אי אמון

אף מנהיג או מפלגה לא נפגעו מהפניית עורף לערכים, לאידאולוגיה ולמצע בשמם נבחרו להנהיג את המדינה.

זבולון אורלב , ג' בסיון תשע"ב

זבולון אורלב
זבולון אורלב
צילום: פלאש 90

שינוי מנהיגות

מיפקד בני ישראל במדבר סיני בדרכם לארץ ישראל, כמו גם מינוי "קריאי העדה, נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל", הינם שני שלבים הכרחיים ביכולת להנהיג את העם. למנהיגות העם יש צורך חיוני לדעת מי וכמה הולכים? ידע זה יסייע למנהיגות לכלכל את העם ולהובילו בצורה מסודרת דרך המדבר לארץ ישראל. גם בחירת מנהיגות או מינויה חיונית להנהגת העם בעניינים המעשיים, ובקיום השיגרה היומית והסדר הציבורי. אף שלציבור לא ניתנה הזכות לבחור את מנהיגיו, נראה מהכתובים כי הם זכו לאימון העם.

רק במקרה של קורח ועדתו היה ערעור על המנהיגות. זה מקרה יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. לא חשוב מהי השיטה לפיה נבחרים מנהיגים, אך חשוב וחיוני לקבל את אימון הציבור. מנהיג המאבד את אימון הציבור מאבד גם את הלגיטימיות וגם את היכולת להנהיג את העם.

אחדות לאומית - האמנם?

באופן מסורתי תנועת הציונות הדתית תמכה בעקביות בהקמת ממשלות אחדות לאומית, באשר ממשלות כאלה זכו באופן טבעי באימון רחב בקרב הציבור. לכן היה להן חופש פעולה גדול יותר להנהיג את העם באופן ממלכתי, ובנאמנות לערכי הציונות.

אולם ממשלת האחדות שהוקמה לאחרונה השאירה טעם מר ואכזבה בגלל הרקע והנסיבות שבהם הוקמה. מי היה מאמין שתוקם ממשלת אחדות בשעה שהמפלגה המצטרפת, והעומד בראשה, מתחייבים קבל עם ועדה בכתב ובעל-פה שלא לנהוג כך? מי היה מאמין שקיימת אפשרות שמנהיג מפלגה, הקורא לראש הממשלה "שקרן", ושורה ארוכה נוספת של מילות גנאי חריפות, יחצה את הקווים ויצטרף לממשלה בראשותו? האם זו אחדות אמיתית? האם אין זו אחדות מזויפת שתופר ברגע שיתבטל המניע המפלגתי, או האישי, לקיומה? האם לממשלת אחדות כזו יש תוקף מוסרי להנהיג את העם?

ברור ומובן לכל בר דעת שלא טובת העם או הסכמה אידיאולוגית הם שהביאו להקמת ממשלת האחדות. מה שגרם לכך הם שיקולים של חשש לפגיעה קשה במספר חברי הכנסת של המפלגה המצטרפת, וזה שהביא להקמת ממשלת האחדות הזו. חששו של העומד בראשה מפני הדחה צפויה, לאור כישלונו בבחירות לכנסת, הוא שהביא למהלך מופרך זה.

כאיש חינוך המעורב בשנים האחרונות במעשה החברתי-פוליטי, אני יודע כי גם תוספת של 1000 מורים לאזרחות לא תצליח להסביר לתלמידינו את המהלך, ולהחזיר להם את האימון במערכת הפוליטית. על איזה בסיס נגרום לצעירים להאמין להבטחות ולהתחייבויות של מנהיגים? נגרם נזק חמור לבסיס השיטה הדמוקרטית, ולאימון הבסיסי של הציבור במנהיגות המדינה.

חוסר אימון - סיבה לסיום מנהיגות
כאיש חינוך המעורב בשנים האחרונות במעשה החברתי-פוליטי, אני יודע כי גם תוספת של 1000 מורים לאזרחות לא תצליח להסביר לתלמידינו את המהלך, ולהחזיר להם את האימון במערכת הפוליטית

לצערי, ואני באמת כותב זאת בצער רב, אני יודע בוודאות, מתוך הכרות אישית עם המנהיגות, כי הם יודעים שתעמולה יעילה בתקופת הבחירות תוכל לטשטש ולהשכיח עוולות אלה. הם מסתמכים על ניסיון העבר כשביום בחירות נשכחות למנהיגים שחיתויות שלטוניות ואישיות, הפרת הבטחות ואי קיום התחייבויות.

מנהיגים משנים, מחליפים ומפנים עורף למצע ולהתחייבויות האידאולוגיות שלהם ללא כל היסוס, מתוך תקווה שלא ייפגעו, ושהציבור לא ייפרע מהם. ההיסטוריה הפוליטית בישראל מלמדת שהם צודקים. אף מנהיג או מפלגה לא נפגעו פוליטית מהפניית עורף ומהתכחשות לערכים, לאידאולוגיה ולמצע בשמם נבחרו להנהיג את המדינה.

ההתנהלות המזגזגת, המפגינה זלזול מוחלט בנאמנות לאידיאולוגיה, ממשיכה להתנהל כך גם מפני שהציבור אינו מעניש על התנהלות כזו בבחירות. אין מדובר רק במספר נמנדטים ובנתח השלטוני. העניין רציני יותר, עמוק ושורשי; האם דמוקרטיה קלוקלת כזו תוכל לקיים אותנו כמדינה ריבונית מאוחדת לאורך זמן? אני רואה בנושא זה מקור לדאגה עמוקה באשר לעתידה של הדמוקרטיה בישראל. התנהלות קלוקלת כזו עלולה להצמיח שיטות מעוותות של שלטון דמוקרטי כביכול, כאשר לאמיתו של דבר הוא שלטון יחיד, החסין בפני ביקורת ציבורית.

חילופי מנהיגות שכשלה

קריאי העדה ונשיאי המטות שנבחרו בפרשתנו להנהיג את העם - לא קיבלו קביעות. בעלי תפקידים אלה הוחלפו לפחות שלש פעמים. כבר בראשית פרשת שלח לך (יג,ג-טו) נבחרו נשיאים חדשים כדי "לתור את ארץ כנען", ולבחון "ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה". בפרשת מסעי (לד,יז-כח) התורה מציינת שוב שמות של נשיאים חדשים (מלבד יהושע בן נון וכלב בן יפונה, כמובן) אשר יעמדו בראש השבטים וינחלו את הארץ. מכאן שגם בשיטה שבה נבחרה המנהיגות במדבר, לא היתה חסינות למנהיגות שכשלה.

מן הראוי שגם בשיטה הדמוקרטית שלנו נשכיל להעניק משקל כבד לנאמנותו של מנהיג להשקפת העולם, לערכים ולאידאולוגיה אשר בשמם נבחר להנהגה. בשיטה הדמוקרטית האחריות לאיכות המנהיגות נתונה בידי העם...