ונוהגים כפי שנהגו תמיד - דואגים לעצמם ולאינטרסים שלהם. אך יחד עם זאת, האם הם באמת בטוחים שבתסריט מסוים הנשק האיראני לא יופנה גם אליהם?

כך גם ארץ השמש העולה - שהרי סין היא חידה בפני עצמה. איזו מעצמה בפוטנציה לא רואה את האיום הנ"ל ומראה לעולם כולו כי לא רק בייצור היא יכולה להתחרות, אלא גם בזירה המדינית והבטחונית. איך מפעל אדיר שכזה עומד חלוש כ"כ אל מול מדינה, עוד מדינה, במזרח התיכון מבלי לנקוף אצבע ולהראות לה את הדרך הנכונה - אם בכוח ואם בדרכים יצירתיות יותר.

כך שעם כל הכבוד למוח היהודי והישראלי ויש המון כבוד, האם אנחנו אלה שצריכים להוביל את הסדר העולמי החדש? האם ישראל הקטנה היא זו שצריכה להכריע אם העולם כולו ילך למלחמה או לא? ישראל צריכה על ראשה את התואר ההיסטורי הנחשק של המדינה שהחלה את מלחמת העולם השלישית? כי מרגע שיתחיל אותו ניצוץ, מרגע שיתחיל אותו מהלך - אין אדם בעולם שיוכל לנבא במדויק לאן הדברים יכולים יהיו להתגלגל ולאיזה עוצמות.

באם תותקף, ישראל יודעת ותדע להגן על עצמה ואף תדע להנחית מכת נגד ולתקוף במדוייק ובאופן שיכאב. אך נכון לעת הזו - על ישראל לקחת צעד מדוד לאחור ולחזור למקומה הטבעי - לפנות את מקומה בחזית המאבק לטובת המעצמות הגדולות. הן אלה שהזניחו את הבעיה בעשורים האחרונים, הן אלה שיושפעו ממחירי הנפט וההגמוניה האיראנית שתשנה את הכיוון אליו נוטות מדינות
המפרץ, הן אלה שבבעיה כרגע.

אנחנו על עצמנו נדע להגן.