הבית היהודי – בית פתוח ורחב.

ד"ר צבי מוזס , י"ב בכסלו תשע"ג

ד"ר צבי מוזס
ד"ר צבי מוזס
צילום: עצמי

הפסקת האש של מבצע "עמוד ענן" מסמלת חזרה הדרגתית, אך מהירה לשגרה, ועל רקע שתיקת התותחים תתחיל המערכה הפוליטית ביתר עוז.

בנט, בהופעות שקטות אך בוטחות ונמרצות, סמן התייצבות לימין הליכוד ביתנו, ועדיין זוכה לימי חסד אפילו מהתיקשורת השמאלנית. עמדתו עשויה לגרוף קולות ימין המתוסכלים מהתנהלותם של נתניהו וליברמן באי סיום המבצע.

הפריימריס המרענן לבית היהודי הינו ביטוי פוליטי להבשלה של שיח זהות חדש בציבור הדתי לאומי,  ציבור המצוי בשלהי שלב הבשלה של גיבוש זהות חברתית חדשה, השונה מהמזרוחניק והמפד"לניק הישן.

מצד אחד טרנספורמציה והחלפה של ממש, מצד שני הגמשה ומתיחת פנים לכל הכיוונים- מהתחרד"לות הקרובה לחרדים, ועד לדתי לייט ואפילו הדתל"ש או הדתל"פ, הקרובים  לחילוניות.

מדובר בדרמה פסיכולוגית וסוציולוגית של ממש. ברמה הפסיכולוגית העמוקה זהו ביטוי לצורך העמוק של האדם לזהות. ויקטור פרנקל דיבר על האדם מחפש משמעות, אבל מסתבר שבדרך למשמעות יש צורך עמוק בזהות ושייכות לגיבוש ולכידות משפחתית וחברתית, שעל בסיסה ניתן לבסס משמעות לחיים.

בהעדר בסיס פסיכולוגי כזה מתקשה האדם למצוא משמעות, והכלל מתקשה לגבש ערכים ומטרות משותפים.  ההצבעה בקלפי היא לא רק צעד פוליטי, אלא מצעד חברתי ססגוני, המבטא זרמים חברתיים תת קרקעיים הפורצים החוצה. ההשפעה של הרבדים הלא מודעים פורצת לעתים קרובות  שיקולים רציונלים, ומפתיעה סקרים ופרשנים.
מופע כמו של בנט ואיילת שקד, ורבים מהנבחרים החדשים, שוברים את הסטריאוטיפ הקלסי של הדוס, המתנחל, והמפד"לניק הטיפוסי. כולם מדברים  בשפה ישראלית שווה לכל נפש בגובה העיניים והלב של החברה הישראלית

העולם הפוסט מודרני פירק את הזהות האישית והחברתית למרכיבים רבים, ולעתים קרובות ניתן לראות נוער דתי המבטא מגוון של התנהגויות וזהויות. לדוגמא, אישה צעירה הלובשת מכנסיים מצד אחד וכיסוי ראש מוקפד ומקיף. ניתן להבחין גם בגברים המקפידים על גודל הכיפה, לעתים עם זקן ופיאות, ובגדים לגמרי "חילוניים".

השפה, הסלנג המוסיקה בפרט ותרבות הבילוי יכולים להיות דומים לנוער החילוני, בצד הקפדה על שמירת מצוות  כדוסים לכל דבר. מדובר בתהליכים מורכבים ומסובכים שמי שניחן באישיות חזקה משכיל לנווט את דרכו בהצלחה, אך רבים מסתבכים בעולמם הפנימי ומפתחים תסביכים ובעיות רגשיות והתנהגותיות. זו אחת הסיבות לבעיות בולטות במיגזר כמו נישואין מוקדמים, רווקות מאוחרת גירושין וכ'ד. ניכר שהתהליך החברתי התוסס ומתסיס הגיע להבשלה המאפשרת ארגון חברתי חדש והתארגנות פוליטית חדשה.

הזהות הדתית הלאומית התפרקה בשנים האחרונות ובאה לביטוי בתופעות חברתיות מורכבות, אשר סדרות כמו סרוגים ורנסנס חדש של יצירות על המגזר היטיבו לבטא. בתחום הפוליטי בא הדבר לידי ביטוי בהתרסקות המפד"ל, עד לשפל של שלושה מנדטים. ההתארגנות החדשה של הבית היהודי היא תוצאה של ההבשלה של התהליך החברתי של ההתפרקות, אבל האתגר הניצב בפני הבית היהודי הוא לשמר מסגרת רחבה אשר תכיל  את כל המתלבטים ואת כל חיפושי הדרך והסטיות של הנוער הדתי לאומי.

בתהליכים של השילוב החברתי החדש התמזגו מרכיבים מופנמים של השפעות חילוניות לתוך המגזר, כך שהדתי הלאומי החדש יכול להופיע כמיינסטרים ישראלי ממש ללא הגוון הסטריאוטיפי הקלסי של המתנחל, נוער הגבעות וכד'. מופע כמו של בנט ואיילת שקד, ורבים מהנבחרים החדשים, שוברים את הסטריאוטיפ הקלסי של הדוס, המתנחל, והמפד"לניק הטיפוסי. כולם מדברים  בשפה ישראלית שווה לכל נפש בגובה העיניים והלב של החברה הישראלית. כמעט "יש עתיד" של הימין והדתיים.

נפתלי בנט ואיילת שקד הגיעו בעיתוי הנכון, כפליטי הריאליטי של נתניהו ושרה, ומלמדים על  תחילת ההסתאבות של הנהגתו של נתניהו. בקיעים בהנהגתו ניכרים מכל עבר, ומבצע "עמוד ענן", בניגוד למצופה בתחילת המבצע, לא תרם להנהגתו. לכן יתכן שבתחילה תהיה הבית היהודי בהנהגתו ליכוד ב', כטענתו של זבולון אורלב, אך הוואקום שיווצר בליכוד כאשר נתניהו ייפול עשוי להביא את הבית היהודי למקום בו יוכל להיות ליכוד א', ואולי א' א'. סביר שזה לא יקרה עדיין בבחירות הקרובות, אבל הבאות. הרשימה הנוכחית אשר נבחרה  מאוזנת יחסית, עם תיקון קל לתבוסת אורלב בדמות ניסן סלומיאנסקי, ומבטאת את המגוון הרחב ביותר של צבעי הזהות הדתית הלאומי החדשה.

בתהליכים מקבילים- הציבור החילוני עבר תהליך של פירוק זהות חריף, אשר רק דרך המחאה החברתית ניתן לזהות תחילת נסיון להתארגנות חדשה וגיבוש זהות. כאשר אין גיבוש זהות בשל ומספיק דיו, צומחים האגואים של לבני, אולמרט, יחימוביץ ולפיד  למימדים לא פרופורציונלים ומונעים התארגנות של שמאל מרכז משמעותית.  על רקע זה יש הרבה תיקווה להצלחה של הבית היהודי כבית פתוח רחב, ובהמשך גדל והולך.