"עמוד ענן" זו מלחמת ההתנתקות השניה, 4 שנים לאחר הראשונה - "עופרת יצוקה", 7 שנים לאחר הבריחה מעזה שמחירה אינו פוסק מלהאמיר. איך הגענו לכך?

לאחר מלחמת ששת הימים איבדה ישראל שליטה על המצב ברצועה וצמחה שם ממלכת טרור. המחבלים הסתובבו חמושים בגלוי, חיילים נהרגו בתקריות ירי והמצב הלך ורע.

מדינת ישראל וממשלת גולדה מאיר היו אז בעידן טרום ההבלים של "אין פתרון צבאי", "מעולם לא נוצח טרור בכח", "הידברות" ו"תהליך מדיני", מינתה את אריאל שרון לשמש כאלוף פיקוד דרום, וגיבתה אותו היטב. שרון, בעידן הטרום מושחת שלו, חיסל את המחבלים באופן חכם, אכזרי, שיטתי וסלקטיבי – כמעט ללא פגיעה בחפים מפשע. בתחילת שנות השבעים שב השקט לרצועה, עד כדי כך שישראלים הסתובבו בעזה ללא חשש, אכלו במסעדות והידרו במצוות ניגוב החומוס, ערכו קניות וקיימו יחסי סחר.

חולשת הרוח הישראלית הובילה לאינתיפאדה הראשונה ולאי דיכוייה בתוך כחודש וכך תמו ימי השקט והביטחון בשטחי יש"ע. ישראל התפשרה עם הטרור וייבאה מחו"ל את יאסר ערפאת, וכנופיות אש"ף. "השלום" הזה החזיר את הטרור החמוש ובנוסף לפיגועי ירי והתאבדות התפתח בעזה טרור רקטי. ראשוני הקסאמים התחילו להתעופף בתחילת שנות האלפיים, זמן לא ארוך לאחר תחילת מלחמת אוסלו. ("אינתיפאדת אל אקצה" בפי האוייב)

מכאן התנהל היחס של ישראל ליהודה ושומרון ולעזה בשני מסלולים הפוכים.

בפסח 2002 חזר צה"ל וכבש במבצע "חומת מגן" את שטחי יו"ש שנמסרו לרשות הפלשתינית. בשבועות ספורים ובמחיר של כמה עשרות הרוגים (וכאן המקום להודות לפרס, ביילין וחבריהם ליוזמת אוסלו), התחדש "הכיבוש" ודעך הטרור. המנטרה: "הכיבוש משחית" קיבלה הסבה קטנה. מסתבר כי דווקא "הכיבוש משקיט", ויש פתרון צבאי לטרור, וניתן לדכא טרור בכוח, ומה שנקרא "שלום" ו"תהליך שלום" היה תהליך של מלחמה, טרור, דם ודמעות שעלה במחיר חייהם של 1000 יהודים ואלפי ערבים.

מה קורה בשטח כיום? חיסול תשתיות הטרור, חידוש התשתית המודיעינית והנוכחות של צה"ל בכל מקום שנדרש הובילה לדעיכת הטרור. גם הנוכחות האזרחית ההולכת וגוברת של המתיישבים ביו"ש מוכיחה לערבים יום יום שאנו כאן כדי להישאר. השקט איפשר את חידוש חופש התנועה הערבי שהוביל לשגשוג כלכלי, שמי שמסתובב שם רואה בעיניו את הוילות והארמונות הנבנים ללא הרף, את חיי הכלכלה התוססים ואת כלי הרכב המפוארים.

כיום כאשר מישהו ביו"ש נוגע בטרור, קיים מודיעין מדויק וצה"ל מגיע אליו ועוצר אותו בקלות, בלי חיסולים ממוקדים, בלי מסוקים וטילים חכמים ומבלי שהדבר יוזכר בכלל בחדשות. כך בדיוק הסתיימה יוזמה בשומרון להקים מפעל רקטות. הגיעו כמה ג'יפים, עצרו את חולשת הרוח הישראלית הובילה לאינתיפאדה הראשונה ולאי דיכוייה בתוך כחודש וכך תמו ימי השקט והביטחון בשטחי יש"ע. ישראל התפשרה עם הטרור וייבאה מחו"ל את יאסר ערפאת, וכנופיות אש"ף.
היזם וחיסלו את הסטארט אפ, זה שכל כך משגשג בעזה.

ובינתיים בעזה. שם התהליך היה הפוך. מאחר ו"הכיבוש" בעזה לא חודש, הלך הטרור מחיל אל חיל, הלחץ הביטחוני תרם לשכנוע הציבור שצריך להסתלק משם, בעזרתה האדיבה של התקשורת. ההנהגה שהובילה את "חומת מגן" ביו"ש, קרסה בעזה, עשתה את ההיפך, והשיגה את ההיפך.

בתוך כל המהומה הנוכחית מקפידה התקשורת בכל כוחה להשכיח ולנתק את הקשר שבין ההתנתקות שאותה דחפה בכל הכוח לבין תוצאתה הישירה, המפלצתית.

אז מה עושים עכשיו עם עזה?

הטרור יוכרע רק בכוח, בכיבוש ובהתיישבות יהודית בשטח, אבל כיום השתנו התנאים וכרגע מדובר בחלום. כניסה צבאית לעזה 2012 אינה דומה לג'נין ובית לחם ב-2002. המחירים עלולים להיות גבוהים בהרבה, וזו עוד הבעיה הקטנה. במצרים שולטים האחים המוסלמים, ארגון הגג של חמאס, כך שמלחמה בחמאס זו למעשה מלחמה במצרים שהפכה לצד בעימות.

מצד שני היתה זו הזדמנות טובה להעמיד את מורסי בדילמה ואת כל ההסכם עם מצרים במבחן סף מינימאלי. אם המצרים יבליגו, סימן שההסכם חי וקיים. אם לא, אז לפחות נפסיק לרמות את עצמנו. התקפלות מול האיום המצרי הופכת את ההסכם איתם למלכודת שבמסגרתה אנו אמורים להשלים עם התוקפנות מעזה ולהמשיך לסבול.

ישנו גם שינוי מכיוון ארה"ב. הנשיא אובמה, בניגוד לתעמולה, אינו ידיד ישראל ולא יגבה פעולה אמיתית נגד עזה.

ואם כן ניכנס קרקעית? מה נעשה? כמה שלא נהרוג, נהרוס ונשמיד תשתיות, לאחר שנעזוב תתחדש כל מערכת הטרור. אם נישאר שם לאורך זמן עם צבא בלבד יהפוך המצב ללבנון נוספת ואם נרצה להימנע מכך יהיה צורך להישאר לנצח ולהקים מחדש התיישבות אזרחית יהודית. מישהו רואה כרגע באופק תנאים לכך והנהגה המסוגלת לעשות זאת?

היבט נוסף - מלחמה שתפיל את החמאס תוביל למצב קפקאי שבמסגרתו חיילינו ישפכו את דמם כדי שבסופו של דבר יבוטל הפיצול בין עזה ליו"ש ויוסר גורם עיקרי המונע הקמת מדינה פלשתינית. זה המצב - חולשת מנהיגנו המוכנים להקים מדינה פלשתינית, מותירה תפקיד "חיובי" לקיום החמאס .

לכן, כל מה שנשאר כעת הוא לגבות מעזה "תג מחיר" כואב ויקר, רצוי אווירי בלבד, שירגיע את השטח לזמן מה ולחכות להזדמנות נאותה לחזור לשלוט שם.