סוער בימין

בעז שפירא , ה' בטבת תשע"ג

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

אוהבי עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל  ידרשו  לבחור בקרוב את המפלגה שתבטיח יותר  מיריבותיה את השמירה על מושא אהבתם ונאמנותם. כפי שיתברר לקמן , המלאכה איננה פשוטה כלל ועיקר.את מלאכות המיון והניתוח צריך לבצע בקפידה, ביושר ובלא לעגל פינות ואכן כך אשתדל מאד לעשות.

ראשית כול, יש להבהיר כי הליכוד איננה מפלגת ימין. מפלגה זו  שבשורותיה כיום חבורה נאמנה ואידיאולוגית עד מאד לוקה בכמה ליקויים יסודיים המקשים מאד על הבחירה בה. למפלגה היסטוריה קשה של מסירת סיני למצרים, של התפצלות על מנת לבצע פשע נגד האנושות בימי החורבן והגירוש מגוש קטיף, של הקפאת הבניה בארץ ישראל, של הכרזה על "שתי מדינות לשני עמים" ושל שחרור אלף רוצחים בעסקה מופקרת שתעלה בדמים רבים.

אל לנו לשכוח את מיגרון, האולפנא בבית אל , בית השלום ובית המכפלה.  אמנם חבורת הנאמנים שבה שפרה לאחרונה  עמדות באופן בולט אך חלקים נרחבים מדי במפלגה, בהנהגת הראש-נתניהו נמנים עם תומכי הגירוש והחורבן. עם עובדות לא ניתן להתווכח, מצטער !

הליכוד שהיה ל"ליכוד ביתנו" לאחר תרגיל החבירה לליברמן איננו שונה כלל ועיקר. נזכיר שליברמן מתכוון למסור חלקים מארץ ישראל במסגרת תוכנית חילופי אוכלוסין ושטחים.  נציין גם את התנהגות השר לביטחון פנים בקדנציה האחרונה שהייתה רצופת התנכלות ליהודים והתעמרות בהם.

למשה פייגלין זכויות רבות בתהליכים הפנימיים החיוביים אותם חווה הליכוד. אין כל ספק בכך שעבודתו העיקשת והמסורה לאורך שנים היא הכוח המניע שמאחורי המהפך התודעתי שגרם לליכוד להיראות כפי שהוא נראה היום, אולי טוב מאי פעם. יחד עם זה נראה שהפרגמטיזם הפוליטי גורם גם לאיש המצוין הזה שניחן בתכונות יקרות מאד לעשות מעשים המקשים מאד על  הנאמנים .

כך החבירה לתומכי גירוש מובהקים, כך בהשמיעו דברי שבח והלל לנתניהו המגרש,  המקפיא ומשחרר הרוצחים וכך בעוד שורה של נושאים. מצאתי כמביך במיוחד את אחד העדכונים הפוליטיים האחרונים של מנהיגות יהודית בהם נאמר שאין מנוס מלחבור אל אנשים מסוימים  "גם אם בעברם יש הצבעה מפוקפקת כזו או אחרת". באופן אישי קשה לי מאד עם גישה זו. משיחות עם חברים רבים לדרך מתברר שלא רק לי קשה...

הבית היהודי מסתמן כבשורה המרעננת של הבחירות הקרובות. את מה שמגיע לנפתלי בנט, איש מוכשר ודינאמי, אי אפשר לקחת ממנו. בנט הצליח להפיח חיים בגוויה פוליטית ולייצר כמעט יש מאין גוף תוסס וצומח במהירות היכול בנסיבות מסוימות להוות כוח פוליטי משמעותי ממנו לא ניתן יהיה להתעלם. אלא שהפרגמטיזם הארור בא לידי ביטוי גם כאן. בהיות פירות הבליץ הפוליטי מעבר לפינה ממש, מבטיח בנט להיות שותף לממשלת נתניהו,  בלי שהוא מציב תנאים ו/או קווים אדומים לשותפות, כשהבולט בהם- ביטול הסכמת נתניהו לשתי מדינות לשני עמים.

הנאמנים כמהים לערכים אותם מבטיח בנט לטפח, רוצים בכל מאודם בית יהודי במלוא מובן המילה ומוכנים לתת אמון, חסרות רק כמה אמירות מפורשות ומחייבות. בנוסף יש המודאגים מכך שבלהיטותו לפתוח את הבית לכל היהודים, תאבד הציונות הדתית הרבה מן ההשפעה על הבית. דוגמא לכך סיפק מכתב של כמה רבנים בולטים שדרשו במפגיע להצביע אך ורק עבור מועמדים אשר "חייהם קודש לדברי ה', בחייהם האישיים ובדרכם הציבורית". הדברים נכתבו אמנם ערב ההתמודדות עם אורלב על ראשות הבית אך הרמז המגולם בהם עבה ומודגש.

אריה אלדד ומיכאל בן ארי חברו יחדיו בנסיבות הנראות לצופה מן הצד כנסיבות עגומות למדי, שלא לדבר על טראגיות. אלדד שהינו דמות חיובית למדי מצא עצמו נדחק מפני המנגנונים הפנים ממסדיים בציונות הדתית שסירבו לתת הכרה בפועל למעמדו ופועלו הציבוריים.  כבר לפני חודשים ארוכים ומשנפל האסימון לאלדד, החל אריה עושה צעדי חבירה ראשונים לבן ארי במה שנראה למרבה הצער כמצוקה מלכדת.

בן ארי הפעלתן והנוקב שנאמנותו איננה יכולה להיות מוטלת בספק מצא עצמו בנסיבות שלא הוסברו דיין (או בכלל) מאבד את ביתו ונותני החסות הפוליטית, הרב וולפא ותנועת ארץ ישראל שלנו אשר הודיעו בהודעה לקונית וסתומה על היפרדותם מבן ארי. רשימת בן ארי ואלדד מגרדת את אחוז החסימה –פעם מלמעלה ופעם מלמטה כאשר התקשורת העוינת תורמת את שלה לדחיקה ולהקטנה. הבוחרים, יש לומר, שבעי מרורים מניסיונות עבר כושלים לצלוח את אחוז החסימה ומפי רבים האוהדים את בן ארי וחברו לדרך נשמע שהם חוששים מאד מתסריט דומה גם זו הפעם.

על ש"ס המחוזקת (?) באריה דרעי אינני רוצה להכביר מילים.כיום כבעבר יש בידי מפלגה זו קהל שבוי המקיים מצוות חכמים באמונה תמימה אם כי לא מושכלת. ציבור זה נמנע מלחקור, איננו שואל שאלות ואיננו מתאכזב או מוחה בקלפי. לעניות דעתי  מן הראוי לתת למפלגה זו  גט  כריתות לאחר שהביאה עלינו את אסון אוסלו עת נמנעה בהצבעה הנוראה ההיא. יסלח לי מר"ן אך זו המציאות העגומה.

בהעדר רוח נבואה אני נמנע מלהתייחס למפלגת אמסלם ולזו של הרב אמנון יצחק. ליושב במרומים הפתרונים לענייניהם.

מכל האמור מתברר שהמלאכה בפניה ניצבים הבוחרים, בחירה במפלגה שתבטיח (ותקיים) נאמנות לעם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל, קשה היא עד מאד. אם תבחר במפלגה פלונית כיצד תפעל זו  במציאות ? אם בפלמונית- האם אכן תיבחר ובאם תבחר מה תהא מידת השפעתה אם בכלל ?

כמעט שכחתי. מספר גדל והולך של בוחרים מאס בשיטה שאכזבה פעם אחר פעם  וכלל איננו מתכוון ליטול חלק בהליך הדמוקרטי. לטוענים נגד השיטה שהכזיבה בעבר  תחמושת רבה לסייע בטענתם זו. מצידי אצטט ברשותכם אמירה של צ'רצ'יל מיודענו אשר אמר פעם בבדיחות הדעת שהטיעון החזק ביותר כנגד השיטה הדמוקרטית הינו שיחה בת חמש דקות עם מצביע מהשורה.......

ואידך זיל גמור