מחלוקת לשם שמיים

הרב הלל הורוביץ , י"א בתמוז תשע"ב

הרב הלל הורוביץ
הרב הלל הורוביץ
אתר חברון

ההתארגנות והמתח לקראת גזירת הפינוי והרס הבתים ב"גבעת האולפנה", עוד טרם נחתם ההסכם בדבר פינוי שקט, עוררו כצפוי מחלוקת קשה בין הפעילים, הכוחות והארגונים הפועלים בהתיישבות המבקשים להיות שותפים בלקיחת אחריות למניעת ההרס והחורבן.

מהצד האחד עומדים בד"כ ראשי מועצת יש"ע המשתדלים באופן שיטתי לפתור בעיות מעין אלו מתוך הסכמים והבנות עם הממשלה ומערכת הביטחון ולהימנע ככל האפשר מעימותים, ולנסות ולהרוויח כמה שיותר הישגים להתיישבות גם אם המשמעות היא ויתורים נקודתיים.

מאידך קיימים כוחות וארגונים בשטח כוועדי המתיישבים, תנועת קוממיות ואחרים שלא יכולים להבליג על פגיעה ערכית ותורנית בהתיישבות ובארץ ישראל ומבקשים למחות, להפגין ולמנוע ככל שניתן פגיעה בהתיישבות תוך יצירת מאזן אימה.

הקו המוביל ארגונים אלה הוא בראש ובראשונה ביטוי של כאב טבעי ועמוק על פגיעה בארץ ישראל וקדושתה, כאב שרבים חשים בליבם אך אין להם את הכוחות לבטא ולהוציא לפועל את כאבם ומחאתם, ויחד עם הכאב מקווים בפעולתם לבטל, למנוע ולפחות לדחות פגיעה בהתיישבות, ואם לא יצליחו במאבק העכשווי מקווים כי יצליחו ליצור מאזן אימה לעתיד הקרוב והרחוק.  

לעניות דעתי והבנתי, ההתיישבות ביהודה ושומרון צריכה וחייבת את שתי ההנהגות ובתנאי שינהגו כבוד זה בזה מתוך הכרה שאי אפשר זו בלא זו.

אפרט את הדברים: מי שמבקש שראשי מועצת יש"ע עם ראשי המועצות הפועלים במסירות ובהצלחה לגידול, חיזוק והעצמת
המדינה וראשיה מספיק בוגרים להבין כי ההתיישבות הגדולה ביהודה ושומרון, יחד עם כל אוהדיה הרבים בעם היהודי בארץ ובתפוצות, איננה בתוך משמעת בית ספרית או במשמעת צבאית, ועל כן הפעילות והעשייה הברוכה של ההנהגה הממוסדת לא אמורה להיפגע
ההתיישבות יובילו וייקחו אחריות במאבק תקיף ומאיים מול הממשלה, טועה בגדול: הנהגת יש"ע זוכה לפעול את פעולתה האדירה רק מתוך שיתוף פעולה פורה יום יומי עם הממשלה ומערכת הביטחון, אין להנהגה הזאת כל אפשרות לשבור את הכלים והאימון עם המערכות השלטוניות, וגם אם יקראו להפגנה בשם כזה או אחר, זו תהיה תמיד הפגנה הסברתית בלבד מתוך רצון להשפיע על דעת הקהל.

הנהגה שכזאת חייבת להשכיל שישנם צמתים ומבחנים בחיי ההתיישבות שטוב שיפעלו כוחות אחרים המשוחררים נפשית ומעשית מכבלי השלטון ויובילו מאבקים עם הכאב הגדול והעמוק של פגיעה בהתיישבות ובארץ ישראל.

המדינה וראשיה מספיק בוגרים להבין כי ההתיישבות הגדולה ביהודה ושומרון, יחד עם כל אוהדיה הרבים בעם היהודי בארץ ובתפוצות, איננה בתוך משמעת בית ספרית או במשמעת צבאית, ועל כן הפעילות והעשייה הברוכה של ההנהגה הממוסדת לא אמורה להיפגע.

זו תהיה טעות לנסות לבלום ולהכפיף את הכוחות האלה לתוך משמעת וקווי פעולה של מועצת יש"ע, זה מימילא לא יצלח וההתיישבות רק תפסיד את הרוח הבריאה הפועמת בכוחות הנ"ל.

מאידך חופש הפעולה לאותם ארגונים צריך להיות מותנה בשני תנאים: האחד - הכבוד, ההערכה וההבנה לעשייה הגדולה, האחראית והמרכזית של מועצת יש"ע. ובודאי מחאה ושלילה מוחלטת לכל פגיעה מילולית וחלילה יותר מכך בשליחינו המסורים בהנהגת יש"ע. 

והשני - לזכור כי המאבק שלנו על ההתיישבות הינו מאבק מתוך אחריות ושליחות לאומית למדינת ישראל ולעם ישראל, ועל כן על אותם ארגונים לדעת כי המאבק צריך להיעשות מתוך אחריות גדולה ושיקול דעת של תשועה ברוב יועץ.      

ונסיים בתפילה שלא נבוא לא לידי ניסיון ו"האמת והשלום אהבו".