החסידות וחכמי המזרח
החסידות וחכמי המזרח

כמה שישמע הדבר מוזר, תורת החסידות שואבת את מעיינותיה מתורת חכמי ספרד, אלא שחכמי הספרדים תפסו יותר דרך המיצוע. את המיזוג הנדיר, ניתן לראות למשל בספר "בן איש חי" הלכות, וספרי החיד"א כמו "עבודת הקודש".

בספרו "קובץ מאמרים" (עמ' קכ"ט), כותב מרן הגר"מ מאזוז שליט"א כי עיקר "החסידות" יונקת ממקורות הקבלה, וכידוע המקובלים הראשונים שנתפרסמו בעולם היו בספרד (ר' עזרא ור' עזריאל, הרמב"ן, ר' יוסף גיקטיליא, ר' מאיר בן גבאי, ר' יהודה חייט, הרמ"ק ועוד) ומשם נפוצה על פני כל הארץ ונתפשטה בקצוי העולם. בהמשך הוא מחדש דבר מפתיע כי גם מנהגי השירה והריקוד הנפוצים אצל החסידים, יסודם בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי שכתב (במאמר ב' סימן נ') "אם תעבור בך השמחה אל הניגון והריקוד, היא עבודה ודביקות בענין האלקי", ואב לכלם דוד המלך ע"ה שהיה מפזז ומכרכר לפני ה' (ועיין רמב"ם סוף הלכות לולב). עכ"ד. ואם יתור הקורא ויחפש, ימצא השוואות רבות בין מנהגי הספרדים למנהגי החסידות ואופייה, כמו מנהג המימונה עם סעודת משיח, סידור התפלה ועוד.

עובדה זו תסביר, כיצד קרה שספר של חכם מחכמי מרוקו, נתחבב במיוחד אצל... גדולי החסידות. מדובר בספר "אור החיים" על התורה, לרבנו הקדוש רבי חיים בן עטר זיע"א, שלמרבה הפלא התחבב אצל עדות החסידים, עד שבכל ליל שבת אחר הסעודה, הם קובעים בו למודם ביחידות ובחבורות. וידוע שהבעל שם טוב מחולל תנועת החסידות ראה בו ספר יסוד במשנת החסידות. בספר "דור דעה" מסופר כי כאשר הגיע הספר לידו, הופתע מאוד למצוא בו את עיקרי החסידות, עליהם השתית את דרכו הקדושה. הוא אימץ את הספר, והמליץ לחסידיו שיהגו ויעסקו בו תדיר. ומאז, הפך אצלם ספר זה לספר חובה, ותהילתו בקהל חסידים. פעם התבטא הרבי מרוז'ין זצ"ל כי הספר "אור החיים", הוא ספר חסידות הראשון במעלה שחסידים צריכים ללמוד בו.

מעניין לציין שמרן החיד"א זצ"ל, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ע' אור החיים) התייחס לתופעה זו בזה"ל: "ושמענו כי עתה בפולניא [בפולין] הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד הקדוש מהר"י בעל שם טוב, הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" וכו'. ע"ש.

ואף מרן החיד"א עצמו זכה לחיבה מיוחדת במינה בקרב רועי החסידות. שבחו שגור היה תדיר בפיהם של צדיקי החסידות, תורתו מוזכרת רבות בספריהם, והנהגותיו והדרכותיו – נר לרגליהם.

עד היום ניתן לראות את הקשר המיוחד שבין רבותינו חכמי הספרדים לגדולי האדמו"רים, ומי יתן שתמשיך אחדות זו עד ביאת גואל צדק שיאחד גם את שאר המחנות.