האם מותר להזמין חילוני לשבת?

האם מותר להזמין לסעודת שבת אדם שיש סיכוי שיגיע או יחזור באיסור?

הרב רא"ם הכהן , י"ח בחשון תשע"ג

הרב ראם הכהן
הרב ראם הכהן
שלומי שלמוני

נקודת המוצא של הדיון כאן היא ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". עלינו ללכת בדרך בה נקטו כל גדולי הפוסקים ולנהל את הדיון לאור העובדה כי לעול מצווה ועבירה יש משמעות, גם כשמדובר במי שפרק עול.

לגופו של עניין: קיימים שני איסורים אותם צריך לבחון ביחס למקרה המדובר:
א. "לפני עיוור לא תתן מכשול".
ב. "מסייע בידי עוברי עבירה".

איסור 'לפני עיוור' וגדרו
איסור "לפני עיוור" שבתורה הורחב בברייתא המובאת בבבלי (פסחים כב,ב; ע"ז ו,ב) גם להכשלת אדם בעבירה:
ותניא, רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר ולפני עיוור לא תתן מכשול.

בגמרא בע"ז צומצם איסור זה רק למקרה בו עובר העבירה לא יוכל לחטוא בכוחות עצמו, אלא רק בסיועו של אדם אחר. הדימוי שמציגה הגמרא הוא "שני עברי הנהר" – כוס היין נמצאת בגדה אחת והנזיר בגדה השנייה.

מסייע בידי עובר עבירה
האם ישנו איסור אחר במקרה שאינו "שני עברי נהר"? הר"ן בע"ז כתב כי מדרבנן ישנו איסור של "מסייע לידי עובר עבירה". איסור כזה מופיע גם בתוספות (שבת ג,א), ביחס למי שפעולותיו אפשרו לאחר להוציא מרשות לרשות ואף על פי שהוא פטור, קבעו בעלי התוספות כי יש כאן איסור מדרבנן. וכן הכריע שם הרא"ש להלכה, והש"ך ביו"ד (קנא,א) קבע כי לכל שיטות הראשונים ישנו דין של מסייע ביחס ליהודי.

הרמב"ם בפירוש המשניות בשביעית (ה,ו) החיל את דין "לפני עיוור" גם ביחס לדין מסייע:
אמר ה' 'ולפני עוור לא תתן מכשול' הכוונה בזה, שמי שעוורה אותו התאווה והדעות הרעות. אל תעזרהו על עוורונו ותוסיף להתעותו, ולפיכך אסור לסייע לעבריינים בעשיית העבירות. ולא לגרום למה שיביאם לכך אלא נעשה בהיפך (תרגום הר"י קאפח).

דרכי שלום
אלא שיש להוסיף ששנינו בהמשך אותו פרק (ה,ט) היתר להשאיל כלים למי שחשוד על עבירה, וזאת מפני דרכי שלום:
משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל משתטיל המים לא תגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום

ומבאר הרמב"ם על אתר:
טעם התרת אלו הכלים לפי שאינן מיוחדין לעבירה, שאנחנו אומרים שמא שאלה נפה וכברה למנות בהם דברים שבמנין, ריחים לטחון בה סממנים, תנור ללבן בו את הפשתן. ולפיכך כשפירשה לה שלפירות שביעית היא שואלתן לא תשאילנה כלום.

כלומר, אף על פי שהכלים המושאלים הם כלים שהשימוש העיקרי שלהם הוא לאותו צורך שלכאורה יש בו סיוע לעבירה – היות שניתן לעשות בהם גם שימוש אחר ומותר, אפשר להשאילם "משום דרכי שלום". הרב נחום רבינוביץ שליט"א בספרו 'שיח נחום' (פג) הבהיר כי היתר דרכי שלום חל במקום שעדיין אין העברה מתבצעת, ויש ספק כל שהוא אם תתבצע ולכן תולים שהמטרה היא פעולה מותרת.

לאור כל האמור לעיל עולה כי אם ברור שעל ידי ההזמנה האורח ייסע, אך ללא ההזמנה ישנה אפשרות שימנע מכך ברור שאסור להזמינו מדין "לפני עיוור דאורייתא". יש לציין כי בנוגע לרבים מבין המתקראים חילוניים, יש להניח שאם לא ייסעו לסעודת השבת, ייסעו למקום אחר. אולם, אם מזמינים את האורח לכל השבת או לכל החג והאורח מעצמו החליט להישמט ולנסוע לא עבר המארח על "לפני עוור" שכן ההזמנה לא יצרה הכרח שיסע. ביחס לאיסור מסייע ידי עוברי עבירה, אין להגדיר את המקרה כאיסור תורה של לפני עוור לא תתן מכשול ואיסור מסייע לא נאמר כאשר ישנה אפשרות לעשיית הדברים בהיתר. כמו"כ יש להוסיף שלא נאמר דין מסייע במומר העובר עבירה במזיד לפי הש"ך והנודע ביהודה ביו"ד (קנ"א).

סיכום
כאשר מזמינים לאירוח בשבת וביום טוב יש להקפיד שהאירוח יוכל להתבצע גם ללא חילול שבת ומועד, ברם אם האורח החליט על דעת עצמו לחלל שבת ומועד אין בכך כדי להפקיע את ההיתר. ערכה של חווית הסעודה בשבת מתיר לעשות כן לכתחילה, כל עוד אין הדבר תלוי בחילול שבת וכך מצאתי שהכריע הרב רבינוביץ בספרו 'שיח נחום'.