לא למדתם כלום משתי אינתיפאדות?

אי-הפקת לקחים מהאינתיפאדות הקודמות הובילה לקפיצת מדרגה בזו החדשה: התקפה מתואמת בין חמאס, פת"ח והגייס החמישי מבפנים, עם הסתערות תעמולתית ארסית, חובקת עולם.

יוסף דוריאל , ד' באדר תשע"ב

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7
כמו שתי קודמותיה, באה האינתיפאדה הנוכחית בהפתעה ל"מומחי הביטחון" שלנו, שלא שמים לב לסידור העבודה החדש בין חמאס, פת"ח והגייס החמישי מבפנים: הטרוריסטים "הרעים" משגרים רקטות מעזה, הטרוריסטים "הטובים" שולחים ילדים לרגום רכב ישראלי, בכבישים ראשיים, באבנים ובקבוקי תבערה, והגייס החמישי של ערביי ישראל כבר מעיז להביא לנו מחזות של לינץ' ללב העיר חיפה, שרק בנס לא נגמר כמו זה שהיה ברמאללה, וזה – בידי תוצרי מערכת החינוך (והתקציבים) של ישראל, ולא כבודדים חריגים אלא – בחבורה של קרוב לעשרים.

והגיע הזמן לשים לב: מספר הנפגעים מזורקי האבנים גדול מזה של משגרי הרקטות, והתמונה שהופצה בעולם איך דרושים חמישה חיילים חמושים כדי לתפוס ילד שזרק אבנים – רק ממחישה את חוסר תורת הלחימה לצורה זו של התקפות.

ואת חוסר ההבנה לניסיון הלינץ' בחיפה המחיש הכסיל התורן של רשות השידור, שבבוקר בו פורסמו בעיתון תמונות הזוועה של החיילים הפצועים על מיטות בית החולים – שידר שזה בסך הכול תקרית בגלל "טעות בזיהוי". ובאותו הזמן, "בכירים ערבים ודרוזים" – כפי שהוגדרו בעיתון – במקום לגנות בחריפות את ניסיון הלינץ' מצהירים בעזות מצח: "אנחנו מצביעים מחיפה בעד בשאר אסאד ונגד ישראל". חשבתי שאין מדינה, חוץ מישראל הגלותית, שהייתה משלימה עם מצב כזה, עד שהתגלתה מחלת ה"פוליטיקלי קורקט" גם בפיקוד הצבא האמריקאי וכך, באמת, אין סיכוי לנצח את הטרור האסלאמו-נאצי.

באמריקה ובישראל עדיין חסרה ההבנה לפרדיגמה לפיה פועל הטרור האסלאמיסטי. המסיתים להתפרעויות שלהם מחפשים כל הזדמנות להאשים נוצרי או יהודי ב"העלבת" האסלאם, כדי לעשות שפטים בכל נוצרי או יהודי שיזדמן להם, מבלי שהיה לו קשר
באמריקה ובישראל עדיין חסרה ההבנה לפרדיגמה לפיה פועל הטרור האסלאמיסטי. המסיתים להתפרעויות שלהם מחפשים כל הזדמנות להאשים נוצרי או יהודי ב"העלבת" האסלאם, כדי לעשות שפטים בכל נוצרי או יהודי שיזדמן להם, מבלי שהיה לו קשר כלשהו לאותה "העלבה"
כלשהו לאותה "העלבה".

כך היה עם הקריקטורות של מוחמד שהודפסו בעיתון דני, כך היה עם ספר הקוראן "שנשטף באסלת בית-שימוש" (מישהו ניסה לבדוק אם זה בכלל אפשרי?), כך עם "פגיעות ישראל במסגד אל-אקצא" וכך, לאחרונה, עם מציאת כמה דפים חרוכים של הקוראן במחנה נאט"ו באפגניסטן, ולא שמישהו שרף קוראן לראווה – כפי שהאסלאמיסטים שורפים דגלי ארה"ב או ישראל בחינגות השנאה שלהם. שורת הרציחות ללא אבחנה שהוצתה מכך משתוללת עד היום, וקיבלה רוח גבית מהתנצלותו המשפילה של נשיא ארה"ב, שאין לו מושג במנטאליות האספסוף בפניו התנצל.

אפשר היה לצפות שמפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן (שהכשרתו וודאי כללה היסטוריה צבאית) ימצא דרך לתקן את שגיאת מפקדו העליון ויצא באזהרה חמורה למתפרעים, תוך הסבר איוולת פעולתם והפעלת עונשים התואמים את תרבותם, אך במקום זה הוא הופיע בטלוויזיה המקומית עם נאום מתנצל, שפתח בפנייה אל "בני העם האפגאני האציל".

בין מנהיגי אמריקה לא היה מי שיאמר לגנרל ג'ון אלן – מפקד הצבא שנשלח להגן על ביטחון אפגניסטן – שכך לא משיגים במזרח התיכון לא ביטחון ולא שלום. כשבשתי המדינות המובילות את המלחמה בטרור – ארה"ב האדירה וישראל הקטנה – עדיין לא התבשלה ההבנה למהות מלחמה זו, יימשך הבזבוז במשאבים, באנשים ובזמן – ללא סיכוי של ממש לעצור את הצונאמי האסלאמיסטי.