זכויות אדם ומדינה פלשתינית – מה הקשר?

מישהו מצליח להבין איך המונח 'זכויות אדם' מביא אנשים נורמאליים לתמיכה בהקמת מדינה פלשתינית?

שמעון כהן , י"ג בתשרי תשע"ג

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

אחד מפלאי הטבע המופלאים ביותר הוא הקשר בין ארגוני זכויות אדם לבין הדרישה להקמת מדינה פלשתינית. למסקנה הזו הגעתי בימים אלה באופן סופי לאחר שבשנים האחרונות התרבו אצלי הסימנים שיש בהחלט משהו מוזר ומשונה בקשר שבין הצמד חמד הזה.

כולנו יודעים מה מתרחש במדינות ערב באשר לזכויות אדם. לא משהו שנראה כמו סיבה מיוחדת לצאת במחולות. אז איך זה שאנשים שמגדירים את עצמם פעילי זכויות אדם מחליטים שהקמת עוד מדינה מהסוג הזה היא הדבר הדחוף והבוער ביותר לאנושות כעת? היא נפלאת בעינינו.

כולנו יודעים הרי איך נראה מעמד הנשים בארצות ערב. כולנו מכירים את נישואי הקטינות (ליתר דיוק – נישואי הקטינטינות) בארצות הללו, כולנו מכירים את מגבלות האסלאם שמונחות על נשות ערב כחיג'אב ביום חמסין, כולנו מכירים עד כמה מהווה הלקאת נשים חלק משגרת החיים המשפחתיים שם, ואיש אינו ממהר לפצות פה ולצפצף. אני לא מכיר פעילי זכויות אדם רבים שהיו מאחלים לבנותיהם חיים שכאלה, כאישה שלישית או רביעית בתא משפחתי שגרתי שכזה.

כולנו מכירים את היחס לילדים במדינות ערב – את תנאי העבדות שבהם מועסקים קטינים, בין בידי קרוביהם ובין בידי אחרים. שמענו לא פעם על שיטות הפדגוגיה המיוחדות שם, אלה שמשלבות בין מקל עבה לגזר רך, ומשום מה תמיד שוכחים שם את הגזר...

לדאבונינו למדנו להכיר בעשרות שנות קיומה של מדינתנו איך נראה קידוש המוות אצלם. ראינו איך מתאבדים ורוצחים הופכים למושאי הערצה בספרי הלימוד (לא אצל כמה סהרוריים, קיצוניים, תפוחים רקובים ושאר מחמאות, אלא אצל המיינסטרים הבית-ספרי). אנחנו פוגשים שוב ושוב אמהות שמייחלות לילדיהן עתיד מופלא של רוצח יהודים נשגב ורם מעלה מוקף בנערות מגן עדנו של מוחמד. המונח 'דין מוחמד בסיף' לא מקבל שום פרשנות מעדנת. הולכים איתו עד הסוף.
וגם התרבות הפוליטית של העולם הערבי מרתקת במיוחד. הרג של המפסידים בבחירות הוא מעשה לגיטימי לחלוטין, ואם יש בניין בן 14 קומות שממנו אפשר להשליך את המתחרים שהפסידו מה טוב, ואם יש כמה מהם מאושפזים בבתי חולים וניתן לנתק להם את האינפוזיה הרי שהכול הופך הרבה יותר מעניין.

העולם המערבי כולו, ולא רק ישראל, מגלה עד כמה מגעת הסובלנות הדתית של העולם המוסלמי כלפי בני דתות אחרות. העולם התרבותי מיהר לשכוח, מטעמי פוליטקלי קורקט כמובן, את הרס פסלי הבודהה הענקיים ואת מוזיאון העתיקות בקהיר, ואנחנו, מטעמי טמטום מושרש ממהרים לשכוח את הרס העתיקות בהר הבית, הרס שנועד להשמיד כל זכר לתרבות אחרת שאולי, במקרה, הייתה כאן פעם. ההיסטוריה העולמית מתחילה עם הולדתו של מוחמד. כל מה שהיה קודם לא היה כאן קודם, ואם היה הרי שהוא ראוי להרס ולאבדן.

וגם התרבות הפוליטית של העולם הערבי מרתקת במיוחד. הרג של המפסידים בבחירות הוא מעשה לגיטימי לחלוטין, ואם יש בניין בן 14 קומות שממנו אפשר להשליך את המתחרים שהפסידו מה טוב, ואם יש כמה מהם מאושפזים בבתי חולים וניתן לנתק להם את האינפוזיה הרי שהכול הופך הרבה יותר מעניין.

ולכל זה מצטרפת כעת גם ההבנה הנהדרת שלהם בסאטירה. כל בדל קריקטורה או סרטון מטופש מצליחים להוציא לרחובות מאות אלפים למפגן תרבותי מרנין של הרס, שריפה, השמדה וחורבן, ואיך אפשר בלי השירה התרבותית הידועה 'ברוח ובדם נפדיך יא-מוחמד'.

ועדיין לא דיברנו על הנטייה המזוויעה לראות באברי אדם פריט להתגדר בו... (אתם יודעים היטב שעידנתי את הדברים עד קצה גבול היכולת מטעמים מובנים, אבל הדברים ברורים לכולם), ובאופן כללי רבים מהם רואים בדם פריט קישוט, עיינו ערך חג העשורה.

לפני שיפי הבלורית והנפש עטים עלי בזעקות קרב 'זה לא כולם' ו'איך אתה מכליל', אומר רק משפט קטן אחד – גם אם זה לא כולם, שמעתם פעם גינוי מכולם על מעשיהם של הלא בודדים הללו? הרי הלא בודדים הללו זוכים לתהילה ולכבוד.

כשהרשימה הזו נמצאת לפני, מעבר לכך שהיא מכתירה אותי רשמית בתואר גזען, חשוך, פרימיטיבי ובלתי נאור בעליל, היא מעלה את שאלת ארגוני זכויות האדם. מה הקשר שלהם לכל זה?

ההיגיון הסביר היה מחייב שארגוני זכויות אדם יהיו הראשונים שיפתחו במאבק עד חורמה נגד הכוונה להקים עוד מדינה שתתנהל בשיטות הללו ודומותיהן (ועוד לא דיברנו על השיטות הנאורות יותר בחלק ממדינות ערב – גדיעת ידיים וכריתת לשון כחלק מהענישה המשפטית המקובלת). את השאיפה להקמת מדינה פלשתינית הייתי משאיר למוכרי חרבות ושבריות.

הייתי יכול להבין טיעון של ארגונים כאלה בעד רעיון מדינה אחת לשני עמים. במקרה כזה יש לפחות עם מי להתווכח ועל מה, אבל מדינה פלשתינית? אתם ירדתם מהפסים? מאיפה בא לכם הרעיון הפוגעני הזה? מה, אתם לא דואגים לאותם ערבים שיגורו באותה מדינה? אין לכם לב? לא מרחמים עליהם? קצת?

הוא אשר אמרתי - אחד מפלאי הטבע המופלאים ביותר הוא הקשר בין ארגוני זכויות אדם לבין הדרישה להקמת מדינה פלשתינית.