מה קרה? מה אירע?

בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה'.

הרב נתנאל יוסיפון , י' בטבת תשע"ג

יהדות הרב יוסיפון בסדר ט"ו בשבט
הרב יוסיפון בסדר ט"ו בשבט
צילום: יח"צ

המהרש"א נהג להתמיד ולעסוק בתורה בכל לילות השנה. שער ארוך היה לו למהרש"א, והוא נהג לקושרו בחבל לתקרת חדרו, וכאשר היה מתנמנם בלימודו וראשו נשמט, היה החבל נמתח ומעיר אותו.

אך בלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.

באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, ושוב הרימו המהרש"א. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.

באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...

הבאתי סיפור זה כדי להמחיש את המנהג שנהגו חלק מקהילות אירופה, שלא ללמוד תורה בלילה זה, כי בלילה זה הטומאה מתגברת וכביכול אור התורה יפול בידי ה'חיצונים'. כיום, בארץ ישראל – ארץ הקודש סוברים רוב גדולי ישראל וכן מנהג רוב ישראל, שאין לטומאה שליטה כאן ואין לחוש לכך.

אולם מצינו הד נוסף לכל העניין, שיש לו נגיעה בחיינו. תקופה זו בשנה, תקופת לילי טבת הארוכים, היא התקופה שבה הלילה גובר על היום והחושך מתגבר. בתקופה זו אנו מדליקים את אור החנוכה – מחד, ומאידך – אנו מתאבלים בצום עשרה בטבת. יותר מזה, השולחן ערוך (או"ח תקפ) מונה את הימים בהם מתענים היחידים, וכותב – "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". אם כך בימי שיא החושך, יש מחד את אור החנוכה ומאידך – שלושה ימי חושך. מה העניין?

יותר מזה – יש לשאול על השו"ע, מהי אותה הצרה שאירעה ב- ט' בטבת? יש מהפוסקים שכותבים שמת בו עזרא. אבל תוספות חדשים כותב שזהו היום בו נולד אותו האיש הנוצרי, ובפשטות זו הסיבה שבגללה העלים השו"ע את הצרה שאירעה ב- ט' טבת.

אם כך, החוטים נקשרים. ימי שיא החושך של החורף מקבילים לימים החשוכים בהיסטוריה של עם ישראל, הימים בהם מסתיר ה' את פניו מאיתנו, ועלינו לחפשו בחושך, ולמצוא את אורו הנסתר. כאלו היו ימי תקופת החשמונאים, שבהם הסתלקה הנבואה מהעולם ושוב לא דיבר גלויות עם ישראל, והיה עלינו לגלות את מסריו הנסתרים דרך התורה שבעל פה. בחנוכה הצלחנו לקלוט את אשר רמז לנו ה', וזכינו לאור.

אולם, מסרים נסתרים יכולים בקלות להתעוות. האדם מחליט שה' רומז לו לכיוון מסוים, אך זו טעות והוא פונה לכיוונים שליליים. האור לובש פנים זרות והופך לחושך כפול ומכופל. אמירה זו מתבטאת בתרגום התורה ליוונית, שאור התורה נשבה בידי הגויים, שהפכו חופשיים לעוותו ולפרשו כרצונם. זוהי גם הנצרות, הלוקחת את אור ישראל ומלבישתו פנים זרות ושליליות.

בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך. לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה' כפי פך השמן הטהור של הכוהנים הגדולים וכנסת ישראל.