הטובים לפרקליטות

סיוון רהב מאיר , כ"ה באלול תשע"ב

דעות סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאיר
צילום: ללא קרדיט

יום ראשון, שבע בערב, בית הנשיא. טקס חלוקת תעודות הוקרה ליחידות מילואים מצטיינות. הנבחרים עולים לבמה בזה אחר זה, ללחוץ יד לשמעון פרס.

מעניין אם פרס יודע ששתיים מהידיים שלחץ שם, הן של בנו וחתנו של חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, מהאיחוד הלאומי. רס"ן במיל' אליעד כץ, מפקד ביחידת שלד"ג, בנו של כצל'ה, הגיע כנציג יחידתו. לצידו עמד שם סא"ל אמיר בירנבוים, מפקד גדוד 456 בחטיבת שועלי מרום בפיקוד דרום, שנשוי להדס, בתו של כצל'ה.

לפני חודשיים פונו אמיר, הדס וששת ילדיהם מביתם בשכונת האולפנה בבית אל, בעקבות פסיקת בג"צ.

זו לא סתם עובדה סטטיסטית מקרית, אלא משהו שמעיד על תהליכי עומק בצבא. מתוך אלפי המילואימניקים בצה"ל נבחרו שישה עשר מצטיינים בלבד למעמד. בלי כל יד מכוונת, הגיעו לשם בנו וחתנו של מי שנחשב אחד הסמנים הימניים בציונות הדתית. זה פרט שמלמד גם על חלוקת הנטל האמיתית, לא הכותרתית. הרי לצד הקרב הסוער בין חילונים לחרדים, בשקט בשקט, הדתיים משרתים יותר מכולם, ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה.

כצל'ה לא היה שם, בבית הנשיא. לא בטוח שפרס חפץ בכלל באורח שתוקף אותו לאורך שנים בחריפות. כצל'ה היה במיגרון. באותן שעות ממש, במקביל לטקס החגיגי, המשיך פינויו של המאחז מצפון לירושלים. בתום דיון משפטי מתיש, ואחרי פסיקת בג"צ שסירב לקבל את הצעות הדרג המדיני, התושבים עברו בשקט מופתי לאתר אחר.

האם יש קשר בין האירוע בבית הנשיא לבין פינוי מיגרון? כמה מהאישים הבכירים ביותר ביהודה ושומרון דנו השבוע בדיוק בשאלה הזו, ודיברו השבוע על הצורך לחשוב מחדש. עוד מעט ימלאו עשרים שנים למהפכת המכינות הקדם-צבאיות, שסימנה אז יעד חדשני: הטובים לצה"ל. המוסדות הקדם צבאיים האלה, שקמו לצד ישיבות ההסדר הוותיקות, מספקים הכשרה תורנית קצרה יותר, ומשגרים את הבוגרים למסלולים קרביים ולרוב גם פיקודיים. "היעד הושג", אמר לי השבוע בכיר ביש"ע.

"וזה כמובן חשוב לנו להמשיך ולשרת בצה"ל. אבל סיפור מיגרון, כמו גם גבעת האולפנה, מוכיחים שמעל צה"ל, ואפילו מעל השרים וראש הממשלה, ניצבת הפרקליטות. בעתירה נגד מיגרון, הפרקליטות הציגה בבג"צ את עמדת המדינה, ואני ערב לכך שזו ממש לא העמדה של ביבי. המסקנה ברורה. צריך להשתלב גם במשרד המשפטים. הטובים לפרקליטות".

אמרתי לאותו בכיר שזה מוזר ואף מלאכותי לסמן יעדים למגזר שלם, ולהגיד לו להסתער. זה לא עובד ככה. "אנחנו לא מסתערים, אנחנו צריכים רק להסביר שגם זה חשוב. היום הדימוי של המקצוע הוא בורגני, לא מאתגר. מי רוצה לשבת בלשכה במשרד המשפטים וללבוש גלימה שחורה? הצעירים האידיאליסטיים חושבים שיותר חשוב לצאת לגבעות, או לעיירות פיתוח, או לצבא. צריך לשנות את התפיסה של הנוער כלפי המקצוע, להסביר שזו ממש שליחות להשתלב במנגנונים האלה, שמשפיעים כל כך על גורלנו".

אם לנסח במלים אחרות את מה שהחל להתגבש השבוע במועצת יש"ע: במקום לחכות ששלושה בנים של כצל'ה יעמדו על הדשא בבית הנשיא, עדיף שאחד מהם יעבוד בפרקליטות.

פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".