ערבות הדדית - יסוד התיקון

הערבות ההדדית, אשר הביאה לאיחוד מחדש של משפחת יעקב אבינו, היא אשר תבטיח את עתידו של העם היהודי במדינת ישראל גם בדורנו.

זבולון אורלב , ז' בטבת תשע"ג

זבולון אורלב
זבולון אורלב
צילום: פלאש 90

בפרשתנו מגיעה לשיאה הדרמה המרגשת של יוסף ואחיו, המסיימת פרשה עכורה של התנשאות יוסף על אחיו והתנכלותם ליוסף.

היחסים העוינים בין אחים עוברים כחוט השני בספר בראשית: קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. כל משבר בין האחים הסתיים באופן שונה; פרשת קין והבל הסתיימה ברצח הבל. פרשת יצחק וישמעאל הסתיימה בגירושו של ישמעאל. פרשת יעקב ועשו החלה באיום ברצח, המשיכה בבריחה לחרן וסופה בהתפייסות ובהיפרדות.

פרשת יוסף ואחיו מסתיימת באופן שונה לחלוטין - בהתפייסות ובאחדות המשפחה, דהיינו איחוד בין יוסף לאחיו ובינו לאביו. דומני שמילות המפתח לסוף הטוב של פרשתנו הן הפסוק שאמר יהודה: "כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר, אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים" (מד,לב).

הערבות עליה מצהיר יהודה מקורה בפרשה הקודמת: "ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו. אנכי אערבנו מידי תבקשנו, אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים" (מג,ח-ט).

התיקון שמציג יהודה בנאומו הנרגש לפני יוסף הוא הערבות ההדדית בין האחים לבין עצמם ובין האחים לאביהם. זהו התיקון להתנכרות האחים ליוסף; לא עוד רצון לרצוח אותו, לא עוד רצון להיפטר ממנו, לא עוד מכירתו לזרים, אלא ערבות משפחתית - איש לאחיו ובנים לאביהם.

לפני שהוצג התיקון בדמות הערבות ההדדית לא נקט יוסף בשום יזמה להתוודע אל אחיו, או להודיע לאביו ולמשפחתו כי הוא חי והוא המושל בכל ארץ מצרים. רק לאחר שיוסף השתכנע כי מדובר בתיקון אמיתי ניתן היה להגיע להתפייסות ולאיחוד המשפחה מחדש.
לא לחידוד מחלוקות

בתקופת בחירות בה אנו מצויים, מחדדים מחלוקות והבדלים בין אישים שונים ובין המפלגות השונות. זו דרכה של מערכת בחירות. כידוע, המפלגות אינן בוחרות רק בתעמולה חיובית המעבירה מסרים על יתרונותיה ותועלותיה של המפלגה, אלא עוסקים גם ב'קמפיין שלילי', בתעמולה השוללת, פוגעת ומכפישה אישים ומפלגות יריבות.

אין ספק כי זוהי אחת ממגרעותיה של השיטה הדמוקרטית, שהיא כידוע השיטה הגרועה הטובה ביותר בין הגרועות ממנה. יש מקום לתבוע ממנהיגים הטוענים לכתר מנהיגות שיגלו אחריות ולא יעמיקו ויחדדו את המחלוקות העשויות להביא לשנאה, לקרע ולאיבוד האחדות הלאומית.

אף שבידוע שתעמולת בחירות כשמה כן היא – תעמולה, אצל חלק מן העם זו עלולה להיתפס כדבר אמיתי, והעוינות הפנימית תחלחל כעילה לשנאה בין חלקי העם. לאחר הבחירות צריך לחזור ולהנהיג את המדינה בכל תחומי החיים. תנאי הכרחי להצליח ולעמוד באתגרים הרבים הוא היכולת לפעול כעם אחד וכאומה מאוחדת. התוצאה של מחלוקת ופילוג לאומי היא "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". אנו עדים לנזקים המדיניים והדיפלומטיים החמורים הנגרמים בידי גורמי אופוזיציה למעמדה של מדינת ישראל בעולם.
תפקידה של מנהיגות ראויה הוא לאפשר מחד קיום של מגוון דעות, עמדות והשקפות שונות, ומאידך שמירת האחדות הלאומית בסוגיות הקריטיות והקיומיות בתחומי הביטחון, יחסי החוץ והחוסן הכלכלי.

השיטה הדמוקרטית אינה ערובה לאחדות העם ולאחריות לאומית. הערבות ההדדית בין מפלגות, מנהגים ודעות שונות, אינה באה מאליה ויש לחתור אליה, לחנך אליה ולפעול יום יום כדי לקיימה, תוך ויתורים ופשרות. היכולת לפעול באחדות ובערבות הדדית לאחר הבחירות תלויה במידה רבה בהתנהלותו של קמפיין הבחירות, ושל תעמולת הבחירות, לפני הבחירות. יש לגלות זהירות, איפוק וריסון תוך כדי מערכת הבחירות כדי לבנות את האחריות והערבות ההדדית הלאומית לאחר הבחירות.

כה אמר יחזקאל
הפטרת פרשתנו מחזקת גם היא את הצורך באחדות ובערבות הדדית. ההפטרה, שהיא פרק בספר יחזקאל, באה לתקן את המחלוקת והפילוג בין מלכות יהודה למלכות ישראל שהיוותה אחת הסיבות העיקריות לחורבן. התיקון עליו מצביע הנביא יחזקאל נעוץ באחדות העם: "ודבר אליהם כה אמר ה' אלוקים: הנה אני לוקח את ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב, והבאתי אותם אל אדמתם. ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך. ולא יהיו עוד לשני גויים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (יחזקאל לז,כא-כב).

הנביא מבשר כי אחדות זו תבטיח את עתידו של העם בארץ ישראל: "וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב, אשר ישבו בה אבותיכם, וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (לז,כה).

הערבות ההדדית, אשר הביאה לאיחוד מחדש של משפחת יעקב אבינו, היא אשר תבטיח את עתידו של העם היהודי במדינת ישראל גם בדורנו.

(מתוך העלון 'שבת בשבתו')