כללים להנאה

הרב חיים שרייבר , ו' באב תשע"ב

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כללים לבדיקה עד כמה אנו שקועים בהנאות

בחז"ל מצינו מאמרים שונים ביחס להנאה מן העולם הזה. מצד אחד - 'עתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו אף על פי שהיה מותר לו והיה יכול, דכתיב וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם'. (ירושלמי קדושין פד). וכן אמרו – אסור לאדם שיסגף עצמו, דדרשינן 'ויהי האדם לנפש חיה - נשמה שנתתי בך החייה' (תענית כב:).

לעומת זאת ישנם מאמרי חז"ל המורים על חיוב הפרישות - 'קדש עצמך במותר לך' (יבמות כ). ובתורת כהנים – 'קדושים תהיו - פרושים תהיו. 'ואמרו ברבינו הקדוש, שבשעת מיתתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר, גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה שלי' (כתובות קד).

ה'מסילת ישרים' (פרק יג בביאור מידת הפרישות) מביא את מאמרי חז"ל השונים, וקובע כלל יסודי שכל מה שנצרך לאדם לקיומו ולניהול חיים כתיקונם, נכון וראוי להשתמש בו וליהנות ממנו, ואם מונע עצמו מן השיעור הנצרך לזה, על כך נאמר שנקרא חוטא. וכל מה שאינו לצורך הנ"ל יש לו לאדם למשוך את ידיו ולסלק את עצמו הימנו. ותלוי הדבר בכל אדם לפי שיעורו מה הוא המוכרח לו לבריאות גופו ושלוות נפשו וישוב דעתו.
ידועה החלוקה שלכל ענין יש מימד של מקום זמן ואדם (עולם שנה נפש). ברצוני לעמוד על מימד "הזמן" בנושא זה. נחלק את ה"זמן" לשלושה חלקים: א. תדירות ההנאה ב. משך ההנאה ג. "היום שאחרי"

ר' צדוק (פרי צדיק שמות פורים אות ג') מביא גישה אחרת ש"ההבדל של קדושת ישראל לעמים שבישראל גם בעניני הנאות עולם הזה יש בפנימיות קדושה". כאשר ההנאה נעשית לשם שמים אזי גם מורגשת בלב האדם אותה קדושה.

המושג הנאה כולל דברים רבים (אכילת גלידה טובה!! שמיעת מוזיקה איכותית , ספורט, טיול משחרר, צפיה בהצגה או בסרט טוב וכו'), הניגוד להנאה הוא העיסוק של האדם בדברים המביאים אותו אל התכלית הנכספת מבחינתו (בין בצד הרוחני ובין בצד הגשמי/חומרי=בריאות טובה וכדו') ניתן להציע מספר כללים שעל פיהם יהיה קל לאדם לכוון את דרכיו בעבודה זו, ולבדוק עד כמה הוא שקוע בהנאה הקושרת אותו יותר אל העולם החומרי (שלא בקדושה ובתכלית הרצויה) וממילא לנסות לעלות ולהגיע אל דרך הישר.

ידועה החלוקה שלכל ענין יש מימד של מקום זמן ואדם (עולם שנה נפש). ברצוני לעמוד על מימד "הזמן" בנושא זה.

נחלק את ה"זמן" לשלושה חלקים:  א. תדירות ההנאה  ב. משך ההנאה  ג. "היום שאחרי"

א.      תדירות ההנאה – יש לבחון מהי התדירות בה משקיע האדם בהנאה יש לאדם לחלק את חייו בין השקעה בענייני תכלית ובין התעסקות בהנאות, יש לדאוג שהעיסוק בתכלית במהלך היום / החודש / השנה יהיה רוב מנין ורוב בנין של היום. (האם פעם בשבוע לשחק כדורסל נחשב כ"מותרות" )

ב.       משך ההנאה – יש לתת את הדעת מהו משך הזמן שאדם משקיע בהנאה, בהכנות אליה ובהתעסקות בה בשעת מעשה. (האם נכון לתכנן הצגה של שעה וחצי במשך שבועיים...)

ג.        היום שאחרי – לאחר שאדם היה מונח בהנאה מה קורה הלאה, האם ראשו עסוק ומונח בזה זמן רב לאחר מכן, האם הוא מחכה בכליון עיניים לפעם הבאה. (כמה זמן אחרי הטיול עוד מדברים עליו בעיניים נוצצות...)

הדברים נאמרו בצורה כללית ומקיפה אך בחינות אלו יכולים לעזור לאדם להעריך עד כמה הוא עמל ועובד להשגת שאיפותיו ועד כמה הוא שקוע בהנאות שמעכבות אותו מכך.