הדלקה בחלון או בחדר מדרגות

הרב יוסף צבי רימון מסביר היכן על המתגורר בבניין להדליק נרות חנוכה ומה קודם במוצ"ש - הבדלה או נרות.

הרב יוסף צבי רימון , כ"ב בכסלו תשע"ג

הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון
אתר ישיבת הר עציון

רב שכונת אלון שבות דרום, הרב יוסף צבי רימון, מסביר כיצד יש להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת והיכן להדליק כאשר גרים בבניין מגורים עם חדר מדרגות.

הדלקה בחדר מדרגות

הגמרא (שבת כא,ב) אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

הראשונים נחלקו מהו בדיוק "פתח ביתו מבחוץ": לדעת התוספות (ד"ה מצוה), יש להניח את הנר בפתח הבית רק אם הבית פונה ישירות לרשות הרבים, אך אם הבית פתוח לחצר או למבואה, יש להדליק בפתח החצר. לאור כך הסביר הבי
למעשה כתבו הפוסקים, שגם אם ה'פרסומי ניסא' שווה בחלון ובפתח חדר המדרגות, המנהג להדליק בחלון הפונה לרה"ר
ת יוסף (סימן תרעא), שאדם הדר בעלייה מדליק בחלון רק אם אין לו פתח הפונה לחצר או לרשות הרבים (כגון אדם שגר בקומה שניה, וחייב לעבור דרך הקומה הראשונה כדי לצאת החוצה), אך אם העלייה פתוחה ישירות לחצר או לרה"ר, יש להדליק בפתח החצר.

לעומת זאת, לדעת רש"י (ד"ה מבחוץ), לעולם על האדם להדליק בפתח הבית ולא בפתח החצר, והדר בעלייה מדליק בחלון הפונה לרשות הרבים כיון שהחצר אינה חלק מהבית שלו (אמנם, יש ראשונים שהסבירו את דברי רש"י באופן שונה).

נראה שנחלקו רש"י ותוספות בשאלה האם עיקר הפרסום הוא "מבחוץ", כלומר בכך שהרבים מבחינים בנר חנוכה דולק (שיטת תוספות), או שמא בהדלקה "על פתח ביתו", כלומר בכך שפרסום הנס נעשה מתוך הבית (שיטת רש"י).

להלכה פסק השו"ע (תרעא,ה) כדעת התוספות, שיש להדליק בפתח החצר ולא בפתח הבית, ולאור כך נראה שיש להדליק בפתח חדר המדרגות.

אמנם, ישנה מחלוקת בין האחרונים האם ניתן להגדיר חדר מדרגות כחצר: בעבר, החצר היתה חלק אינטגרלי מהבית ("רוב תשמישן בחצר" - לשון רש"י בבבא בתרא). לדעת החזו"א (עירובין, צ, סקכ"ג, ובשמו במקומות נוספים), שיטת התוספות בנויה על כך שניתן לראות את החצר כחלק מהבית, ולכן חצרות וחדרי מדרגות כיום אינם נחשבים כ"חצר", כיון שלא עושים בהם שימוש כלל. לכן, יש להדליק דוקא בפתח הבית או בחלון הפונה לרה"ר.

אמנם, לדעת הגרי"ז והרב אלישיב (שבות יצחק ה, עמ' ז), השימוש בחצר אינו תנאי מהותי בהגדרתהּ, ולכן גם כיום יש להדליק בפתח החצר או בפתח חדר המדרגות.

למעשה כתבו הפוסקים (שבט הלוי ד,סה, ועוד), שגם אם ה'פרסומי ניסא' שווה בחלון ובפתח חדר המדרגות, המנהג להדליק בחלון הפונה לרה"ר: א. זהו מקום ההדלקה לפי שיטת רש"י, ורוב הראשונים סוברים כרש"י (ערוה"ש שם,כ); ב. בהדלקה כזו יוצאים ידי חובת כל השיטות, בעוד הדלקה בחדר המדרגות אינה מועילה לפי שיטת רש"י.

הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת

כתב המהרי"ל (הלכות חנוכה, ז), שיש להדליק תחילה נר חנוכה ורק אחר כך להבדיל, מפני שיש לאחר את ההבדלה והפרידה מן השבת כמה שיותר, וכן כתב בתרומת הדשן (ס). המאירי (שבת כג,ב) מוסיף, שכיון שבמוצאי שבת מתעכ
המשנה ברורה כותב שהמנהג בכל ישראל הוא שההדלקה בבית הכנסת קודמת להבדלה, אך בבית - "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד". אולם ערוך השולחן כותב שלהלכה יש להבדיל תחילה, וכן כתב בקיצור שולחן ערוך וכך נוהגים רבים.
בת ההדלקה זמן רב מעבר לשקיעה או לצאת הכוכבים, מקדימים אותה ככל שניתן, והגר"א (תרפא) מוסיף, ש'פרסומי ניסא' עדיף. כשיטה זו פסק הרמ"א (תרפא,ב), וכן דעת המג"א, הגר"א והחתם סופר (מובא בשו"ת שיח יצחק, שנו).

המהר"ל (נר מצוה עמ' כח) דוחה את דברי המהרי"ל וכותב שודאי אין להדליק לפני הוצאת השבת בהבדלה, ולגבי מי שכבר הבדיל בתפילה, הרי שכבר נפרד מן השבת, וממילא אין סיבה להקדים את הדלקת הנר; הט"ז (סק"א) מאריך להוכיח שגם כאן שייך הכלל "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", ולכן יש להקדים את ההבדלה להדלקת הנר; ובערוך השולחן (סע' ב) כתב, שקשה לומר שיש להשתמש תחילה באש בהדלקת נרות חנוכה, ורק אחר כך לברך את ברכת "בורא מאורי האש".

המשנה ברורה (סק"ג) כותב שהמנהג בכל ישראל הוא שההדלקה בבית הכנסת קודמת להבדלה (אפילו במקומות בהם נוהגים להבדיל בכל מוצאי שבת בבית הכנסת), אך בבית - "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד". אולם ערוך השולחן (שם) כותב שלהלכה יש להבדיל תחילה, וכן כתב בקיצור שולחן ערוך (קלט,יח), וכך נוהגים רבים.

טעם יפה לדבר הובא במאור ושמש (פרשת מקץ):
כי האיך ידליק תחלה נר חנוכה קודם הבדלה, כי מאחר שעלתה (הנשמה) בשבת לעליה הגדולה והרמה - אין צורך לנר חנוכה להעלותה על ידו, רק אחר שהבדיל והלכה לה קדושת שבת - אז מן הצורך להעלותה על ידי נר חנוכה, ועל כן צריכין תחלה להבדיל, ואחר כך להדליק נר חנוכה ולהעלותה.

(מתוך העלון 'שבת בשבתו')