קול קורא לרבני הציונות הדתית
קול קורא לרבני הציונות הדתית

הרב הילל הורביץ קרא לחברי הוועדה לבחון מחדש את החלטותיה, ועל כן אני מוצא לנכון לענות לדבריו.

הגמרא (ברכות נ"ה א) מצדדת בשיתוף הציבור בבחירת מנהיגיו: "אמר רבי יצחק, אין מעמידין פרנס על הצבור, אלא אם כן נמלכין בצבור, שנאמר, (שם לה) "ויאמר משה אל בני ישראל, ראו קרא ה' בשם בצלאל" וכו". בגמרא שם מדובר על מינוי בצלאל לראש הפרויקט הלאומי הראשון עתיר הממון של עם ישראל.

על פי הגמרא הצורך להמלך בציבור קיים למרות שהקב"ה בעצמו העיד על סגולותיו והתאמתו של בצלאל לתפקיד. החתם סופר (שו"ת חו"מ סי' י"ט) סבור שהשיתוף הנדרש המשתמע מדברי הגמרא צריך להיות גם במינויים שיש להם מאפיינים מקצועיים (כמו יכולתו של בצלאל), כמו מינוי רב לציבור או מינוי דיין, שכן רק כך הציבור יקבל את מנהיגותו ואת החלטותיו.

אמנם ועדה מסדרת ע"י נציגי ציבור נבחרים, או ע"י חברי מרכז המפד"ל, היתה עשויה לתת מענה הולם, אולם במצב של מפלגת הבית היהודי, כיום, כפי שהתברר לחברי הועדה, הסתבר שהדבר אינו אפשרי.

ועדת המפקד התבקשה לקחת על עצמה משימה מורכבת, שאמורה להחזיר את עטרת הציונות הדתית הפוליטית ליושנה

לפני כארבעה חודשיים הוקמה "ועדת המפקד והבחירות", ע"י שלושת החכי"ם של ה"בית היהודי", שמנתה כשלושים איש גברים ונשים, מכל המרחב הציבורי של הציונות הדתית. כראש הועדה מונה הרב דני טרופר, איש רב פעלים, בעל יושרה, ובלתי תלוי.

ועדת המפקד התבקשה לקחת על עצמה משימה מורכבת, שאמורה להחזיר את עטרת הציונות הדתית הפוליטית ליושנה. בתחילת דרכה התכנסה הועדה בישיבה במודיעין עם החכי"ם כדי לקבל את המנדט לפעולתה. מאז הקדישה הוועדה וחבריה היקרים, מספר חודשים ועשרות שעות, במהלך ישיבותיה ובינהן, של דיונים מורכבים בכובד ראש ובתחושה של אחריות כבידה.

כבר בתחילת הדרך התברר שמדובר במשימה מורכבת מכמה סיבות:

הראשונה - חברי הכנסת של הבית היהודי היו חלוקים בדעתם לגבי המתכונת של הפתרון.

השניה - הוועדה ביקשה לקבל תמונת מצב מנציגים ממגזרים שונים בציונות הדתית, והתמונה שעלתה בפניה היתה תמונה עגומה ביותר. תמונה זו לא אפשרה לבחור בין טוב לרע אלא במה הכי פחות גרוע! וזאת משום:

א. כתוצאה מכמה אירועים בעבר, קיים בציבור חשדנות כלפי דרך הצבעת הרוב במרכז המפלגה. ועל אחת כמה וכמה על ועדה מסדרת כזאת או אחרת שתבחר את המועמדים.

ב. קיימת ביקורת גדולה על העדר אחדות בין חברי הכנסת .

ג. מטובי בניה של התנועה, נטשו אותה. בהם מבוגרים, חלקם דמויות בולטות בציונות הדתית ובעיקר צעירים. כיום, הם רואים בה גוף סקטוריאלי, מצמצם הדואג לאינטרסים צרים של מגזר קטן. על כן הם כלל לא משוכנעים שיש בה צורך, וחותרים להשגת מעמד משפיע במפלגות שלטון שאינן ציוניות דתיות.

ד. רוב האנשים שהופיעו בפניה (למרות שלא היה מדובר על מדגם מדעי), סברו שהדרך לשקם את המפלגה ולהחזיר לה את אימון הציבור, הוא:

1) ליצור "שינוי" משמעותי.

2) להביא "בשורה" גדולה לציבור. לא כמפלגה סקטוריאלית אלא כמפלגה אידאולוגית שיש לה בשורה חיונית לפאזל הציבורי של מדינת ישראל.

3) לתת הזדמנות לפנים חדשות להתמודד, ולהיות בקידמת המפלגה.

4) ליצור תשתית ל"אחדות" עם החלק השני של הציונות הדתית המיוצג ע"י ה"איחוד הלאומי".

השינוי העיקרי שהוצע בפני הועדה היה לנהל תהליך: שיש בו "שקיפות", שיתן סיכוי לפנים חדשות ורעננות להשתלב ברשימה, בעיקר לצעירים, ולאפשר לציבור להיות שותף באמת בעיצוב הרשימה ע"י פריימריז פתוחים, ליו"ר ולחכי"ם, עם מנגנונים מאזנים של שריונים לאשה, צעיר ונציג ציבור. הסקר שפורסם בתקשורת לפני כחודשים מאשש את מסקנות הועדה ביחס לרצון הציבור בפריימריז.

חברי הוועדה לא בחרו בפתרון הפריימריז משום שסברו שהוא הפתרון האולטימטיבי המיטבי! אלא משום שהוא היחיד שישקם את אמון הציבור, ויתן הזדמנות אמיתית לפנים חדשות להיבחר, אם ירצו.

מספר אישי ציבור התבטאו לגבי החסרונות של הפרימריז, שאגב כולם עלו בפני הועדה. אולם בפני הועדה גם עלו חסרונות של ועדה מסדרת, שגם היא אינה חפה מאפשרות של שחיתויות. היתרון העיקרי של ועדה מסדרת הוא שהוא מבטיח תהליך יעודי מוכוון לבחירה של דמויות שחברי הוועדה סבורים שהן מתאימות ומקובלות, ולא תהליך אקראי שיוביל לבחירה בלתי צפויה של אנשים שאולי לא יהיו בשורה לציבור, עם כל זה:

א. במצב הנוכחי התרשמנו שטראומת כשלון הועדה המסדרת של ועדת הבית היהודי, מהבחירות הקודמות, ודרך התנהלותה, עדיין חייה בתודעת הציבור.

ב. בועדה מסדרת, גם זו שמורכבת מאנשים נשואי פנים ומכובדים, יש כר נרחב ליצירת מהלכים ודילים ללא שקיפות ציבורית.

ג.  חברי ועדה מסדרת, ששמותיהם ידועים, נחשפים ללחצים מכיוונים שונים, שעלולים להטות את שיקול דעתם כפי שהיה בעבר במקרים שונים.

ד. התוצאות של ועדה מסדרת נקבעות מראש ע"י הגוף שיש לו רוב בועדה.

ה.במצב של חוסר אמון מצד הציבור, אין בועדה מסדרת בשורת שינוי שעשויה להחזיר את האמון הציבור. ועל כן היה חשש שהציבור היה מצביע ברגלים.

מעבר לכך, במצב בו קיים מתח וחוסר אמון בתוך המפלגה, לא היה סיכוי להרכיב ועדה מסדרת שתהיה מקובלת על כל חברי הכנסת. היה חשש (שבא לידי ביטוי בדברי החכי"ם) שאם מתכונת כלשהי, כולל ועדה מסדרת, לא תענה על ציפיותיהם של כלל חברי הכנסת היא תגרום לפילוג.

מתוך מודעות של חברי הוועדה לחסרונות שבכל זאת קיימים בפריימריז, היא סברה שיש להכניס בו גורמים מאזנים, בדמות שיריונים של מקומות ריאליים לנשים ולצעירים, ושלא לשלול לחלוטין את מקומו של מרכז המפלגה החדש (שיבחר לאחר המפקד).

חברי הועדה התנהלו בתחושת אחריות כבדה, שהיא בעצם המוצא האחרון, ואם תכשל עבודתה, ואם היא תתפרק הדבר עלול לגרום לאבדן תקווה של הציבור, ולסוף דרכה של מפלגה דתית לאומית.

יהיו שיריונים לנשים ולצעירים במקומות ריאליים.

החלטות הועדה מהווים הישג גדול, ומנעה פילוג שהיה עלול לגרום לסיום דרכה של המפלגה לשנים רבות. בשבועות האחרונים גם מתנהלים מגעים עם המנהיגות של האיחוד הלאומי כדי שיצטרפו למהלך. ואנו חשים שכולם רואים עין בעין את הצורך הדחוף באחדות המחנה לנוכח האתגרים הלא פשוטים שעומדים לפתחנו.

הציבור כולו משלם את מחיר תת היצוג של הציונות הדתית במהלך השנים האחרונות.

אני קורא לרב הלל ולכלל רבני הציונות הדתית ומנהיגו להתייצב כאיש אחד אחרי מסקנות הוועדה, לקרוא לציבור הרחב להתפקד בהמוניו, ולהיות חלק מהתהליך, כי רק באופן הזו נחזיר את הציונות הדתית למקומה הראוי לה בתהליכי קבלת ההחלטות במדינת ישראל.

והאמת והשלום אהבו

בברכת התורה והארץ

הרב אליעזר שנוולד

ראש ישיבת ההסדר

מאיר הראל

מודיעין