ירושלים - הציפייה והנס

הגיע הנס הגדול, המציאה הגדולה - השיבה אל חלקי ארצנו ועיר קודשנו

הרב שלמה לוי , ב' בסיון תשע"ב

הרב שלמה לוי
הרב שלמה לוי
באדיבות ישיבת ההסדר ראשון לציון

"אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן; 'לא יגעתי ומצאתי'; אל תאמן; 'יגעתי ומצאתי' - תאמן" (מגילה ו,ב). רבי יצחק מלמד אותנו משהו מאד עמוק בהתנהלות העולמית. הרמח"ל שיום ההילולא שלו חל בכ"ו באייר כותב בספרו דעת תבונות (פסקה יד):

היסוד הראשון שעליו עומד כל הבנין הוא, שרצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו. זכותו - לפי שנמצא שהוא מתעסק ויגע להשיג השלמות הזה, וכשישיגהו יהיה נהנה רק מיגיע כפיו וחלקו מכל עמלו. שכרו - שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים.

הרמח"ל מלמדנו שבורא עולם שהוא תכלית הטוב רצה להטיב לנבראים, הוא ודאי יכל לתת לנו הטבה בלי שום קושי ומאמץ, אך אז היה חסרון בטוב הזה כיוון שזו מתנת חינם ולכן תכלית ההטבה היא שכל מה שנזכה ונקבל יגיע אלינו מכח מעשינו בלבד ואז אנו נהנה מיגיע כפנו, ממה שהשגנו ביגיעה ועמל ולא כמתנת חינם.

יגעת - ומצאת!

הביטוי "יגעת ומצאת" הוא צירוף של שני הפכים: היגיעה היא עמל מכוון לשם קבלת תוצאה, ואילו עיקר עניינה של המ
הביטוי "יגעת ומצאת" הוא צירוף של שני הפכים: היגיעה היא עמל מכוון לשם קבלת תוצאה, ואילו עיקר עניינה של המציאה היא בואה בהסח הדעת וללא כוונה תחילה!
ציאה היא בואה בהסח הדעת וללא כוונה תחילה! לפי דברי הרמח"ל הדברים מקבלים אור חדש. על האדם אמנם מוטל להתייגע כדי שחלקו הרוחני יבוא מיגיע כפיו, אך בסופו של דבר הקב"ה מזמין לו השגות רוחניות למעלה מערכו והכנתו, בבחינת מציאה ('תחילתו עבודה וסופו גמול'; רמח"ל, מסילת ישרים). וזהו יסוד האמונה, ולכן נאמר: יגעת ומצא - תאמין!". לאחר היגיעה והמציאה נגיע לגילוי שורש האמונה השלמה, שהוא אינו שכל ואינו רגש, אלא הגילוי היותר יסודי של מהות הנשמה.

פרשתנו פותחת בפסוק "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו...", ומבאר רש"י: "'אם בחוקתי תלכו'. יכול זה קיום המצות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה". הרבה פעמים נראה לנו שתהליכים בעולם צריכים להתרחש כפי ראות עינינו, אולם לריבונו של עולם ישנה תוכנית אלוקית אחרת. הדרישה האלוקית מאתנו בכל זמן היא העמל בתורה, התורה היא היא ההוראה האלוקית כיצד לנהוג בעולם. אמירת התורה היא שיש יגיעה רצויה ומעשה מסויים רצוי שרק הוא יוביל למציאה ומתנה שמעבר ליגיעה, היא שמורה לנו את הדרך שבה אנו צריכים לצעוד, אולם כדי להשוות את רצוננו לרצון האלוקי צריך עמל רב כדי לגלות את השכינה ואז הקב"ה משרה את שכינתו.

המציאה שלאחר 19 שנות עמל

יום ירושלים, היום שבו זכינו ל'תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', כאשר לאחר תשע עשרה שנה בהם היה הכותל עזוב חזר עם ישראל אליו בעמל רב ומתוך העמל, הגיע הנס הגדול, המציאה הגדולה - השיבה אל חלקי ארצנו ועיר קודשנו. מאז הולכת האמונה ומתחזקת ומפעמת בתוכיות האומה, גילוי השכינה הולך ומתגבר בעם מכוחה של ירושלים שעושה את כל ישראל חברים ומחברת את כל חלקי העם. אמנם עוד לא זכינו לבניין בית המקדש שאנו מצפים לו בכל יום ובכל רגע, אך כפי שאומר הרמח"ל בספריו שבכל יום ויום אנו נגאלים קמעא ומתקרבים לעבר הגאולה השלמה 'לתקן עולם במלכות שדי'.