המאמין במקדש – זוכה לראותו בעיניו

ישראל קטני אמונה, אלה ראו בנבואת משה חלום והזייה.

הרב ישראל אריאל , כ"ו בטבת תשע"ג

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

דרך שלושת ימים

משה נצטווה בהר האלוקים להוציא את ישראל ממצרים, לפיכך בא אל פרעה בבקשה: "נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלקינו". נראה מתוך הדברים, שנקט בדרך של ערמה ותכסיס, לבל ירגיש פרעה שישראל עומדים לצאת ממצרים לבלי שוב. מסיבה זו מבקש משה לקיים חג הרחק במדבר, כי מדובר במאורע קצר וחד פעמי. כעין זה כותב הרשב"ם: "דרך חכמה ציוה ה' למשה (להערים על פרעה)" ומוסיף: ש"המפרש אחרת אינו אלא טועה".

אולם מעיון בדברי חז"ל עולה, כי לא כן הוא! להיפך! משה נצטווה להכריז גלויות בפני פרעה: יש מטרה ברורה ליציאת מצרים, והיא: ה' בחר להשכין את שכינתו במשכן! בהר סיני יבנו ישראל מזבח, שם נחגוג, והדבר ייעשה על דעת פרעה – כדרישת משה: "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות"! מסע העם שלשה ימים במדבר, מגמתו להתרחק ממצרים, ולמחרת החג – פני העם לארץ ישראל!

זו גם מטרת עשרת המכות - דם, צפרדע וכו', להביא את פרעה לכניעה והכרה במלכות ה' בעולמו, ולהוכיח לפרעה, ולכל הדורות כי ה' שליט ביאור – אלוהי מצרים – ובבריאה כולה.

במדרש אגדה (שמות ה,א) מתואר, כיצד פרעה עושה את עצמו אלוה: "אמר להם (למשה ולאהרן): אני בראתי את עצמי! ובראתי את נהר נילוס, שנאמר: 'לי יאורי ואני עשיתיני!' (יחזקאל כט,ג). אמר הקב"ה: אתה אמרת: 'ואת ישראל לא אשלח'?! – חייך! אתה תקח ביד כל אחד ואחד, ותאמר להם: 'קומו צאו מתוך עמי!'"

היעד נקבע מראש

זה, אפוא, היעד שנקבע למשה בסנה: מול תועבת מצרים ועבודת האלילים - אתם ישראל - "תעבדון את האלקים על ההר הזה!" כאן ליד הסנה הבוער עתידים אתם להתייצב כולכם. כאן תעמידו משכן, וכהנים ולויים ישרתו בקודש להשרות שכינה בעולם.

ומלך מצרים העושה את עצמו אלוה יעמוד ויכריז: "לכו עבדו את ה' כדברכם... וברכתם גם אותי!" לא ערמה, אפוא, לפנינו, גם לא תכסיס מתוחכם לברוח ממצרים, אלא הליכה בגאון ובראש מורם, לעבוד את ה' במשכן בהר סיני, ולהקים מקדש בירושלים.

רבים מעם ישראל האמינו בדבר ה', ככתוב: "ויאמן העם!" - ו"לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה" (מכילתא בשלח). אלה זכו וראו בעיניהם את המשכן - כמובא בתנחומא (בחוקותי ה): "אמר להם הקב"ה: לא יצאתם ממצרים אלא על מנת שתעשו לי משכן!" זכות המשכן עמדה להם - וזכה אותו דור והקימו משכן לרגלי הר סיני.

מאידך היו מישראל קטני אמונה, אלה ראו בנבואת משה חלום והזייה, ומבואר בדברי חז"ל, שאלו מתו בימי האפילה - כמובא במכילתא יב: "'וחמושים עלו בני ישראל' - שלא עלו עמהם אלא אחד מחמשה", כי השאר נקברו במצרים.

להשלים את המלאכה

בגלות האחרונה התפללו ישראל: 'יהי רצון שתעלנו בשמחה לארצנו – ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו!' עם ישראל לדורותיו האמין והתחייב להשכין מחדש שכינה בירושלים. אכן זכה דורנו, ובניו חזרו לחצרות הקודש. מעתה, לא נותר אלא להשלים את המלאכה ולבנות מקדש לה'! מי יזכה לראות מקדש בעיניו? – כבר אמרו חז"ל: המאמין! אשרי אדם האוזר עוז ופועל כדי לממש את אמונתו. עתיד המאמין והעושה, שיזכה לראות מקדש בעיניו, ושכרו הרבה מאד!