פרס ישראל שלא הוענק

יוסי אחימאיר , ז' באייר תשע"ב

יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
עניין אישי

שוב חגגנו יום עצמאות, שוב הוענקו פרסי ישראל למצטיינים שונים, כל אחד ואחת בתחומו, שוב עברנו ימים של התרוממות נפש וגאווה לאומית – ערב ההתכתשות הפוליטית העזה, שמתחילה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.

ולא רק מושב הקיץ של הפרלמנט שלנו נפתח ביום שני. ארבעה ימים לאחר יום העצמאות, ובירושלים מוקרן בערב זה, בבכורה עולמית, הסרט הדוקומנטרי על פרופ' בנציון נתניהו, מענקי הרוח והמחשבה הלאומית שקמו לנו בדור התקומה. המדינה לא השכילה לגמול לפרופ' נתניהו שבע השנים והמחקרים. אולי דוקא משום שהוא אביו של ראש הממשלה ומקור השראתו.

המדינה אף לא הגיבה כלל וכלל, כאשר לפני שנתיים שיגרתי מכתב המלצה לחבר השופטים לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, לשנת תש"ע. וכך כתבתי בכתב ההנמקות:

"פרופ' נתניהו, איש ירושלים, מגדולי חוקרי הציונות ותולדות העם היהודי בספרד מזה למעלה משבעים-וחמש שנה, מציין בימים אלה מלאות לו מאה שנה, והוא במלוא אונו ועודנו בעיצומם של מחקרים וכתיבה.

תרומתו של פרופ' נתניהו להבנת ההגות הציונית, תובנותיו בכתביהם של אבות הציונות, באות לידי ביטוי מרוכז ומתומצת בספרו 'חמשת אבות הציונות', שיצא אך לפני שנתיים. בספר נכללו חמש מסות שפירסם עוד לפני עשרות בשנים, כהקדמות לכתבי אותם אישים – פינסקר, הרצל, נורדאו, זנגביל, ז'בוטינסקי – שבעריכתם עסק בזמנו כמעט כיחיד וכחלוץ.

הספר זכה להצלחה רבה מבחינת תפוצתו, ולא בכדי. גם היום הקורא העברי המשכיל רץ בו בהנאה צרופה, כשהוא חודר אל נבכי מחשבתם של ראשי הציונות המדינית באמצעות ניתוחיו המזהירים של היסטוריון והוגה-דעות בפני עצמו, הלא הוא פרופ' נתניהו.

בשפה בהירה ומאופקת, בבחינת מעט המחזיק את המרובה, כאשר הקורא צולל עד מהרה אל מעמקי החשיבה והניתוח של המחבר, מצליח פרופ' נתניהו להחיות דמויות כה חשובות בתולדותינו ו'לנער את האבק' מעל כתביהם ומחשבתם. אם בספריות היה בשנתיים אלה ביקוש גובר לכתבים הציוניים – והיה! - זה ללא ספק הודות ל'חמשת אבות הציונות'.

פרופ' נתניהו הוא מטובי העורכים בשפה העברית, שקמו לעם היהודי בזמננו. הוא שותף בכיר למפעל התרבותי החשוב ביותר, אולי, שנוצר על אדמת ישראל מאז חידוש עצמאותה – האנציקלופדיה העברית.

פרופ' נתניהו היה העורך הראשי של עשרת הכרכים הראשונים שלה. בעט קפדנית, בשקידה רבה, בידע עצום, הניח לעיונו ולהנאתו של שוחר ההשכלה העברי מפעל מונומנטלי העומד לדורי דורות.

הוא עצמו כתב באנציקלופדיה העברית שלושה מאמרים ברצף על חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שבהם הציג את תורתו המדינית, את הפוליטיקה שלו ואת אישיותו. דומה שמאז יצא כרך ט"ו עם שלוש המסות הללו, לא נכתב על חוזה המדינה באופן כה מעמיק, מלומד, מבריק, כפי שנעשה הדבר באנציקלופדיה שלנו, שעליה גאוות האומה.

לא יהיה זה מוגזם לומר, כי במאמריו אלה פרופ' נתניהו העניק לנו את הסיכום המזהיר ביותר של פועלו והגותו של הרצל!

פרופ' נתניהו צלל והעמיק בכתביו של הרצל מאז עמד על דעתו והעניק, כחלוץ וכראשון, לקורא העברי את כתביו של הרצל, וליתר דיוק: כרך מאמרים ובו אוסף נאומיו בקונגרסים הציונים וכרך של אגרותיו. בעבודתו על האגרות גם הציל מכליה מכתבים רבים, למשל מכתבים של הרצל לאוטו ורבורג, שזה האחרון נתן לנתניהו בטרם נפטר ב-1938.
פרופ' נתניהו הקדיש את רוב עיתותיו ושנותיו הרבות למחקר ולהגות, לכתיבה ולעריכה, אך גם פעל תקופות מסויימות בעצמו בחיים המדיניים-פוליטיים של העם היהודי ולמען עצמאותו, בעיקר לצידו של זאב ז'בוטינסקי, כשהוא רואה בו את ממשיכו הישיר של הרצל בטיפוח הרעיון המדיני בעם ישראל

במחקריו על הרצל הוכיח בנציון נתניהו, כי חוזה המדינה, הגם שהלך לעולמו 35 שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, היה הראשון שדיבר על שואה המרחפת מעל ראשו של העם היהודי והזהיר מפניה.

על פרופ' נתניהו אפשר לומר, ולא בלי הגזמה, כי 'גילה את הרצל היהודי' ופתח מחקר מחודש על חוזה המדינה. מאמריו על הרצל והכתבים שערך והוציא, תרומתו העצומה להבנת מחשבתו והגיונה, זכו למאמרי-שבח מהללים וגם עוררו פולמוסים אינטלקטואליים מפרים.

ולא רק הרצל – גם מקס נורדאו זכה, שארבעה כרכים מכתביו יצאו לאור על-ידי הספריה הציונית בעריכת ב. נתניהו, שכמובן הקדים להם מבוא מלומד. בלי הכרכים הללו אין להכיר ולהבין את משנתו של ההוגה הציוני הזה – עד עצם היום הזה. וכמוהו – ישראל זנגוויל, שנתניהו העניק לנו כרך מכתביו החשובים. על אלה נוספים מסותיו על אודות ליאו פינסקר וזאב ז'בוטינסקי.

מעבר לאבות הציונות עם הרצל בראשם, פרופ' בנציון נתניהו הוא בוודאי גדול חוקרי תקופת האינקוויזיציה בספרד – דבר הבא לידי ביטוי בשלושת ספריו (באנגלית), שהגדול בהם בהקפו, בגילוייו, בניתוחיו הוא 'מקורות של האינקוויזיציה הספרדית'.

הספר עורר התעניינות עצומה, ויכוחים אין-ספור ורעש בקהיליית חוקרי התקופה בספרד ובארה"ב. המחקר רחב היריעה הביא לחשיבה חדשה בספרד על פרק זה בתולדותיה. זהו מסוג אותם ספרים-מחקרים שכמותם רואים אור בעולם כולו אולי פעם בדור! אוצר רוחני בן למעלה מאלף עמוד המחכה לתרגומו לעברית.

קדם לו בשנים הרבה הספר שהציג ראשון את דמותו, פועלו ואישיותו של דון יצחק אברבנאל, שראה אור בארה"ב לפני למעלה מיובל שנים, והופיע זה לא מכבר בעברית.

פרופ' נתניהו הקדיש את רוב עיתותיו ושנותיו הרבות למחקר ולהגות, לכתיבה ולעריכה, אך גם פעל תקופות מסויימות בעצמו בחיים המדיניים-פוליטיים של העם היהודי ולמען עצמאותו, בעיקר לצידו של זאב ז'בוטינסקי, כשהוא רואה בו את ממשיכו הישיר של הרצל בטיפוח הרעיון המדיני בעם ישראל.

זכרונותיו על ז'בוטינסקי ועל פועלו, בעיקר מימי שהותו בארה"ב ערב מלחמת העולם השניה, לכשיושלמו ויתפרסמו, יציגו זווית חדשה, ויתנו מבט מעמיק על הפעילות למען הקמת המדינה וקץ המנדט הבריטי.

תקצר היריעה מלהרחיב עוד ועוד בשבחו של איש ההגות, ההיסטוריון הציוני, ענק הרוח היהודי, שעודנו חי עימנו בירושלים, עד 120! ניתנת לכם, חברי ועדת הפרס, הזדמנות בלתי חוזרת, לכבד את האיש היקר הזה על תרומתו לעם ישראל בכל פועלו ובכל מחקריו, לחקר ולהבנת הציונות וגורל עמנו, ולתת לו את הפרס על מפעל חיים במעש הציוני ובמחקר הציוני."

עד כאן מכתב ההמלצה, מלפני שנתיים. פרופ' נתניהו כבר עבר את גיל ה-102. מדינת ישראל עברה את גיל ה-64. עוד יום עצמאות חגגנו, עוד פרסי-ישראל הוענקו למצטיינים. פרופ' נתניהו איננו ביניהם, ומה חבל.

הסרט הדוקומנטרי שיוקרן לראשונה במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, עשוי לתקן מעט ממידת הקיפוח שהיתה נחלתו של פרופ' בנציון נתניהו באקדמיה הישראלית ובמימסד הישראלי.