חופש עם לימוד תורה

לתכנן את החופש הגדול ביחד עם הילדים * חשיבות ההליכה לישון בזמן והקימה בבוקר בזמן סביר * הסכנה החינוכית בשוטטות של בני נוער בשעות הלילה המאוחרות.

הרב אליעזר מלמד , ח' בתמוז תשע"ב

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד
צילום: פלאש 90

לקראת החופש הגדול

כמדי שנה מגיע החופש הגדול, ועמו החששות והמתחים. בנוסף לכך שהוא ארוך מדי וראוי לקצרו, על ההורים להיערך לקראתו, כדי שיעבור בטוב ולא יהפוך לזמן של התפרקות וירידה רוחנית.

לשם כך כדאי לדבר עם הילדים לקראת החופש ולסכם איתם את סדרי הזמנים שלהם ואת תכניותיהם השונות למשך ימי החופש, ואח"כ להקפיד על קיום הסיכומים. כעיקרון הילדים מסכימים שחשוב לקבוע עיתים לתורה בחופש, לנצל את הזמן לקריאה מחכימה, עזרה להורים ושאר דברים מועילים, וכאשר מסכמים את הדברים מראש, קל יותר להוציאם אל הפועל. 

סדרי זמנים

ראשית כל חשוב להקפיד על סדרי זמנים. הקימה צריכה להיות בשעות סבירות, לכל המאוחר בשעה שמונה, והשינה בלילה כפי שמקובל כל השנה, או לכל היותר שעה מאוחר יותר. שורש הבעיות מתחיל בשיבוש סדרי השינה. כשנער הולך לישון בשתיים בלילה וקם בשעה עשר, הוא למעשה חי ללא השגחה והדרכה של הורים. הוא מגיע לבית כשהוריו ישנים, והוא קם לאחר שהם עזבו את הבית. אין להם אפשרות לשמוע על חוויותיו ולבקר את מעשיו.

אשרינו שיש לנו מצווה לקרוא קריאת שמע בזמנה ולהתפלל בזמן, ובזכות זה גם מי שמטבעו נוטה לאחר קום, כיוון שהוא מתחזק במצווה, הרי שהוא זוכה להקפיד על הזמנים ולסדר את חייו כראוי, ולקום לכל המאוחר למניין של שמונה.

השעות הקשות של הלילה

כדאי לדעת שכל הבעיות מתחילות מכך שהולכים לישון מאוחר מדי. בשעות הללו, בעת שההורים כבר ישנים ואין כמעט מבוגרים ברחובות, מתחילים לעשות את כל השטויות. זה הזמן שבו מתחילים להתעסק עם סמים. הרי נער שקם בבוקר לתפילה ואוכל ארוחת בוקר וקובע עיתים לתורה, לא מתחיל פתאום לעשן סמים בין תפילת שחרית לארוחת בוקר, או בין לימוד תורה בעת הקבוע לעיסוק בתחביב אחר.

הנפילה לדברים מכוערים ולרקימת חברויות שליליות ולעישון סמים מתחילה בשעות הקטנות של הלילה, כשנערים משועממים שקמו מאוחר לא מצליחים להירדם, והם מסתובבים עם חברים בחוסר מעש, שותים, זוללים, צוחקים משטויות ומחפשים ריגושים.

וכן מבואר במסכת אבות (ג, ד): "רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו". והסבירו המפרשים, שזמן הלילה מיועד לשינה או ללימוד של שקדנים. ומי שניעור בזמן הלילה לבטלה, הרי שהוא מועד לפורענות ומתחייב בנפשו.

למלא את החופש בתוכן לימודי

כמובן שלא מספיק לסור מרע, צריך למלא את החופש בתוכן חיובי, והעיקר בקביעת סדרים ללימוד תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, וכל יהודי, בין זקן ובין נער, בין בזמן הלימודים ובין בחופש, חייב ללמוד תורה בכל יום. צריכים לסכם יחד עם הילדים באיזה ספרים ילמדו וכמה יספיקו ללמוד.

החופש הוא זמן שמתאים במיוחד ללימוד דברים קלים שקרובים ללב. הוא גם יכול להתאים לחזרות על נושאים מוכרים. בכל אופן, הלימוד צריך להיות בספרים קלים ומובנים, כדי שהילדים והנערים, לפי רמתם, יוכלו להרגיש ביטחון וסיפוק בלימודם.

כדאי שחלק מהלימוד יקיימו לבד, וחלק עם חברותא בן גילם. וטוב שההורים יסייעו לילדיהם לקבוע חברותא. בנים עם בנים, ובנות עם בנות. את הקטנים כדאי להמריץ בפרסים של קטנים, ואת הגדולים לעודד בדברים של גדולים.
כדאי לדעת שכל הבעיות מתחילות מכך שהולכים לישון מאוחר מדי. בשעות הללו, בעת שההורים כבר ישנים ואין כמעט מבוגרים ברחובות, מתחילים לעשות את כל השטויות. זה הזמן שבו מתחילים להתעסק עם סמים. הרי נער שקם בבוקר לתפילה ואוכל ארוחת בוקר וקובע עיתים לתורה, לא מתחיל פתאום לעשן סמים בין תפילת שחרית לארוחת בוקר

אם יש בבית ילדים בגילאים שונים, אפשר לבקש מהגדולים ללמוד עם הקטנים, וכך להוסיף עוד שעות של לימוד.

את הנערים שכבר יודעים ללמוד משנה וגמרא, צריכים לעודד להקיף יותר, שיספיקו במשך החופש ללמוד סדר משנה, או לפחות חצי סדר, וכן מסכת גמרא. ואם עדיין לא הגיעו לרמה כזו, צריך למצוא עבורם תכנית מאתגרת ומעניינת כדי שימשיכו להתקדם בלימוד.

לימוד תורה לבנות

גם בנות צריכות ללמוד כיום הרבה תורה, כדי שתוכלנה להדריך את חייהן בדרך התורה. וכל מה שמספיקים ללמוד כיום בבתי הספר ובתיכונים אינו מספיק עדיין כדי לדעת את יסודות ההלכה, האמונה והמוסר.

הבנות אינן חייבות ללמוד מספר שעות כמו הבנים, אבל בכל אופן נכון להציב להן מטרה, להספיק במשך החופש ללמוד ספר הלכה וספר מוסר וכיוצא בזה. כמדומה שאפשר לראות בפועל, שהבנים נצרכים לשעות רבות יותר של לימוד כדי לרסן את עצמם ולכוון את חייהם, ואילו לבנות די בלימוד של שעה אחת או שתיים ביום כדי ליישר את חייהן. וכמובן שכל המרבה ללמוד הרי זה משובח.

לימוד עם הילדים

והעצה הטובה ביותר לחינוך הילדים, שההורים עצמם ילמדו עימהם תורה. לעיתים הורים מתלוננים שהם נופלים מהרגליים מרוב עבודה בחופש. הילדים מתישים אותם, מפצירים בהם למצוא להם תעסוקה, מתלוננים שמשעממם להם. וכמה שההורים מנסים לשלח אותם לעיסוקיהם, הילדים חוזרים ומנדנדים. 

במקום זאת עדיף לקבוע איתם לימוד רציני, וכאשר ישתעממו - להציע להם להמשיך ללמוד יחד. הלימוד המשותף יהפוך את החופש לתקופה פורייה ונעימה, והקשר עם הילדים יתבסס על יסוד חיובי ומרומם. ומתוך כך גם התביעות המוסריות שההורים תובעים מהם יהיו יותר מובנות ומוסכמות.

בעיית החינוך ביישובים

לפעמים אנשים מתפלאים, איך יתכן שישנם בני נוער שגדלו בישובים דתיים ותורניים ואינם מקושרים כראוי לתורה ומצווות. אמנם נכון שיש לכל יהודי בחירה חופשית, וממילא טבעי שיהיו כאלה שיבחרו ברע, אבל ניתן היה לצפות שהסביבה התומכת תמעט את התופעה. בפועל ישנם יישובים שבהם אחוז המתקלקלים גבוה מאשר בשכונה עירונית שמורכבת מחילוניים ודתיים. והורים שואלים את עצמם, הרי בחרנו לגור במקום טוב, ואיך קרה שהילד התקלקל?

התשובה היא, שכמה שתהיה הסביבה טובה, המשקל של הדרכת ההורים הוא המכריע. לעיתים דווקא הורים שגרים ביישוב תורני מתרשלים בעבודת החינוך. הם משליכים את אחריות החינוך על "היישוב", על בית הספר "התורני", ובפועל לא מבררים עם מי הילדים משחקים, לאיזה חבורה הם שייכים. הם לא קובעים איתם לימוד יומי, והתוצאות בהתאם. מגוריהם ביישוב התורני משמשים להם תירוץ לפריקת עול האחריות החינוכית.

עיקר החינוך במצווה ללמד את הילדים תורה

יסוד החינוך הוא ללמד את הילדים תורה, ומצווה זו מוטלת בראש ובראשונה על ההורים, שנאמר (דברים יא, יט): "ולימדתם אותם את בניכם". ואמנם בפועל מפאת טרדות הפרנסה ההורים שולחים את ילדיהם לבתי הספר ותלמודי התורה, והמורים מלמדים את ילדיהם בשליחותם. אבל אסור לשכוח שהחיוב הראשוני מוטל על ההורים, לא על בית הספר ולא על היישוב.

ועל כן לכל הפחות בחופש על ההורים ללמוד עם ילדיהם, ועל ידי כך יוכלו למנף את החופש להעמקת החינוך.

השבתות כדוגמא לחופשים

חשוב לציין שכאשר ההורים רגילים לייחד זמן חשוב ללימוד תורה בשבת, חלקו עם הילדים, באופן טבעי גם החופשים של הילדים נעשים איכותיים יותר. מפני שהילדים מתרגלים לראות שההורים מנצלים את זמני הפנאי שלהם ללימוד תורה ולהתקדמות רוחנית. והם מבינים שזה ייעודו של החופש, לתת לאדם זמן חופשי שבו הוא יוכל להתעלות בתורה ובמחשבות טובות ומעשים טובים - ללא מסגרת לחוצה.

שאר תכני החופש

אחרי שזמן לימוד התורה מסודר, אפשר לתכנן פעילויות נוספות שיעשירו את עולמם של הילדים: קריאת ספרים, חוגים, טיולים משחקי חברה וכדומה. בזה אין צורך להאריך, תחום זה מטופל למדי. והעיקר הוא שלימוד התורה יעמוד במקומו המרכזי והראוי, ומתוך כך שאר הפעילויות יקבלו תוכן ערכי.

עבודה בחופש

ככלל, טוב שהילדים והנערים יקבעו לעצמם עבודה בחופש. העבודה מחנכת אותם לאחריות אישית ולעיסוק ביישובו של עולם. על ידה הם ילמדו להכיר את עצמם, להכיר את יכולתם, ואולי תסייע להם בבחירת דרכם בעתיד.

בעבר נערים בני שתים עשרה היו כבר מסייעים בפרנסת המשפחה בעבודה עם הוריהם או כשוליות לבעלי מקצוע אחרים. אין סיבה שבני גילם כיום לא יעבדו קצת בחופשים. אולם גם הנערים העובדים בחופש צריכים להקפיד על קביעת עיתים לתורה.

עימותים מיותרים

יחד עם ההקפדה על הגבולות, צריכים להיזהר שלא להתעמת על דברים שוליים, כמו טעם מוזיקלי וסגנון בגדים. על צניעות צריך להתעקש, אבל לא על צבעים ואופנה. ואם המוזיקה המודרנית מפריעה לכם ויוצרת אווירה לא נעימה בבית, אפשר לדרוש מהם להאזין למוזיקה באוזניות.

לשוחח עם הילדים

ועוד דבר חשוב, לשוחח עם הילדים על החיים ומשמעותם. לשתף אותם, לפי הבנתם וגילם, במטרות שהצבתם לעצמכם, בלימוד תורה, בקיום מצוות, בעבודה, באחריות לכלל ישראל, כדי שיבינו שהגבולות שאתם מציבים להם לא נועדו להרע להם אלא לעשותם שותפים לחיים מלאי תוכן, ששווה להשקיע ולהתאמץ למענם.

פורסם בעיתון "בשבע"