רק כאן, המורשעים יכולים לחזור

פרופ'' אביעד הכהן , כ"ז בחשון תשע"ג

פרופ' אביעד הכהן
פרופ' אביעד הכהן
צילום: ערוץ 7

ישראל, לא אמריקה, היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

רק בישראל יכולים פוליטיקאים שהורשעו בשוחד ובגניבה, במירמה ובהפרת אמונים, בהטרדות מיניות ובמעשים מגונים, לא רק לחלום על כהונה בכנסת, בממשלה ובראשותה, אלא גם לגייס עדת מעריצים וחסידים, מלחכי פנכה ועיתונאי חצר, שיתמכו בהם בהתלהבות בניסיונם להגשים חלום בלהות זה.

מייסדי המדינה ביקשו לכוננה, כנאמר בהכרזת העצמאות, על ערכי "הצדק, החירות והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". מן הסתם התכוונו לחזונו של מיכה המורשתי, "עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת", או לזה של ישעיהו הנביא, "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית", וניבא על ציון, שבמשפט תיפדה ושביה בצדקה.

מכשיר הניווט השתבש. לנוכח חלק מהמועמדים שמבקשים לתפוס מקום מרכזי בהנהגת מדינת ישראל, מתגנב חשש אל לב שבמקום לירושלים, "עיר הצדק קריה נאמנה", נגיע לטרמינל של "שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים".

גם הבושה כבר מתה מזמן. היא רק לא תמיד יודעת את זה. לפני שנים לא רבות, כשאיש ציבור היה רק נחשד - לא חס ושלום מורשע - בעבירות מירמה והפרת אמונים או בשליחת יד בכספי הציבור, הוא היה ממהר להסתיר פניו, מסתגר בביתו ונמנע ככל האפשר ממפגש עם מבטי הסלידה של חבריו. לעיתים, מרוב בושה אף היה, לא עלינו, שולח יד בנפשו (ע"ע אברהם עופר ויעקב לוינסון), ובלבד שלא יצטרך לעמוס על שכמו את משא הכלימה והחרפה הנורא שכרוך בהעמדה לדין פלילי ובהרשעה. בימינו הבושה נעלמה כמעט לחלוטין.

עבריינים המורשעים בעבירות מין ובעבירות מירמה מהלכים בראש מורם, ונהנים לרוב גם משירותי ליווי צמודים של יחצנים המפארים ומהללים את פועלם לטובת המדינה, ומבקשים לשכנענו עד כמה שובם לכס השררה חיוני למדינת ישראל.לא פחות. בה בעת, מקצתם חורצים לשון ופוערים פה נגד מערכת המשפט, אנשי הפרקליטות ורשויות אכיפת החוק.

בראשית ימי המדינה לא העלה איש בדעתו לכלול בחוקי היסוד של הכנסת והממשלה ונשיא המדינה סעיפים המדברים בנבחרי ציבור שעברו עבירות קלון.

ניסיון השנים האחרונות הביא להכללתם בחוקי היסוד, והם היו ככתם שחור ואות קלון על מצח החקיקה הישראלית. אך גם החוק אינו חזות הכול, וטוב שכך. חברה מתוקנת יודעת שיש מעשים אשר לא ייעשו, אפילו אינם מפורשים עלי חוק. "it is not done" ו"לא ייעשה כן במקומנו" - זהו כלל גדול בתורת טוהר המידות של המינהל הציבורי ואמון הציבור בו.

במדינה המתהדרת בחזונם של נביאי ישראל, אין להעלות על הדעת שעבריין שהורשע בעבירת מין, בקבלת שוחד או בשליחת יד לקופת הציבור ישוב לכהן כאיש ציבור שהכל משחרים לפתחו ולמוצא פיו.

ההיגיינה הציבורית ומחויבותה הערכית והמוסרית של המדינה לאזרחיה ולמורשת הגדולה שהיא נושאת על כתפיה, מחייבות שלא רק החוק היבש יקבע מי יישב בכנסת או בממשלה אלא גם, ואולי בעיקר, נורמות אתיות וציבוריות.