למען מדינת ישראל

הרב יצחק חי זאגא , ד' באייר תשע"ב

הרב יצחק חי זאגא
הרב יצחק חי זאגא
צילום: ניסים לב

א) שו"ע או"ח תקסא' – הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: 'ערי קדשך היו מדבר וקורע'.

משנה ברורה ע"פי ב"י – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן.

ב) רמב"ם חנוכה פ"ג ה"א – בבית שני כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם.. עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזר מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.

ג) קידושין סו' - מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, וקרא לכל חכמי ישראל.. והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו, ויאמר.. לינאי המלך: ינאי המלך, לבם של פרושים עליך! ומה אעשה? הקם להם בציץ שבין עיניך, הקים להם בציץ שבין עיניו. היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר.. לינאי המלך: ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן! שהיו אומרים: אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא. ויבדלו חכמי ישראל בזעם. ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך: ינאי המלך, הדיוט שבישראל כך הוא דינו, ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך? ומה אעשה? אם אתה שומע לעצתי רומסם. ותורה מה תהא עליה? הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד.. ויהרגו כל חכמי ישראל, והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה.

ד) דרשות הר"ן יא' - ..לבלתי רום לבבו מאחיו, זו מצוה כוללת למלך והדיוט, ונתיחדה למלך.. ולפי דעתי, שיש למלך צד ייחדהו שממנו ראוי יותר שלא ירום לבבו לצד המלכות, יותר ממה שראוי שלא ירום לב שאר בני אדם מצד המעלות הנמצאות בהם, והוא שידוע שהמלכות אינו דבר דבק למלך, אבל הוא דבר ניתן אליו מאת העם או מאת השם יתברך.. נמצא שאין המלכות דבק עם המלך אבל תואר נוסף עליו לצורך תקון הכלל, ולכן אין ראוי למלך שיראה עצמו כמושל ושליט על העם אלא כעבד עליהם לצורך תקונם, ומפני זה אמרו בהוריות כסבורים ששררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם.. ואחרי שאין כבוד המלך ומלכותו לתקון עצמו רק לתקון העם, ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לבב החכם מצד חכמתו אשר קנה או השפיע השם עליו לתקון נפשו ראשונה, גם ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לב אחד מהמון האנשים אשר אסף עושר ונכסים.. ולפיכך נתייחדה המצוה הזאת במלך..

ה) משפט כהן קכד' – ומה שרצו הצדוקים, שיחיד יהי' מתנדב ומביא תמיד, בא מפני שלא הודו שיש בכללות כנסת ישראל קדושה מיוחדת, מה שלא נמצא בכל עם ולשון. שכל אומה עיקר הקיבוץ שלה הוא כדי להיטיב להיחידים הפרטיים, אבל הכלל מצד עצמו אין לו מציאות עצמית. ונמצא שערך הצבור כלפי אוה"ע הוא בבחינת שותפים, ואצל השותפים בודאי העיקר הוא חלקו של כל יחיד שבשותפות הכללית לגבי אותו היחיד. אבל באמת לגבי ישראל ציבור ושותפין הם שני מושגים.. מפני שיש בציבור של ישראל קדושה ומציאות כללית, שאינה נערכת כלל כלפי החלק של כל פרט, והיא עומדת למעלה מגדרי חלוקה, ובשביל כך קרבנות ציבור צריכין להיות משל ציבור דוקא, שזהו ענין הקדושה של הכלל כולו.

ו) אורות סג' – רוח האומה שנתעורר עכשיו, שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלוקים, אם היו באמת יכולים לבסס רוח לאומי כזה בישראל היו יכולים להציג את האומה על מעמד הטומאה והכליון. אבל מה שהם רוצים אינם יודעים בעצמם, כ"כ מחובר הוא רוח ישראל ברוח אלוקים, עד אשר אפילו מי שאומר שאיננו נזקק כלל לרוח ד', כיון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל, הרי הרוח האלוקי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו. היחיד הפרטי יכול לנתק את עצמו ממקור החיים, לא כן האומה כנסת ישראל כולה. על כן כל קניניה של האומה, שהם חביבים עליה מצד רוחה הלאומי, כולם רוח אלוקים שורה בם: ארצה, שפתה..

ז) משפט כהן קמד' ו' – בעקידה פרשת נצבים מאריך הוא לבאר תוכן הברית שכרת הקב"ה עם ישראל בערבות מואב, שהוא בנוי על יסוד סילוק הבחירה מהכלל כולו.. כשם שיש כריתות ברית על קיומו כן יש כריתות ברית שלא יעזוב, בכללו, ברית ד'. ולא ראיתי מחכמי ישראל הגדולים מי שחולק עליו בזה.

ח) אורות קס' – אין המדינה האושר היותר עליון של האדם, זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.