פראיירים בכתום ובשחור

בעז שפירא , כ"ג באלול תשע"ב

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי
חידון למתחילים: מיהו הציבור הראוי ביותר לתווית הפראייר במדינת ישראל?

אותה מדינה המתיימרת להיות בית לאומי לעם היהודי על פי חזון הנביאים כאשר בפועל היא חותרת במרץ ובהובלת החונטה השלטת להפוך לזו של כל אזרחיה.

כל אזרחיה (למעט היהודים) ובראשם המתייוונים החדשים, הליברלים ופורקי העול , הערבים, הנאורים, הגאים והסוטים. אלה יחד עם שאר אנשי סדום לתפארת המדינה, בראשם התקשורת הישראלית, מערכת המשפט, אילי ההון ופוליטיקאים מושחתים העושים במדינה כבשלהם.

אדם הגון לו ייקרא למקומותינו יראה בבירור איזה הוא הציבור הערכי ביותר והתורם ביותר לחברה בישראל. אין זה קשה להבחנה כי האמת הזו ניכרת וזעקתה עולה השמיימה, בעיקר נוכח הנעשה מסביב בדור הזה.

החברה הכללית בישראל נמצאת בעיצומו של תהליך קריסה ערכית ומוסרית. זו חברה חומרנית, שטחית ומכורה לתרבות המערב, לחלקיה העלובים והרדודים ביותר, יש להדגיש. הרייטינג, רדיפת המותגים, התמכרות לטלוויזיה מנוונת ומשחיתה, אינדיבידואליזם כערך , נהנתנות, פריצות סיאוב והפקרות מינית הם מקצת המאפיינים של תקופתנו ברחוב הישראלי. אלימות, התבוללות, התבטלות וחיקוי (כן, ממש כמו במאמר ההוא המפורסם...)
שתי הקבוצות הללו חרדים וכיפות סרוגות נהנות מאותו דימוי כמעט, זכויותיהם הבסיסיות במדינת היהודים אינן אלא אופציה שפעמים רבות מדי מופקעת בלא שמומשה.
הם הם מציאות החיים כאן בישראל התשע"ב , ליתר דיוק 2012...

התהליך היה ארוך והמאמצים להניעו על מנת לקצור את פירותיו היום, החלו לפני כמה עשורים. בהובלת מנהיגים פוסט יהודיים , אנשי רוח מדומים ואנטי ציוניים, אמצעי תקשורת בעלי סדר יום מתייוון וכלכלה מתפתחת המעודדת צריכה וחומרנות עלה בידי השלטון לרוקן את המוחות והלבבות של הציבור מרגש יהודי, מהיכולת לחשוב ובפרט מהיכולת לחשוב חשיבה ביקורתית. את פירות הבאושים אנו אוכלים עד להקיא היום....

על רקע השממה (במקרה הטוב) או סדום ועמורה (במקרה הרע) שמקצתה תוארה לעיל ישנם בקרבנו מאות אלפי אזרחים שונים. מאות האלפים הרבים הללו לא נטשו את המוסר, שומרים באדיקות על הערכים, משמרים את התא המשפחתי ומקיימים חיים של שיתוף, אחווה, ערבות הדדית וגמילות חסדים.

אין אחידות דעים מוחלטת בציבור הנ"ל. אין צביון אחד . המנהגים משתנים מישוב לישוב, הדגשים אינם תמיד על אותם קודשים, התרומה לחברה מתבטאת באופנים שונים ומגוונים. המשותף לכל אלה הוא אהבתם לארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. כמעט שכחתי לרגע...יש מכנה משותף נוסף- הציבור הכללי על אודותיו הרחבנו לעיל בראשית הדברים , אוהב מאד לשנוא אותם ולהוציא דיבתם רעה.

נמנה כמה מהמאפיינים את חיי היהודים האחרונים....

חיים מסודרים ובמסגרת. שמירה על מסורת אבות, לרבות עבודת השם. שמירת הציווי "ואהבת לרעך כמוך". חיי משפחה בהם חינוך הילדים, טהרת המשפחה וקשרי משפחה מפותחים חמים ואמיצים הם העיקר. ערבות הדדית, גמילות חסדים, עזרה לזולת ושמירת על חיי קהילה . טיפוח ערכים, לימוד המוסר ותיקון המידות –אף אלה ממאפייני הציבור.

אי אפשי בלי להרחיב. גרעינים תורניים ברחבי הארץ המפיצים אור, טוב, תורה וחסד. פעילות התנדבותית ועזרה לקהילה בתחום הסעדה, הסיעוד, הרפואה הלימוד והבריאות. גמ"חים כחול אשר על שפת הים- החל מעזרה כספית, דרך מוצצים וחיתולים וכלה בטרמפים והכנסת כלה.

בראש כל אלה חינוך. מעמד המורה, המלמד והרב בקרב הציבור הנ"ל שונה בתכלית מהמעמד לו זוכים המורים במערכת החינוך הממלכתית. הרבנים והמלמדים משקיעים את כל כולם בעוללים ובבוגרים, להנחיל להם דרך ארץ, מידות טובות, אהבת הזולת, מוסר וערכים. המאמץ נושא פרי...

סוגיית השירות הצבאי היא מורכבת יותר שכן בעוד הציבור הכתום עומד כיום בראש המחנה ומהווה את חוד החנית האיכותי של הכוח הלוחם בצבא ההגנה לישראל, האחים בשחור מסיבות רבות ומגוונות עדיין מפגרים מאחור אם כי בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית גם בעניין זה. בהיות יחסה של חלק לא מבוטל בחברה הכללית עוין את שתי האוכלוסיות (כתום ושחור כאחד) , אם כי מסיבות שונות, אדלג ברשותכם על חובת הניתוח המעמיק יותר הראוי לסוגיה זו.

מכל מקום, חלק מהציבור הכללי ובעיקר החונטה שבראשו ועוזריה, אוהבים לשנוא את שני האחרונים כאחד.

החרדים הינם כידוע שורש כל רע. הם פרזיטים,עלוקות,טפילים,משתמטים וככל העולה על דמיונכם בהקשר זה. דמם מותר וההשתלחות הפרועה בהם , על ידי החונטה ועוזריה היא מצויה ואף רצויה בבחינת כל המרבה הרי זה משובח. זכור לי היטב שדרן רדיו פופולארי (איך לא ?!) אך משוקץ שהשתלח בחרדים במילים וברעיונות שלא היו מביישים את התעמולה הנאצית של הצורר גבלס יימח שמו. ההשתלחות המזוויעה שודרה מעל גלי האתר לפני חודשים ארוכים. ניחשתם נכון.....השדרן עדיין משדר ועדיין פופולארי....

והכיפות הסרוגות, המתנחלים, הקיצוניים, מחרחרי המלחמה, גונבי הכספים, עליהם "שומרים בנינו החיילים", אלה שבגללם אין שלום עם הערבים, אלה השורפים את עצי הזית, פורקי העול ופורעי החוק......נו טוב, את אלה מותר לגרש, בהם מותר לעשות פוגרום, זכויות האדם שלהם, חופש בביטוי שלהם, חופש הפולחן הדתי- כל אלה היו למרמס ונשדדו על ידי החונטה, עוזריה ושליחיה בציבור בכללי.

שתי הקבוצות הללו חרדים וכיפות סרוגות נהנות מאותו דימוי כמעט, זכויותיהם הבסיסיות במדינת היהודים אינן אלא אופציה שפעמים רבות מדי מופקעת בלא שמומשה. זה למרות שמבחינת האיכות, הערכים והמוסר שתי האוכלוסיות הנ"ל הן אלו המונעות את הקריסה הסופית של החברה הישראלית כולה, הן אלו המשמרות את העבר ומבצרות אותו בהווה למען העתיד. הן אלו שנותנות תקווה.

החידה הגדולה- הכיצד לא השכילו האנשים הטובים האלה לחבור יחדיו לכוח מחץ גדול שיוביל את מדינת היהודים להגשמת יעודה. קטונתי, אינני יכול להבין ולהסביר זאת , אף לעצמי...