פיגוע סבארו – לאחר 11 שנה

הספד שכתבה אמה של מלכי רוט הי"ד שנרצחה בכ' באב תשס"א, תשעה באוגוסט 2001, בפיגוע בסבארו בלב ירושלים.

פרימט רוט , כ' באב תשע"ב

הפיגוע בסבארו
הפיגוע בסבארו
פלאש90

השנה, ה-11 לרציחת מלכי, הביאה היעמקות הכאב באפן לא צפוי.

כשהרוצחת בדם קר שוחררה בחודש אוקטובר האחרון, הרגשנו שאיבדנו את מלכי מחדש. כל יום שראינו את המחבלת תמימי מתגאה וצוהלת, הוחמר הסבל.

ואז, לפני שבועות ספורים, ספגנו עוד מכה כשאותם המנהיגים החליטו להעביר לרוצחת את בחירת ליבה, רוצח משוחרר כמוה. בהפרת תנאי שחרורו הברורים, הורשה ארוסה לעזוב את יהודה ושומרון ולהתחתן איתה בירדן. הפעם שלא כמו בעסקת שליט, נרמסו הצדק וזכרונם של הקורבנות ללא שום תמורה עבור ישראל.

מלכי - אין מלים לתאר את אכזבתינו הכבד מנשוא.

את בחייך הרגשת את הכאב של אבדן יהודים בידי שונאינו. עד כדי כך הרגשת אותו שהקפדת להזכיר ביומנך האחרון את השמות ונסיבות רציחתם של כל אחד ואחד שהקדים אותך.

יומיים אחרי פיגוע מסויים (ב 31 למאי, 2001) כתבת: "במחנכת לא יכלתי להתרכז בכלל והיה לי ממש קשה כל מה שקורה עם המצב הזה. ממש הכניס אותי לדיכאון קשה והייתי נורא עצובה".

צר לי שאת, הקרבנות האחרים והצדק עצמו נבזים כאחד ע"י מנהיגינו.

האדמו"ר מפיאסצנא, שבמשך השואה היה לרב של גטו וורשא, והיום ידוע כ"אש קודש", הכיר את השכול של בן. בימיו הראשונים של המלחמה, נהרג בנו היחיד בהפצצה.

ביארצייט הראשון שלו, שחל ביום ב’ של סוכות, הוא כתב בין היתר "ביום כזה ובימים כאלו צריכים אנו לשוב. כי גם כשהקריבו קרבן בהמה היו צריכים לשוב, מה כל שכן בקרבנות קדושים כאלו, , וכשחס וחלילה אין שבים ואין מקבלים על עצמינו לעבוד את ה מעתה, אפשר שואלים נפשות אלו במרום "אם כן למה נתקרבנו?"

אין לי ספק שאת, מלכי, והקדושים האחרים עמך תהיתם השנה "אם כן למה נתקרבנו?”

אין לי בשבילך תשובה. יהי רצון ונתברך במנהיגות הוגנת ובעלת ערכים במהירה בימינו.

frimet.roth@gmail.com