תורה תמימה משיבת נפש - לאחר 84 שנים!

הלל פנדל , כ"ב בחשון תשע"ג

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כמה זמן לוקח לכתוב ספר ולהוציאו לאור?  ספר שיצא לאור בירושלים בשבוע שעבר – יותר נכון, סט של ספרים –  לקח לא פחות מ-84 שנים – ויש אומרים 112!

מדובר ב"תורה תמימה" המפורסם של הרב ברוך אפשטיין, יחד עם הפירוש החשוב "משיבת נפש" של הרב יעקב משה פלדמן מלונדון וקליפורניה. ומאחורי ההוצאה, הסיפור מרתק.

הרב פלדמן (הרימ"פ) נתקל לראשונה בספר תורה תמימה (תו"ת) עוד בשנת 1921. באותם ימים, הוא היה בחור ישיבה בלונדון; הוא ביקר תכופות אצל הרב קוק זצ"ל, שנתקע שם במשך 5 שנים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה. 

הרימ"פ התפעל מאד מהתו"ת, ורצה להוסיף לו מפתח ועוד תוספות. הוא התכתב עם הרב אפשטיין, ותוך חודשיים קיבל 2 גלויות ממקום מושבו בפינסק. באחד, הרב אפשטיין הביע שמחה ותודה על הרעיון, וביקש לראות דוגמאות. בשניה, הוא הודה לרימ"פ על הדוגמאות ששלח לו, ציין שהוא סבר שהעבודה תיעשה בצורה אחרת, וסיים ב"אך אם הדר"ג לא מוצא לנכון... יהי נועם ה' עליו ויצליח במעשיו, ומצדי אין עיכוב בזה."

הרימ"פ החל בעבודה, ותוך כדי, הוא מצא שהתו"ת "התברך" בטעויות רבות, מאחר והרב אפשטיין כתב אותו לרוב על פי זכרונו תוך כדי עבודתו כמנהל בנק בפינסק, ללא גישה קלה לספרים.

בשנת תרצ"ג (1933), הרימ"פ שלח כמה דוגמאות של פירושו ותיקוניו – הוא קראו בשם "משיבת נפש" – להרב שמואל יצחק הילמן.  הרב הילמן ייסד ישיבה בשכונת רחביה, שבה למדו הרב ש"ז אוירבך, הרב ש"י אלישיב, ועוד. הרב הילמן שיבח מאד את העבודה – אבל כאן זה נתקע. הרימ"פ היה טרוד בכתיבת ששת הכרכים של "ארשת שפתינו", מעין קונקורדנציה, מילון ואנציקלופדיה על הסידור, פסוקיו וניביו – ו"משיבת נפש" הוזנח במשך כמעט 50 שנה.

בשנותיו האחרונות, הרימ"פ חזר לעבוד עליו, וסיים אותו ממש על ערש דווי. הוא נפטר בגיל 85 בשמיני של פסח תשמ"א, ימים ספורים לאחר שכתב את שורותיו האחרונות של "משיבת נפש." 

שני בניו – אחד רב מלומד באזור נו יורק, והשני עורך דין מצליח בקליפורניה – לא בזבזו זמן, ומיד הביאו את כתב-היד לדפוס. הספר "משיבת נפש – ביאורים, תיקונים נחוצים, וחידושים על ספר תורה תמימה" הודפס בברוקלין בשנת 1981. הספר כלל גם ביאור לתו"ת על חמש המגילות, וגם מפתח ענינים מורחב.

אך בכך לא תם הסיפור.  הרי כדי להפיק תועלת מהספר, היה צורך להחזיק כרך של תו"ת ביד אחת ו"משיבת נפש" ביד השניה ולדפדף בין שניהם – וכל זה רק כדי לבדוק אם במקרה המשיבת נפש מתייחס לקטע מסוים בתו"ת!

ואכן, לפני כ-8 שנים, קם מר מיכאל זב מ"הוצאת חורב" בירושלים וקיבל על עצמו להוציא תו"ת חדש: מנוקד, מתוקן, עם רש"י ושפתי חכמים מנוקדים – ועם המשיבת נפש של הרימ"פ פלדמן, דבר דבר על אופנו ועל עמודו.

בעצם, המשיבת נפש החדש שונה במעט מהמשיבת נפש המקורי. הוסרו ממנו רוב ציוני התיקונים, שהוכנסו בגוף התו"ת, וכן חידושיו וחידודיו שאינם נוגעים ישירות לסוגיה הניודונה בתו"ת. נשארו חידושי התורה של הרימ"פ הקשורים לדברי התו"ת וכן הערות רבות נוספות, וכן כמה הערות של האדמו"ר מוז'רוב, קרוב-רחוק של הרב אפשטיין.

ובכך הסאגה הארוכה של ה"תורה תמימה" מגיעה לשלב הסופי והכי קריטי שלה: הצגתה על שולחן מלכים – מאן מלכי רבנן – כדי שאוהבי תורה יוכלו להפיק את מלוא התועלת מהאופוס המונומנטלי הזה.

הכותב הוא נכדו של הרב פלדמן.