עמונה – מקרה מבחן

הרב יאיר פרנק , ג' בחשון תשע"ג

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

עם ישראל אינו כובש זר ביהודה ושומרון, אלא עם שחזר לארצו ומולדתו. זאת התובנה המרכזית והראשונה בדו"ח שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, שהוגש לפי מספר חודשים לממשלה.

מתוך תובנה זאת נגזרת כל ההסתכלות על השאלות המשפטיות השונות בעיניים אחרות ושונות מאשר התפישה המשפטית שלצערנו פשתה בפרקליטות ובבתי המשפט.

אמנם, כל ילד יהודי הלומד תורה עם פירוש רש"י לא היה צריך דו"ח משפטי מורכב לשם כך. הוא יצביע בפשטות על רש"י הראשון בתורה – "... מה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

רבים סבורים שדברי רש"י אלו הינם דרש, אולם יש לדעת כי דבריו הם פשוטו של מקרא ממש. בפרשת השבוע חוזר שמו של כנען שוב שוב בהקשר של שכרותו של לוט, בלא שיתבאר במפורש מדוע – "וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן ... וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ ... וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן:  וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו:  וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ:  יַפְתְּ אֱ-לֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ". חמש פעמים (!) התורה מדגישה – חם הוא אבי כנען. לשם מה ? זאת ועוד, על פי פשוטו של מקרא לא מפורש כלל שכנען היה שותף למעשהו של אביו חם, ומדוע קיללו נח? עיקרה של התמיהה נפתרת בקריאת פסוק קצר המופיע לאחר מכן, כאשר מתארת התורה את צאצאי נח - "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע". התורה משרטטת את ארצו של כנען, על גבולותיה המדוייקים, מה שלא עשתה אצל אף עם אחר, מדוע ?

שתי הקושיות מתורצות כאחת לאור דבריו של רש"י. התורה מתארת את נחלתו של כנען, את 'ארץ כנען', כיוון שהיא עתידה לעבור לעם ישראל בבוא העת. וזו אם כן הסיבה שהתורה הקדימה לפסוק זה את פרשיית שכרותו של כנען. ללמד – עוד קודם שנחלו כנען ובניו את ארצם, כבר נקבע כי כנען יהיה עבד לשם, 'ומה שקנה עבד קנה רבו'. ועוד יש ללמוד מפרשייה זו - נחלתו של כנען נלקחה ממנו בעקבות מעשיו (או מעשי אביו), וניתנה לעם ישראל ממשיכי דרכו של שם, בזכות מעשיהם וטהרתם.

ובכן, 'חזרנו הביתה'. איננו ליסטים ואיננו גזלנים. כל כך פשוט וכל כך בסיסי, ואף על פי כן – דורש שוב ושוב חיזוק ובירור.

עמונה היא מקרה מבחן – לממשלה ולכולנו. בימים הקרובים צריכה המדינה לתת הודעה נוספת לבג"ץ מה היא מתכוונת לעשות ביחס לישוב עמונה. ישוב שקיים ומתפתח כבר למעלה מחמש עשרה שנה, ובו כארבעים משפחות ולמעלה ממאה וחמישים ילדים, כן ירבו (כולם מוזמנים בשמחה לבקר...). ובכן, אנו רגילים שהפוליטיקאים מבטיחים לפני הבחירות, ומקיימים או לא מקיימים לאחריהם. הפעם אנו, המצביעים, צריכים לדרוש - להפוך את הסדר.

בעקבות שביתת הרעב והדיונים על חוק ההסדרה ממשלת ישראל הצהירה על שינוי מדיניות ביחס למאחזים, ושרכבת ההרס שהייתה בשכונת האולפנה ומגרון תיעצר. כמו כן, דו"ח השופט לוי הונח על שולחן הממשלה, ובו להלכה ולמעשה קיימות כל התשובות המשפטיות להסדרת הישוב עמונה. השאלה היא – האם הממשלה תעמוד בדיבורה, ותעשה מעשה, או שהיא תסתפק בהצהרות בלבד? האם יש ממשלה בישראל, שמושלת באמת, או רק אוסף של אנשים הנכנעים שוב ושוב ללחצי השמאל הקיצוני, ונציגיהם בפרקליטות המדינה.

ולבסוף, עמונה היא כאמור גם מקרה מבחן מרכזי - לנו. האם אנחנו נסיק את המסקנות ביום הבוחר נוכח מעשי הממשלה? וכפי שאמר כבר פעם ראש ממשלה בישראל: יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו. אם כולנו נקבל על עצמנו כבר עכשיו שכך יהיה, אפשר שגם משהו שם בקריית הממשלה ישתנה.