דמוקרטיה זה לא (רק) אמינות

מיכי אמיתי , ט"ו בכסלו תשע"ג

מיכי אמיתי
מיכי אמיתי
צילום: עצמי

ציפי ליבני אינה רואה כל בעיה בכך שהפסידה בבחירות הפנימיות בקדימה, וכעבור חודשים-אחדים רצה להקים מסגרת חדשה. עיתונאים רבים כועסים עליה והקשו ליה בעניין שוב ושוב במסיבת העיתונאים שלה.

מבטיחה א' וממהרת לקיים ב'. נשבעת שלא תפצל את גוש השמאל-מרכז - ובו-בזמן דווקא מאוד כן. הכעס מוצדק. אבל האם ציפי איננה אנחנו-כולנו? כל החברה הישראלית, ובמיוחד בקשר לשלטון?! צורת השלטון דמוקרטית בישראל, אך האם החברה הישראלית לא חסרת כל תרבות דמוקרטית?!

האם דמוקרטיה פירושה שאם לא זכיתי במקום הראשון, אני מתפטר מלהיות משרת ונציג הציבור, והאם נציג ציבור אינו צריך להמשיך ולפעול גם במורד, גם כשקשה?

"לקבל את הכרעת הרוב" – פירושו בדיוק כך: לא לנסות להתחכם, לחזור פשוט הביתה – ולא לנסות לייצר פלטפורמה חלופית, עם סט-מסרים אלטרנטיבי מוכן מראש.
בתוכנית ההתנתקות, שבוצעה כאמור בניגוד להכרעה בבחירות ובניגוד לתוצאות משאל המתפקדים, הייתה למתנחלים ולתומכיהם את כל הזכות המוסרית והחובה הדמוקרטית לשבור את הכלים ולהוציא למדינה ולצבא את השטקר.

אבל ציפי לבני לא לבד, לא רק היא זורקת את המפתחות כשלא מתאים לה. נשיא המדינה שמעון פרס, בכבודו ובעצמו, לאחר שהפסיד לעמיר פרץ על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות בשנת 2006, גם הוא לא כיבד את הכרעת הרוב במפלגתו - ופשוט ערק למפלגת קדימה.

גם בכירי "שינוי", הליברלים הגדולים, שהטיפו מעל כל במת לתרבות דמוקרטית, ערכי שלטון החוק ושאר ירקות, כמו אברהם פורז וחבריו, לאחר שהפסידו בבחירות המקדימות באותה שנה לרון לוונטל, לא היססו – פרשו מ"שינוי", הותירו אותה עם החובות, והקימו בזריזות את ח"ץ, מפלגה חילונית, ליברלית וכמובן דמוקרטית.

שתיהן, ח"ץ ושינוי, לא עברו את אחוז החסימה באותן בחירות, אולי מפני שלרוב הישראלים הייתה אלטרנטיבה אנטי-דמוקרטית נוצצת בהרבה. "קדימה". ואכן, ראש לכל האנטי-דמוקרטיים כולם הוא ראש הממשלה אריאל שרון, שגירש את עשרת אלפי אזרחי גוש קטיף וצפון השומרון, למרות שנבחר על טיקט הפוך לחלוטין ("דין נצרים כדין תל אביב"), הלך למשאל המתפקדים והפסיד בו, ומיד צפצף על רצון הבוחר, על הכרעת הרוב במפלגתו-שלו, ותוך שנה החריב עשרות ישובים והגלה את אזרחיהם.

כל אלו - לא היססו במשך שנים להטיף למתנחלים על כיבוד הכרעות הרוב, ובצדקנות וגלגול-עיניים מתחסד הקשו בכל ראיון: "האם תקבלו את דעת הרוב, האם תתפנו מבתיכם?!"

בתוכנית ההתנתקות, שבוצעה כאמור בניגוד להכרעה בבחירות ובניגוד לתוצאות משאל המתפקדים, הייתה למתנחלים ולתומכיהם את כל הזכות המוסרית והחובה הדמוקרטית לשבור את הכלים ולהוציא למדינה ולצבא את השטקר.

הם לא עשו זאת. למרות שהשלטון לא כיבד את דעת הרוב וצפצף על הדמוקרטיה. למרות שדובר על ציפור-נפשם ומפעל חייהם הם חרקו שיניים, בכו, אך לא שברו את הכלים. הפוליטיקאים הצדקניים, הצבועים, שוברים את כל הערכים הדמוקרטיים, על כיסא ומשרה, על כבוד-אישי ועל יוקרה רגעית.

ציפי ליבני היא בעצם הפרצוף של החברה הישראלית כולה. צורת-דמוקרטיה יש כאן, תרבות דמוקרטית, מעולם לא הייתה.