ישראל מול איראן -- הפתרון
ישראל מול איראן -- הפתרון

לאחרונה דווח שרמטכ"ל ארה"ב הביע ספקנות ביכולתה של ישראל לחסל לבדה את מערכת החימוש הגרעינית של איראן. לדעתו, לכל היותר, תוכל ישראל לעכב אבל לא לעצור את התקדמותה של איראן בהשגת פצצה אטומית.

עם כל הכבוד לאלוף דמפסי, אכן בשימוש בנשק קונבנציונלי יכולתה של ישראל לחסל את המערכת הגרעינית האיראנית מוגבלת, אך, לא כך המצב אם ישראל תנצל את הנשק הגרעיני שברשותה -- ע"פ כל המקורות הצבאיים בחו"ל. למעשה, זו הדרך היחידה שבעזרתה ישראל לבדה מסוגלת לחסל את המיזם האיראני המאיים על קיומה.

כדי לחדד את האופציות העומדות בפני ישראל, עליה להתמקד בשאלות הגורליות הללו: (1) האם עליה להאמין להצהרותיו של משטר האייטולות שבכוונתו לחסל את מדינת ישראל, ו-(2) אם כן, האם עליה להסתכן בהשהיית הפעלת הכוח הנדרש רק אחרי שארה"ב תחליט שלסנקציות אין סיכוי להכניע את משטר האייטולות -- ולהסתכן בכך שאולי ע"י המתנה ארוכה מדי היא תאפשר לאיראן להשיג את הפצצה-- מה שיהפוך אפילו את כוחה הצבאי של ארה"ב ללא רלוונטי.

לעניות דעתי, הסיכוי שמשטר האייטולות ייכנע לסנקציות הכלכליות הינו קלוש ביותר, למרות שהריאל ירד בכחמישים אחוז מערכו רק בשנה האחרונה, ולמרות שהאינפלציה "הרשמית" באיראן -- שאף אחד לא מאמין לה -- הגיעה ל-24%! את החלום של האייטולות להגיע למעמד של מעצמה אזורית בזכות הגרעין לא יהיה אפשר לחסל באיומים כלכליים, קשים ככל שיהיו.

הסיכון שבדחיית היציאה למלחמה נגד איראן הינו כה רב -- הרי מדובר בסיכון אקוטי לקיומה של ישראל -- שעדיף להקדים את

בשורה התחתונה, איראן של האייטולות היום מהווה בדיוק את אותו איום על עם ישראל שהיווה המשטר הנאצי של היטלר בשנות השלושים. גם אז אמרו כמעט כולם שהיטלר רק מדבר ולא יעיז לעשות מעשה

המתקפה בכמה חודשים מאשר לאחר אותה ביום אחד. כל זה נכון אפילו אם כתוצאה מכך נאלץ לבצע את המשימה לבדינו -- מה שידרוש מאתנו להפציץ את איראן בפצצה גרעינית כדי לנטרל את המיזם האיראני לחלוטין. ואכן, ישראל חייבת להעביר את המסר הבא לידידנו בארה"ב -- קרי, את התחושה הקשה שלנו, שלמרות שהאיום האיראני הינו נגד כל המערב, הוא מכוון בראש ובראשונה נגדינו, ושלנו אין את הלוקסוס להמתין עד שיהיה ברור במאה אחוזים להם שאכן איראן יצרה מספיק אורניום להרכיב פצצה גרעינית.

ועוד, עלינו להבהיר לאמריקאים שאם הם יצאו למבצע קונבנציונלי שיחסל את מערכת הגרעין של איראן ע"פ לוח הזמנים שלנו, מה טוב לעולם כולו. אך, אם הם מתכוונים להתמהמה מעבר למועד שהינו ה"יום האדום" שלנו, אנו נאלץ לצאת לבדנו במתקפה גרעינית על מערכת הגרעין של איראן, אפילו אם זה לא מתאים לתוכניות הפוליטיות של ברק אובמה שמתכוון למשוך כל החלטה צבאית למועד אחרי הבחירות בארה"ב. לנו הדבר נוגע בקיומיו. מה עוד, שהיסטוריה של ארה"ב בנוגע לעצירת הגירעון של מדינות כמו פקיסטן וצפון קוריאה אינן מעודדות, בלשון המעטה.

המהלך שאני מציע נשמע הזוי רק אם הממשלה מחליטה שהפצצות האטומיות שברשותנו הינן למעשה לא יותר מקישוט -- שלמעשה, אין נסיבות בעולם שיאלצו אותנו להשתמש בהם. ואז עולה השאלה -- אם זו לא העת להשתמש בפצצות האטומיות שלנו, אז אימתי תהיה העת, ובאילו נסיבות אי פעם נצדיק את הפעלתן?

סוגיה קרדינאלית נוספת לפני היציאה למתקפה אטומית נגד איראן הינה אם היא תגרור מדינות נוספות לתגובה נגדנו בנשק גרעיני או אפילו במלחמה קונבנציונלית. ואכן, ישנן שתי מדינות המסוגלות ועלולות -- תאורטית -- לתקוף אותנו בנשק אטומי בעקבות מבצע נגד איראן. האחת היא פקיסטן והשניה היא רוסיה.

כלפי פקיסטן, למרות היותה מדינה מוסלמית, היא סונית, ולא שיעית. כניסה למלחמה רחוקה נגד ישראל אינה משרתת את האינטרסים הלאומיים שלה. לגבי רוסיה, למרות האינטרסים הכלכליים שלה באיראן, אין לה ברית צבאית עם אותה מדינה, ובשום פנים ואופן היא לא תסכן את מעמדה הכלכלי והצבאי לדורות עם תקיפה על ישראל -- אטומית או קונבנציונלית. יתר מדינות העולם, כולל שכננו במזרח התיכון, אחרי הגינויים הצבועים באו"ם, ינשמו לרווחה ויודו לנו בסתר. הסיכוי לתוקפנות נוספת עלול לבוא מהחיזבללה ואולי גם מעזה, אך איתן נוכל להתמודד -- במחיר נסבל.

בשורה התחתונה, איראן של האייטולות היום מהווה בדיוק את אותו איום על עם ישראל שהיווה המשטר הנאצי של היטלר בשנות השלושים. גם אז אמרו כמעט כולם שהיטלר רק מדבר ולא יעיז לעשות מעשה . חובה עלינו ללמוד מן העבר הלא כל כך רחוק, ולמנוע אסון נוראי שני על עם ישראל תוך שבעים שנה. חז"ל ציוונו "הקם להרגך, השכם להרגו". זו לא שאלה של בחירה אלא שאלה של ציווי ממש. כאשר העולם כולו מהסס -- כי להב הסכין לא מונחת על צווארו אלא על צווארינו -- יש לתהות: "אם אין אני לי מי לי…ואם לא עכשיו אימתי". ובעזרת השם נצליח להביא לשלום לנו ולעולם -- "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" (שופטים ג, יא).