מטרת המזבחות – השראת שכינה בעולם

אשרי למי שעומד בניסיון בדורנו – דור גאולה - וממשיך לחתור להר המוריה כאברהם ויצחק - ובלבד להשרות שכינה בישראל.

הרב ישראל אריאל , י"ד בחשון תשע"ג

יהדות הרב ישראל אריאל בכנס הר הבית
הרב ישראל אריאל בכנס הר הבית
צילום: ערוץ 7

ארבעה מזבחות מקים אברהם בארץ: באלון מורה, בבית אל ובחברון, ושלשתם מובילים אל העיקרי - בהר המוריה.

רבות עסקו הפרשנים בהבנת מהות נסיון העקידה, שכן, הציווי שנצטוה אברהם לקחת מאכלת ולשחוט את בנו - מתמיה ומנוגד לשכל האנושי.

לו היה מדובר במבחן ליכולתו של אברהם לעמוד במשימה, היה אפשר לעשות את הניסיון על גבעה כל שהיא סמוך לחברון! – מדוע להרחיק לכת להר המוריה? יתירה מזו! מששמע אברהם מפי המלאך: "אל תשלח ידך אל הנער", לא היה לו לחפש איל בסביבה להקרבה, אלא למהר עם יצחק - להביאו לאימו המייחלת לבואו?

עיכוב 'מיותר' זה עלה בחיי האם שרה - כמתואר במדרש (פרקי דרבי אליעזר - לא): "כששב אברהם מהר המוריה, חרה אפו של סמאל, שראה שלא עלתה בידו... לבטל קרבנו של אברהם אבינו - מה עשה? - הלך ואמר לשרה... שלקח אברהם את יצחק בנו ושחטו... ופרחה נשמתה ומתה". לו היה אברהם מקדים בדקות אחדות, היתה שרה רואה את יצחק בנה היקר - ומאריכה ימים ושנים!
לו היה מדובר במבחן ליכולתו של אברהם לעמוד במשימה, היה אפשר לעשות את הניסיון על גבעה כל שהיא סמוך לחברון!

* * *

אולם מדברי הפרשנים למדנו, כי המזבחות והעקידה נועדו להן מטרות נעלות לדורות.

א. מדרגה חדשה באמונה
העקידה נועדה להרים את אברהם ויצחק למדרגה מופלאה באמונה (רמב"ן בראשית כב,א).

ב. לייסד את מקדש ה' בירושלים
כך כותב הרמב"ם ('מורה נבוכים' ג,מה): "אין ספק, לדעתי, כי אותו המקום אשר קידש אברהם אבינו בחזון, היה ידוע אצל משה רבנו ואצל רבים. כי אברהם כבר ציוה אותם, שיהא זה בית עבודה".

ג. תחושת מסירות נפש בעת הבאת הקרבן
מבואר בדברי חז"ל (בראשית רבה נו,ט) שאברהם הרגיש בעת הקרבת האיל כאילו הקריב נתח מבשרו של יצחק: "'ויעלהו לעולה תחת בנו": "אמר לפניו: ריבון כל העולמים! הווה רואה דמו של איל זה - כאילו דמו של יצחק בני". ברוח זו מסביר הרמב"ן (ויקרא א,ט) שהמקריב קרבן צריך להרגיש "כי חטא לאלוקיו... וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו... 'נפש תחת נפש'".

ד. נסיון העקידה - לדורות
מדברי חז"ל למדנו גם לימוד לדורנו. מתברר, כי נסיון העקידה היה כרוך בהרבה לבטים, וכדברי חז"ל בבראשית רבה (נו): ש"בא סמאל אצל אבינו אברהם אמר לו: סבא סבא!... בן שניתן לך למאה שנה אתה הולך לשחטו?! אמר לו: על מנת כן!" וכשהושלם המעשה "חרה אפו" והלך לקחת את 'נקמתו' משרה אמנו - כנ"ל. המזבחות ומקדש לה' נועדו לבער את החטא והטומאה מן העולם, ואילו סמאל רואה לעצמו תפקיד לבטל את מצות הקרבנות - המאיימת על כוחות הרע.

נמצא, שמאז ומעולם הקמת מקדש כרוכה בניסיון, ההולך ונמשך בהווה. אשרי למי שעומד בניסיון בדורנו – דור גאולה - וממשיך לחתור להר המוריה כאברהם ויצחק - ובלבד להשרות שכינה בישראל. מאידך, מצער לראות מי שאינו עומד בניסיון – ופעמים גם אדם תלמיד חכם - הנתפס לסברא שאין לה בסיס בהלכה, כאילו הקמת המקדש יש בה בעיה הלכתית או מוסרית. כך נעשה האדם שותף בלא יודעין לכוחות הבאים לעכב את אור השכינה. זאת, בדור גאולה המצווה מפי הגבורה להאיר אור חדש בבית השלישי שיבנו ישראל במהרה.