ביטול חוק טל - רעידת אדמה?

ביטול חוק טל – תודעת בית המשפט בדבר כוחו להשפיע על תהליכים חברתיים.

עו"ד ד"ר שפרה מישלוב , כ"ט בשבט תשע"ב

שפרה מישלוב
שפרה מישלוב
צילום: עצמי

מאז נחקק לפני כעשור, נתון חוק דחית שרות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, במחלוקת ציבורית חריפה. בחוק עוגנה זכאות בחורי ישיבות לדחיית שרותם הצבאי מטעמים של 'תורתו אומנותו'.

החוק קבע הסדר על פיו תלמידי ישיבות יהיו רשאים לצאת החל מגיל 22 ל'שנת הכרעה' בה יוכלו לעבוד או ללמוד מקצוע לפני הגיוס, ובסיומה של השנה יחויבו בשרות צבאי מקוצר על פי מצבם המשפחתי או בשרות אזרחי על פי בחירתם. בפועל תוצאתו של החוק הייתה מתן גושפנקא למציאות שנהגה עד לחקיקתו. ההנהגה החרדית לא עודדה את גיוס בחורי הישיבה במסגרת החוק, מעטים מימשו את זכותם לשנת הכרעה, ולא הורחבו ובוססו באופן משמעותי מסגרות צבאיות ייחודיות לבני ישיבות.

ברור לכל כי ביטולו של חוק טל מחדד את המחלוקת רבת השנים בדבר מידת ההתערבות הרצויה של הרשות השופטת בתחומי פעילותן של הרשות המחוקקת והמבצעת. כבוד נשיא בית המשפט הנכנס, אשר גרוניס הציג בפסק דינו את הגישה המצמצמת על פיה בסוגיות חברתיות כבדות משקל אשר אין בהן פגיעה בזכויות המיעוט, יש להותיר את זירת ההכרעה למישור הציבורי, ואל לו לבית המשפט להידרש לסוגיה. לעומתו כבוד הנשיאה היוצאת דורית בייניש הביעה באופן בהיר את עמדת הדוגלים באקטיביסטיות משפטית וקבעה בפסק דינה שניתן אתמול כי על הביקורת השיפוטית להידרש גם לסוגיות מעין אלה – 'הביקורת השיפוטית אינה מוגבלת לתפיסה הצרה של הדמוקרטיה כשלטון רוב בלבד, אלא משתרעת על תפיסת הדמוקרטיה כשלטון המגן על זכויות היסוד של האדם'.

ברי כי בית המשפט אתמול קיבל את עמדתה העקרונית של בייניש בדבר היקף סמכותו של בית המשפט, אולם נשאלת השאלה מהי השלכתו המעשית של פסק דין זה. האם עולה על הדעת שבחלוף מועד תקפו של החוק בעוד חודשים ספורים תתייצב המשטרה הצבאית בפתחה של ישיבת פוניבז' ותגייס בעל כורחם את אלפי הלומדים שם? האם החברה והממשל בישראל מעוניינים בתרחיש כוחני מעין זה אשר ירמוס שנים של ניסיונות הסדריים המיועדים לשמור על חוסנה של החברה הישראלית ועל זכויות הקבוצות המגוונות שבה?

בפסק הדין שניתן אתמול ערך בית המשפט חשבון נפש גם בנושא זה עצמו. השופטים חיוו דעתם בשאלה עד כמה עשויה פסיקת בית המשפט להשפיע באופן מעשי על התהליכים החברתיים המורכבים בישראל.

השופט גרוניס הבהיר כי לפסק הדין המבטל את החוק לא תהיה כל משמעות מעשית, שכן ברור כי לא יתבצע גיוס המוני בכפייה של המוני בחורי הישיבות. צפוי אמנם כי הכנסת תקבל חוק חדש אשר ינסה לתקן במידת מה את הליקויים בחוק הקודם, אך על החוק החדש יוגשו עתירות נוספות וחוזר חלילה. השופט גרוניס הבהיר כי אין בכוחה של ההתערבות השיפוטית להשפיע בנושא טעון מעין זה הדורש שינוי חברתי
האם עולה על הדעת שבחלוף מועד תקפו של החוק בעוד חודשים ספורים תתייצב המשטרה הצבאית בפתחה של ישיבת פוניבז' ותגייס בעל כורחם את אלפי הלומדים שם?
ארוך ואיטי.

גם השופט רבלין אשר התנגד לביטול החוק הבהיר כי החלטת הרוב בבית המשפט לבטל את החוק אין בה כדי לחולל שינוי, אלא היא אך תואמת את המגמה המסתמנת ממילא במערכת הפוליטית לקבוע הסדר חוקי חדש, ולפיכך אין מקום להתערבות. בלב כבד הצטרפה גם השופטת עדנה ארבל למסקנתם של המתנגדים לביטול חוק וקבעה גם היא כי בנושא טעון מעין זה השפעתו של בית המשפט היא מצומצמת ויש לתת לתהליכים שבלבת החוק את הזמן הדרוש להם. היא הבהירה כי לא זו בלבד שהגדרת החוק כבלתי חוקתי לא תתרום לקידום השינוי החברתי, אלא היא עשויה להחזיר את התהליך לנקודת הפתיחה ולגדוע התפתחות חיובית של שנים – 'נדרש עוד זמן, נדרשת יותר סבלנות, ובעיקר נדרשות התמדה ונחישות במסלול רב המהמורות שהחברה הישראלית כולה על כל מגזריה תצא נשכרת ממנו'.

לעומתם הציגה הנשיא בייניש תפיסה עצמית שונה ביחס לכוחו של בית המשפט. היא קבעה כי העיסוק של בית המשפט בנושא במהלך השנים, אכן הוביל להתחלה של שינוי חברתי, גם אם לא מספק עדיין. גם היא הודתה במגבלות כוחו של בית המשפט, אך סברה כי יש לו תרומה משמעותית בקידום תהליכים חברתיים חיוניים – 'בית המשפט אינו מתיימר להביא לשינוי חברתי מלא, אבל הוא בהחלט אחד מהגורמים החברתיים החשובים ביותר לקידום תהליכים של שינוי'. החרתה והחזיקה אחריה השופטת מרים נאור אשר יצאה כנגד ההנחה שבבסיס פסק דינו של השופט גרוניס וקבעה כי אין להשלים עם אי קיום צווי בית המשפט, ויש לצפות כי בסופו של דבר הצו ייאכף ויחולל את השינוי החברתי המיוחל.

השופט אליקים רובנישטיין אשר תמך בביטול החוק, הודה אף הוא במגבלות השפעתו של בית המשפט על השינוי החברתי, במיוחד נוכח העובדה הבולטת לעין כי הציבור החרדי נושא הדיון בבית המשפט, כל כך מנוכר לאפשרות שילובו באופן שוויוני בנשיאת הנטל, עד שהוא כלל לא בחר להופיע בבית המשפט ולהציג את עמדתו.

ביטול חוק טל אמש נתפס כרעידת אדמה חברתית ופוליטית בשל תעוזתו של בית המשפט להכריע בסוגיה חברתית כה נפיצה. אולם, נראה כי שופטי בית המשפט עצמם מודעים לכך כי לפסיקתם השפעה מצומצמת על השינוי החברתי המיוחל, והתיקון הצפוי בחוק הגיוס בחודשים הקרובים היה מתקבל ממילא בהליכי החקיקה של הכנסת.