איך אכלו טריפות בבית הנשיא?

איך אכלו טריפות בבית הנשיא ומה עושים כדי שבאירוע שלנו זה לא יקרה?

הרב משה כ"ץ , י"ח באלול תשע"ב

הרב משה כ"ץ
הרב משה כ"ץ
צילום: יח"צ

בעידן חברות הקייטרינג והמזון המוכן, נושא מעשי ויומיומי הוא הטיפול בשינוע האוכל והשימוש במטבחי-קצה[1]. חוסר המודעות הן לסוגיות ההלכתיות והן לבעייתיות היישומית של הדברים באירועים, גרם להפתעה כשהנושא תפס כותרות לפני כמה חודשים באירוע בבית הנשיא, ולהשלמת בירור הדברים בחרנו לגעת בנושא מהפן ההלכתי.

ביום העצמאות האחרון נערכה בבית הנשיא קבלת פנים לחיילים מצטיינים. האירוע כלל ארוחת צהריים שבה השתתפו החיילים ובני משפחותיהם עם קציני צה"ל ונבחרי הציבור.

המזון הוזמן מקייטרינג שיש לו הכשר רגיל של רבנות (לא מהדרין). הקייטרינג הביא את האוכל מהמטבח המרכזי שלו במרכז הארץ אל בית הנשיא לפני יום העצמאות, שם נשמר המזון במקררים. בבוקר יום העצמאות התגלה שאחד מהמקררים התקלקל ו-80 ק"ג של פרגיות שהיו מיועדות לסעודה נזרקו לפח. עובד המטבח פנה למחסנאי של הקייטרינג במטבח המרכזי על מנת שיפשיר עבור האירוע 80 ק"ג חדשים של פרגיות. במקביל, נסע עובד המטבח לאבו גוש ורכש שם את הבשר הנדרש. הוכחות לרכישה זו נמצאות בידי מחלקת ההונאה של רבנות הראשית. בשר זה הובא לבית הנשיא ללא כל סימון של כשרות. בשל כך, המשגיח בבית הנשיא ניסה לברר מה מקורו של הבשר. נאמר לו שהבשר הגיע מהמטבח המרכזי של הקייטרינג, ולכך התווסף אישורו של המחסנאי (יהודי שומר תורה ומצוות), שאכן הוצאה להפשרה כמות כזו של פרגיות בשעות הבוקר. המשגיח סמך על דבריו של המחסנאי ואישר את השימוש בבשר באירוע בבית הנשיא. בעקבות פרסום התקרית על ידי עיתון 'מעריב', נבדקו פרטי האירוע ע"י מחלקת הונאת הכשרות של הרבנות הראשית, ובעקבות ממצאי הבדיקה הוחלט להסיר את הכשרות מהקייטרינג.

 בניתוח המקרה מבחינה הלכתית ומעשית, עלינו להתייחס לכמה נושאים במקורותיהם ולהכיר את הנחיות הרבנות הראשית לישראל בנידון:

א.      נאמנות עובדי מטבח.

ב.      הובלת מוצרי מזון בידי גוי או בידי ישראל שאינו נאמן.

 להלכה נפסק בשו"ע2]:

"החשוד לאכול דברים אסורים בין אם הוא חשוד באיסור תורה בין אם הוא חשוד באיסור דרבנן אין לסמוך עליו בהם. ואם נתארח עימו לא יאכל משלו בדברים שהוא חשוד עליהם."

"הגה: ויש אומרים אפילו ממי שאינו חשוד רק שאין מכירים אותו שהוא מוחזק בכשרות אסור לקנות ממנו יין או שאר דברים שיש לחוש לאיסור. ואם נתארח אצלו אוכל עימו.

ומוסיף החכמת אדם בהלכה א':"יהודי החשוד לאכול דברים אסורים אינו נאמן כלל אפילו אם ישבע שהדבר כשר כי כבר עבר על שבועתו שנשבע על הר סיני בדבר זה ".

 ב. הובלת אוכל ממקום למקום

בדברי חכמים6] מצאנו הנחיות כיצד יש לשלוח מאכלים מאיש לרעהו. יש מאכלים (חתיכת דג בלי קשקשים, בשר ויין) שצריך לשולחם חתומים בשני חותמות (המכונים בפי חז"ל "חותם בתוך חותם"), ויש מאכלים (פת וגבינה) שדי בחותם אחד. החשש העומד ביסוד תקנת חז"ל זו הוא, שמא השליח יחליף את האוכל הכשר באוכל אחר, הואיל ויש לו רווח מכך.

אם כן, כהלכה למעשה, בין בשליח גוי ובין בשליח יהודי החשוד בדבר, באוכל כשר שיש בו איסור דאורייתא (כגון ארוחה בשרית שמגיעה לבית המזמין ע"י שליח או כמובן אוכל מקייטרינג המובל מהמטבח אל מקום האירוע) יש צורך בחותם בתוך חותם, ובדבר שיש בו איסור דרבנן (כגון פיצה המגיעה לבית ע"י שליח) די בחותם אחד.

 וכך הוגדרו נהלי הרבנות הראשית עבור קייטרינגים[7:

תפקידי המשגיח

יהיה נוכח כל שעות הכנת האוכל בכל מקום הכנתו, ובשעת האירוע.  

יציאת האוכל לאירוע

האוכל יצא ממטבח הקייטרינג באריזות מסודרות ומזוהות בלבד. על המשגיח לרשום את כל התפריט שיוצא לאירוע בטופס מיוחד (סוגים, כמויות והערות). חייבת להיות רציפות בהשגחה לכל אורך האירוע הן בקייטרינג, בהובלה ובגן האירועים. במקום האירוע עצמו יהיה משגיח נוסף. המשגיח של הקייטרינג ידאג להעביר למשגיח באירוע את רשימת הפריטים שהועמסו כשהיא חתומה על ידו כדי שיוודא אם אכן היא תואמת את מה שהגיע לאירוע בפועל. אין לצלם את תעודת הכשרות של הקייטרינג. לכל אירוע יונפק אישור מיוחד ליום האירוע ולמקום האירוע. אין לבשל או לטגן/לצלות במקום האירוע ללא נוכחות משגיח במקום. כל נושא הכלים, השכרתם, הובלתם וכו' ראה בנוהל שימוש בכלים מחברת השכרה.

כפי שכנראה מתברר, באירוע בבית הנשיא אי קיומם של שני נהלים גרם לתקלה החמורה:

ראשית, לא היה משגיח בקייטרינג בשעת הוצאת הבשר מההקפאה. משגיח במקום היה יכול לוודא שבשר זה אכן מגיע לאירוע ולא משמש כהטעיה.

שנית, הכנסת הבשר למטבח במקום האירוע לא התבצעה לפי ההגדרות ההלכתיות ונהלי הכשרות. המשגיח היה צריך לאשר שימוש רק בבשר המגיע באריזה מזוהה ומקורית (חותם בתוך חותם), לאחר שהיתה עליו השגחה רצופה משעת הוצאתו ממטבח-האם.

 כיום מקובל שאירועים בגני אירועים, מאורגנים ומתבצעים על ידי חברות או עמותות המטפלות בכל האירוע, החל בהבאת האוכל, הכלים והכנתם להגשה, ועד לארגון השולחנות והצילום. לרוב, אין פיקוח כשרותי על חברות אלו, וגם על המקומות או גני האירועים לא תמיד קיימת השגחה מסודרת. באותה בעייתיות נמצאים גם מפעלים ומקומות עבודה המקבלים שירותי הסעדה מחברות חיצוניות.

גם המגיע לאירוע באולם או בגן אירועים חייב לוודא שיש תעודת כשרות על האוכל (ומהי רמת הכשרות שלו) ושיש משגיח כשרות במקום האירוע. כדאי לשים לב, שלבר אקטיבי ולדוכנים חיצוניים8] (כמו משקאות חריפים וכדומה) שאינם שייכים לקייטרינג, יש צורך בתעודת כשרות נפרדת.

למאמר המלא לחץ כאן