חובת השכלה רחבה

הרב ד"ר דורון דנינו, חוקר הזהות הספרדית באוניברסיטת בר-אילן מזכיר לנו שהבן איש חי סבר שאנחנו צריכים ללמוד גם לימודי חול.

הרב ד"ר דורון דנינו , ט"ז באלול תשע"ב

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

השבוע החלה שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים. השנה, כבכל שנה, מרבים אנו לעסוק הן בנושא לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים, והן בדיונים על כמות השיעורים הנדרשת 'במקצועות החול' בבתי הספר הדתיים. בנושא זה ראוי לציין את יחסו החיובי של רבנו יוסף חיים 'הבן איש חי' זצוק"ל, שבסוף השבוע חל יום פטירתו.

על הפסוק "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כ"ב ו) דרש הבן איש חי על החובה המוטלת על לומדי התורה להיות בעלי השכלה רחבה.

כך כתב הרב: "אך בא הכתוב ללמד, כי לאו בלימוד התורה בלבד תחנך את הנער, אלא גם עוד "חנוך לנער על פי דרכו", רוצה לומר בדרך ארץ ובידיעת ענייני העולם הזה. דרך משל: ידיעת גיאוגרפיה – האדם יחשוב ידיעה זו היא דברים בטלים, ואינה בכלל תורה, אך באמת לא כן, אלא ידיעה זו היא מוכרחת לאדם".

"ואם יחסר מידיעה זו – הרי זה נחשב חסר וטיפש... נמצא גם בידיעה של תכונות הארץ היא מחוייבת לאדם... השכל מחייב שצריך האדם לידע דברים כאלה – בבל היכן היא עומדת, סוריה היכן היא, הנדייה היכן, אירופה היכן, וכן על זה הדרך בכמה מדינות. פרטות מדינה זו – לפני מדינתו או לאחריה או לצדדיה. ואם ישב עם נכרים יודעים ולא יודעים, לא יהיה נחשב בעיניהם טיפש...".

"וכן העניין בלשון הקודש, שהוא חלקם של ישראל, אשר נכתבה התורה הקדושה בה, ואשר הוא עתיד להיות עיקר הלשונות, שכל הבריות ידברו בו. כמו שאמרו רז"ל [תנחומא, בראשית יט] על פסוק "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה" [צפניה ג, ט], איך יהיה איש הישראלי חסר ממנו, שאינו יודעו לדבר בו היטב כראוי? ... וכן נמי ידיעת התורה, העיקר צריך לידע תוכיות הדברים, כי המקרא קצר מאד מאד, והבנת העניינים היא בעל פה. אל שדי יהיה בעזרתנו, אמן כן יהי רצון". ( אות חיים, עמ' רכב-רכג.)
על פי הבן איש חי חובה על כל אדם ובכלל זה גם הלומד תורה ל'דעת' את העולם. הכרת הגיאוגרפיה והגיאופוליטיקה כמו גם חכמת הלשון

על פי הבן איש חי חובה על כל אדם ובכלל זה גם הלומד תורה ל'דעת' את העולם. הכרת הגיאוגרפיה והגיאופוליטיקה כמו גם חכמת הלשון הם בבחינת בנין אב לכלל הידע האנושי. על פי זאת, חובת ההשכלה הכללית המוטלת על האדם המודרני רבה לאין ערוך מן הידיעות אשר נדרשו בדורות קדומים. על העוסק בתורה להכיר העולם אף כשאין במידע זה לסייע ללימוד התורה! זוהי חובה כלל אנושית ואין העוסק בתורה פטור ממנה. יתרה מזאת, הבן איש חי חרד למעמדם של לומדי התורה. הוא אינו מסתפק בכך שהם יהיו בעלי ידיעה מקומית ומצומצמת על מקום מגוריהם, אלא מבקש שהשכלתם תכלול אף חלקי ארץ רחוקים.

הבן איש חי מנמק את דבריו בשתי טענות חיצונית ופנימית. במישור החיצוני: המצב בו לומדי התורה הנם בורים ועמי ארצות הוא בלתי אפשרי ויש בו לבזות את התורה ולומדיה. במישור הפנימי: אדם אשר אינו מחדד את שכלו לדעת את הארץ לא יוכל להבין את השמים. כלומר, צמצום השימוש בשכל בתחומי החול יפגע גם בתחום הרוח. יתרה מכך, השכלה לקויה יכולה להביא להבנה מוטעית של התורה!

הבן איש חי היה נאה דורש ונאה מקיים, הוא החזיק בספרייתו ספרי היסטוריה, וקרא עיתונים וכתבי עת שונים. אמנם הוא יצא כנגד אותם המעיינים ב'גזיתא' ש"רובו הוא הבל וריק והם מאבדים זמן ללמדו כולו, ובאמת אין קץ לדברי רוח...", (עוד יוסף חי, פתיחה ראשונה, עמ' טז) אך כוונתו היא למגזינים שאין בהם תוכן עיוני אלא דברי הבאי ושטות. הוא אף כתב ספר חידות וחידודים בשם אמרי בינה לשם חידוד השכל, ומתוך עמדה זו הקדיש את הפתיחה לספרו מראות יחזקאל לשאלות גיאוגרפיה והיסטוריה, תוך שהוא מנסה להגדיר היכן היא בבל המקראית.

אין ספק שבמרכז הווייתו של הבן איש חי עומד לימוד התורה, אך הבן איש חי מבין את חשיבות הידע הכללי הנצרך לכל אדם באשר הוא, ודרש להקדיש גם לתחום דעת זה מקום ראוי.