מתנה לביבי

אברהם אזולאי , כ"ו בטבת תשע"ג

אברהם אזולאי
אברהם אזולאי
יח"צ

חיכו לזה זמן רב: סוף סוף מעשה של אחדות במערכת הבחירות הזאת, התוקפנית כל כך.

יש פחות מדי רוך בעולם הפוליטי הבריוני הזה. שלי הסוציאליסטית וציפי בעלת החזון, פוסעות יד ביד באידיליה עם הנשיא שמעון פרס ובן חסותו הקטן אבו מאזן... כל שנותר לעשות הוא לשכנע את יאיר לפיד, העומד רגל פה רגל שם, נמשך אומנם אל ביבי אבל מתפתה משירת הסירנות ציפי/שלי.

איחוד המפסידים הזה (על פי הסקרים) עשוי להעניק לשמעון פרס את ההזדמנות לתת עדיפות לממשלה נגד הטבע, שתקום בניגוד לרצונו של רוב העם – שכפי הנראה  נוטה לתת 70 מנדטים לצדה הימני של המפה הפוליטית.

אך למי אכפת? האם מה שחשוב אינו להניע מחדש את תהליך אוסלו ואת מכונת התקווה שלו? התקווה של חיים בשלום, יום אחד, עם שכנינו הענוגים? התקווה להמשיך לצעוק, יחד עם האירופים, שבשני המחנות, הקיצוניים והטרוריסטים הם שמונעים מאיתנו ליהנות מ"מזרח תיכון חדש"? התקווה לשלום שלא יגיע אלא אם נחזק את "השותף המתון היחיד אבו מאזן", אותו שותף שפרס, אולמרט, ציפי וביבי כבר נתנו לו את הכול בלא לקבל כלום בתמורה, ממש שום דבר, מלבד מדינה וירטואלית באו"ם ושפע של קללות יומיומיות.

ביבי, רצה מתנה יפה שתמריץ אותו לקראת הישורת האחרונה במירוץ לכנסת? הרי היא לפניו: יריבים אמיתיים, לא בנט ולא ש"ס אלא שמאל מאוחד, הנחוש להדיח אותו מהשלטון, החולם כבר עכשיו גם על המדינה הפלסטינית שתקום לצדנו, למען שקט שיימשך שנים ספורות... עד הבחירות הבאות.  "עזה 2- הקמבייק",  דוגמה מוצלחת של שלום עם החמאס, מוטו ליועצי אסטרטגיה וסוחרי החלומות...

הבחירות הקרובות יגררו החלטות גורליות.  ביבי, יצטרך לבחור: לכרות ברית עם מפלגות "התקווה לפני הכול" או עם אלה של "ארץ ישראל השלמה לפני הכול"? ביבי יצטרך להפגין הגינות ולבחור סוף סוף את המחנה שלו: ימין-שמאל או ימין-ימין? אשר לנו, במערכת הבחירות החורפית הזאת, הבה נתכונן כולנו לסערה חדשה, על פי תסריט מן הסוג של "יציאת מצרים", שעלולה לכאוב בתחילתה אך עשויה להתברר לבסוף כהכרחית: המחיר שיש לשלם כדי להיהפך לבני חורין על אדמתנו.

תורגם מצרפתית: משרד תרגום אניטקסט