כבוד למשמר היוצא

הרב דניאל שילה , כ"ה בחשון תשע"ג

הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה
צילום: עצמי

נפתלי בנט זיהה את הפער העצום בין מעלתה הערכית של הציונות הדתית לבין כוחה הפוליטי, בין הפוטנציאל האלקטוראלי הגדול שלה לעומת כוחו הממשי.

מתוך אמונתו בציבור הזה נאבק לחילוצו מעליבות זו, וזכה לקבל את שליחותו. עצם קיום המפקד, וההשתתפות הרבה בו, כמו ההשתתפות הגדולה יחסית בהצבעה, מלמדת עד כמה ציפה ציבור זה למנהיג מעורר תקוות. ואכן נראה שעמד לנו כזה. ה' יצליח דרכו –דרכנו.

לא נחטא לאמת אם נאמר שהדרך הציונית דתית מגדלת למדינת ישראל את האזרח בעל מירב התכונות הדרושות לקיומה, גם בקנה מידה "חילוני". על כן גידול בכוחו הפוליטי של ציבור זה אינו רק לברכה לו, אלא למדינה כולה.

אחר שייבחרו שליחיו לכנסת, ואחר האיחוד עם כל ענפיו, ניתן יהיה לצאת אל הציבור הרחב, בביטחון, באמונה ובנחישות, ולתבוע ממנו את קולו למען העשייה הזו התורמת לכלל ישראל.

אולם, את  השמחה והתקווה, מלווה  תחושת הניצחון  של הנאבקים לשינוי, והיא מביאה עימה גם נימות צורמות. העבודה הראשונה שנעשתה מדי בוקר בבית המקדש הייתה תרומת הדשן.
אין כל קשר בין הצטיינותו של אדם בכנסת, לבין הבאת קולות של בוחרים. על כן יש צורך בחידוש ובשינוי, בתקווה שהדבר יביא את הקולות הדרושים כל כך.

ויקרא פרק ו פסוק ג   וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ:

דשן זה נשאר על המזבח מעבודת יום אתמול.מה ענינה של עבודה זו בראשית היום?

מפרש רש"ר הירש: ..."תרומת הדשן היא הסיום האחרון של עבודת היום שעבר... כל יום יקבל את ייעודו מיד יום תמול". הווי אומר, הכהן הפותח את עבודת היום חייב לזכור ש "איננו ממציא את הגלגל". בתחילת היום הוא מצווה לחלוק כבוד לעבודת האתמול ולעושיה.

ואכן, היטיב לעשות נפתלי בנט, כשידע לחלוק את הכבוד לקודמיו, כפי שראוי היה.

אולם יש לבוא ולמחות כלפי ביטויי בוז וזילזול שנשמעו הן במהלך תעמולת הבחירות, והן לאחר היוודע התוצאות,גם על ידי "טוקבקיסטים" נמהרים,פחדנים עלומי שם בדרך כלל, וגם על ידי מי שהיו אמורים שלא לקרוא דרור למקלדתם.

מילים כמו "ברוך שפטרנו" אינן ראויות.

גם לא ראוי היה בהסברה למען בנט, להכפיש את האחרים כדוגמא זו:

"עד שהגיע - הוויכוחים היחידים היו על כמה סוכר לשים בתה של הגזבר, ואיפה להחנות את ההליכונים של חברי מרכז המפלגה. משב רוח טרי וטוב מרענן את מסדרונות המפד"ל האפורים והאפלוליים."

כמה שקר דיבה ובוז וזילזול ישנן במילים הללו.בטוחני שנפתלי בנט שלצורך קידומו להנהגה נאמרו – היה דוחה אותם נמרצות. כל הציבור הזה שבחר בנפתלי גדל בתמיכתם של אורלב וחבריו מזה יובל שנים ויותר.

דבר בלע חמור מזה היה הפצת צילום של אורלב כמנצח על תזמורת, עם הכיתוב המרושע: "את המנגינה הזאת יש להפסיק". צריך המפיץ לומר ביום הכיפורים" על חטא שחטאנו לפניך בטומאת מקלדת"

אורלב הוא מגיבורי התקופה. כך נכתב אודותיו:

 "אורלב זכה בעיטור המופת על אומץ לב ותושיה שגילה בעת הלחימה: כאשר מפקד המוצב נפצע וחדל לתפקד, אורלב נטל את הפיקוד על החיילים במוצב, פקד עליהם לתפוס עמדות ולהשיב אש, כיוון את הארטילריה הישראלית ובכך מנע את ניסיונות הצליחה מן הצד המצרי. לבסוף, ארגן אורלב את פינוי המעוז   .

 "וויקיפדיה " על פי ספרו של חיים הרצוג "מלחמת יום הדין".

היו עוד אמיצים במלחמה. אולם אורלב היה בסך הכול מפקד כיתה  , אשר בתוקף הנסיבות הפך למפקד מחלקה ותפקד כמפקד פלוגה.והוא רק רב טוראי.

כשבקש להיות מזכ"ל המפד"ל, הודיע ברבים כי הוא מתנגד להסכמי אוסלו. הוא וודאי התנגד בכל מאודו לגרוש מגוש קטיף. ייתכן ששגה פוליטית בניהול ההתנגדות, אולם מי שטוען שהדבר נעשה מ"דבקות בכיסא", עליו חובת ההוכחה. אנשים יראי חטא צריכים לירוא מן האפשרות שהם מאשימים מישהו לשווא. אני חייב לומר כי במקרים רבים לא הסכמתי עם דרכו במפד"ל, אך אי אפשר להיות כפוי טובה כלפי כל מה שעשה.

זבולון נחשב לפרלמנטר מצטיין גם בתחום החברתי . כאלה  היו גם שאר חבריו במפד"ל כמו הרב לוי, שאול יהלום, גילה פינקלשטיין ואחרים.

למרבה הצער, אין כל קשר בין הצטיינותו של אדם בכנסת, לבין הבאת קולות של בוחרים. על כן יש צורך בחידוש ובשינוי, בתקווה שהדבר יביא את הקולות הדרושים כל כך.

כמו כן יש לזכור, שהרב פרופ' דניאל הרשקוביץ הוא מפרותיה המפוארים של הציונות הדתית. אשרינו שכאלה גדלים במחנינו. העמדתו בראש לא צלחה את מטרותיה, אך מעלת האיש ותכונותיו, מעוררים כבוד.

הדברים נכתבים בליל יום הששי. מחר בערב נציג על השולחן שתי חלות מכוסות במפה. אחד מטעמי הכיסוי הוא כדי ש"לא יראה הפת בושתו"  . היא החלה, קודמת לברכה כל ימות השבוע. עתה מפאת השבת יש להזיזה ממקומה. עושים זאת בכבוד. אין הדומם חש בושה. הדבר נעשה כדי שנלמד קל וחומר לגבי האדם.

הנה כך אמרה תורה:   שמות פרק כ פסוק כב  וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: ואומר רש"י :  "והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה "

לאלה האמורים לעזוב יש להודות על פעלם, ולומר להם: ישעיהו פרק נה פסוק יב  

כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף: