חג שמח, לנין

הקומוניסטים המציאו חג חלופי ליום האם: יום האשה הבינלאומי. זהו יום שמחנך נשים לראות עצמן כחלק מ"עם" נשי עצמאי, במנותק מתפקיד אמהי כלשהו.

גיל רונן , י"ג באדר תשע"ב

גיל רונן
גיל רונן
ערוץ 7

היום חוגגות נשות ישראל חג קומוניסטי, אבל הן לא יודעות את זה. הנה, בקצרה, הסיפור המוזר והמדאיג שעומד מאחורי העובדה הזו.

עד לפני כ-20 שנה, נזכיר, צויין בישראל חג שמח ומשפחתי שנקרא יום האם, בו ילדים ואבות נתנו לאמא מתנות ופינוקים. אז עוד האמינו כאן – חילוניים ודתיים כאחד – ב"משפחה" במובן הישן והטוב, שבנויה סביב דמותה של אמא אוהבת ומקריבה, המשמשת כמרכז הבית שהכל סובב סביבו. לתרבויות שמוקירות את המשפחה חשוב לציין יום שכזה, בכדי לומר בו תודה לאמהות המופלאות והאהובות שנותנות כל כך הרבה לכולם.

בארצות הקומוניסטיות, לעומת זאת, "יום האם" נחשב לחג בורגני מאוס, משום שלקומוניסטים היה חשוב מאוד לחבל במעמד המשפחה. משפחה היא גוף חזק ועצמאי, ודיקטטורות לא אוהבות אנשים חזקים ועצמאיים. לפיכך היה חשוב לעודד נשים שלא לראות את עצמן בתפקיד משפחתי, ולדחוף אותן לעבודה במפעלים, שם כבר השתלטו עליהן ביתר קלות מוסדות השלטון ושטפו את מוחן.

החוקים הראשונים שנחקקו בבריה"מ אחרי מהפכת 1917 היו חוקים שעודדו גירושין ותגמלו משפחות מהסוג שאנו מכנים
בהקמתו של המשטר הזה נשענו אנשי השמאל הקיצוני על הטכניקות שמוכרות להם מהארצות הקומוניסטיות, כולל פירוק המשפחה באמצעות שכנוע נשים לבעוט בתפקיד האמהות
"חד הוריות". חוקים דומים נחקקו בסין, בקובה, ובכל העולם הקומוניסטי. אפשר לראות בזה פמיניזם מתקדם ששיחרר נשים מתלות בגברים – ואפשר לראות בזה תמריץ אנטי-משפחתי שהגדיל את התלות של הנשים בשלטונות. הכל תלוי בעיני המתבונן.

הקומוניסטים המציאו חג חלופי ליום האם: יום האשה הבינלאומי. זהו יום שמחנך נשים לראות עצמן כחלק מ"עם" נשי עצמאי, במנותק מתפקיד אמהי כלשהו. היום הזה צויין לראשונה על ידי הקומוניסטים ב-1909 ואומץ על ידי מייסד בריה"מ, ולדימיר לנין, כחג סובייטי רשמי.

באמצע שנות ה-20 התחילו הסובייטים למתן את המסרים האנטי-משפחתיים של יום האשה, כנראה משום שהגיעו למסקנה שהמשפחה הרוסית כבר נחלשה מספיק, וראו צורך לחזקה מחדש. בשנות ה-30, תחת שלטונו של סטאלין, בוטל כמעט לחלוטין האופי המקורי של יום האשה, והוא הפך ליום רומנטי שבו גברים קונים פרחים לנשותיהם. עדיין – זהו יום האשה, ולא יום האם.

כאן אנחנו מגיעים לחלק הממש מוזר בסיפור. בעשורים האחרונים הצליח השמאל הקיצוני ליצור בארצות המערב הדמוקרטיות סוג של משטר-בתוך-משטר. בהקמתו של המשטר הזה נשענו אנשי השמאל הקיצוני על הטכניקות שמוכרות להם מהארצות הקומוניסטיות, כולל פירוק המשפחה באמצעות שכנוע נשים לבעוט בתפקיד האמהות. לצורך זה הוחלט, בין היתר, להרוג את יום האם ולהנחיל את יום האשה למערב.

בכדי לחסל את יום האם בישראל שינו את שמו ל"יום המשפחה" ורוקנו אותו מכל תוכן רגשי ממשי. זה היה החלק הקל. החייאת יום האשה היתה משימה יותר קשה. לקומוניזם יצא הרי שם רע, והיה ברור שאם נשות המערב ידעו שמדובר בחג קומוניסטי, הן עלולות להתנגד לשינוי. מה עשו אנשי השמאל הקיצוני? את התשובה אפשר לגלות בערך על יום האשה הבינלאומי בוויקיפדיה באנגלית.

שם מוסבר, בפיסקה האחרונה, כי קיים מיתוס לפיו ב-8 במרץ, 1857, פוזרה באלימות שביתה גדולה של פועלות טקסטיל בניו יורק. חמישים שנה מאוחר יותר, לפי הגירסה המיתולוגית, הוחלט לציין בתאריך זה את יום האשה הבינלאומי. אלא שכל זה, כאמור, שקר וכזב. השביתה לא היתה ולא נבראה, והסיפור כולו הומצא על ידי קומוניסטים צרפתיים בכדי לטשטש את המקור הקומוניסטי של החג, ולגרום לו להיראות יותר אמריקאי ו"בינלאומי".

בוויקיפידיה בעברית, לעומת זאת, מופיע הסיפור השקרי במלא הדרו. מישהו  החליט להסתיר מנשות ישראל את האמת על החג הזה. אז הנה, סיפרנו לכן.