צדק חברתי ובניין בית המקדש

הרב גבריאל קדוש , כ"ה בתמוז תשע"ב

הרב גבי קדוש
הרב גבי קדוש
ערוץ 7

א. בית ראשון ונבואת ישעיהו

האם יש קשר בין בית המקדש – חורבנו או בניינו, לבין המצב החברתי של עם ישראל? מעיון קל בנביאים נוכל להיווכח כי אכן יש קשר משמעותי.הנביא ישעיהו אומר לעם (ישעיהו א,י).: 'שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם', סדום מסמלת כמטפורה את העוולות החברתיות, המוסריות והמשפטיות. הרגישות של הנביא למעשי העוולה שבחברה מביאה אותו לאמירה החריפה כי במצב זה טוב שישראל יוותרו אפילו על עבודת הקורבנות: 'לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה''.

ב. בית שני ונבואת זכריה

הנביא זכריה בתקופת בית שני מקונן הוא על מעשי העם. אחרי שאלת העם האם להמשיך לצום על החורבן הראשון כאשר בית שני כבר בנוי: 'הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים' (זכריה ז'), הנביא משיב בגערה: 'מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַל תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם'. משמעות הצום, אינה רק הפסקת האכילה והשתייה, אלא שינוי מהותי בהתנהגותו המוסרית חברתית. במילים אחרות כל זמן שיש עוולות חברתיות הדבר מהווה כחורבן בית מקדש המחייב המשך הצומות.

ג. הקודש והצדק החברתי

הרב קוק באגרות הראי"ה (א עמ' מה) מבהיר כי יש קשר בין הדברים: 'אין אנו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה א-להית, מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזו צורה שתהיה, היא בעצמה ההשפעה הא-להית היותר מאירה'. הצדק החברתי והקודש חבוקים זה בזה.וכן באורות התשובה (ד, ג): 'וכן כל אותם תקוני התרבות שעל ידם העולם יוצא מחורבנו... ההולכים ומשתכללים, עם תקוני כל חטא ועון, כולם עושים חטיבה אחת, ואינם מנותקים זה מזה".

מדבריו של הרב קוק אנו למדים שעבודת ה' שלמה, היא זו שיודעת לחבר את הצדדים הנגלים של הופעת החיים – חיבור שמוציא את החיים מחורבנם ומעלה אותם למדרגות גבוהות.

ד. בית מקדש וצדק חברתי

בעין אי"ה (ברכות יד.) כותב הרב קוק: 'והנה בהיותינו על אדמתנו ונבנה בית עולמים, הי' הוא המרכז ומקום האחדות, ע"כ נאסרו הבמות הפרטיות'. בית המקדש הוא המקום המרכזי, המאחד והמחבר את כל ישראל. הוא מגלה את האחדות והצדק האמיתיים. צדק חברתי אינו נמדד במילוי צרכיו של פרט זה או שכבת אוכלוסייה זאת, אלא בחיבור כל האומה אל מגמת הקודש והופעתה בכל מערכות חיינו. החלוקה בין שכבות עליונות, שכבות ביניים ושכבות חלשות אינה סיבה מספקת להשקטת המצפון החברתי שלנו. יש צורך שכל השכבות יתרוממו למבט אמתי וצודק,לאופן שחברה ומדינה צריכות להתנהל. הצדק החברתי, ירושלים ובית המקדש כרוכים זה בזה, חבוקים יחד - בלי צדק אין ירושלים ואין בית מקדש, ובלי ירושלים ובית מקדש אין צדק. הכוח הרוחני המעמיד את הצדק החברתי הוא הקודש, המופיע בבית המקדש בירושלים.

יהי רצון שנדע בימי בין המצרים הללו להשכיל לבנות חברה צודקת אשר יונקת צדקתה ממקור הקודש, ובכך נקדם את בנייתו של בית המקדש בעיר הצדק, ירושלים.

המאמר פורסם בירחון "אמונת עיתך" היוצא לאור ע"י מכון התורה והארץ