חובת הצבעה והרחבת הקואליציה

קיומה של מדינת ישראל מושתת לא רק על החובה לקבל את הכרעות הכנסת והממשלה, אלא בעיקר על היכולת לאכוף את מרות ההכרעה.

זבולון אורלב , ו' בשבט תשע"ג

זבולון אורלב
זבולון אורלב
צילום: פלאש 90

לוח שנה אחיד לכל

"החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (יב,ב). מדוע נבחרה מצוות קידוש החודש כמצווה הראשונה שנצטווינו בה כעם? מה חשיבותה המיוחדת שנבחרה להיות בכורת המצוות? האם לא היה ראוי שעשרת הדברות יהיו המצוות הראשונות? האין הן חשובות יותר ממצוות קידוש החודש?

המשנה במסכת ראש השנה (פ"ב ח-ט) מביאה את סיפור הטלת המרות של רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, על רבי יהושע בן חנניה, ראש ישיבת פקיעין, בעניין קידוש החודש. הם נחלקו האם יש לקבל עדים שטענו שראו את המולד בניגוד לדעת רבי יהושע שסבר כי עדותם אינה משקפת את המציאות;

"שלח לו רבן גמליאל לרבי יהושע: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר (ברטנורא: על שהנשיא גזר עליו לחלל את יום הכפורים). אמר לו [רבי עקיבא לרבי יהושע}: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם במועדם' (ויקרא כג,ד). אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו... נטל (רבי יהושע) מקלו ומעותיו בידיו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת את דברי".

המסר של סיפור זה היא הטלת המרות של הנשיא, המייצג את בית הדין הגדול, על המיעוט, יהיה חשוב ככל שיהיה. קיומו של העם באותה תקופה, לאחר חורבן בית שני, היה תלוי במשמעת לאומית ובקבלת מרות המוסד המוסמך. בהעדר משמעת כזו היה חשש לא רק לפריקת עולה של המנהיגות הדתית, אלא גם לקריסה של המערכת החברתית-תרבותית התלויה בה וחייבת לציית לה.

מאורע זה בא ללמדנו מהי משמעות הזמן ומהי חשיבותו לעיצוב זהותנו כעם יהודי. הלוח העברי הוא אחד הנושאים הבסיסיים המבדיל בינינו לבין הגויים. שמירה קפדנית על מסגרת אחידה של הזמן לכלל העם היא תנאי הכרחי לקיומו כעם. בהעדר הסכמה כזו, כל אחד או כל פלג או עדה יקבעו לעצמם מהו לוח השנה. זהו מתכון בטוח לפילוג חמור בעם. אי אפשר להתחיל להיות עם ללא בסיס משותף של לוח השנה.

לכן מובן עתה מדוע פתחה התורה במצוות קידוש החודש כמצווה ראשונה, בסיסית.

הכרעת הרוב

בשבוע הקרוב מוטלת עלינו חובה אזרחית להצביע בבחירות לכנסת. מיד לאחריהן יתחיל משא ומתן להרכבת הקואליציה והממשלה הבאה. באופן אישי אני מאחל הצלחה לתנועתנו, הבית היהודי, ומקווה להקמת ממשלה לאומית וקואליציה רחבה ככל האפשר.

שלא כבתקופת רבן גמליאל ורבי יהושע, קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי מושתת לא רק על החובה לקבל את הכרעות הכנסת והממשלה, המשקפות את הכרעת הרוב, אלא בעיקר על היכולת לאכוף את מרות ההכרעה. אי קבלת מרות הכללים הדמוקרטיים עלולה לפגוע אנושות ביכולתנו להתקיים כמדינה ריבונית.

לכן, ככל שנבחרינו ישכילו לבנות קואליציה רחבה ככל האפשר, כמובן מבלי לטשטש את הרוב הלאומי והדתי אשר מקבל בסקרים את הרוב, כך ניתן יהיה להבטיח שהכרעת הרוב תתקבל בעם, ושלממשלה תהיה סמכות מוסרית לאכוף את החלטותיה והחלטות הכנסת.

כפי שרבן גמליאל הבין בתקופתו מהו הגורם הבסיסי להבטחת המשך קיום העם, כך גם אנו חייבים בתקופתנו להפנים את חשיבות שמירת הכללים הדמוקרטיים להבטחת קיומה של מדינת ישראל. כפי שהתורה ראתה בשמירת לוח שנה עברי מאוחד לכלל העם תנאי ראשוני לקיומו, כך אנו צריכים לראות בשמירת המשטר הדמוקרטי תנאי בסיסי לקיומה של המדינה.

דווקא אנו, משפחת הציונות הדתית, המאמינים במדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, צריכים להעמיד בראש סדר העדיפות את שמירת הכללים הדמוקרטיים ובראשם יצירת בסיס רחב ככל האפשר של הרוב הקואליציוני בכנסת ובממשלה. ככל שבקואליציה יהיו שותפות גם מפלגות שאינן נחשבות ימניות, כך נוכל לעמוד טוב יותר מול אתגרים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים, חברתיים ובעיקר באתגר הגדול - שאלת זהותה היהודית של מדינת ישראל.

הסכמה לאומית רחבה על מעגל לוח השנה העברי והשבת בראשו, כמו גם שמירת מעגל החיים היהודי, ומעמד המשפחה בראשו, תבטיח טוב יותר את שמירת המעגלים הללו. הסקרים הצופים הצלחה רבה בבחירות לתנועתנו מטילים עליה, ועל העומד בראשה, חובה ואחריות רבה להוביל מהלכים אלה.

(מתוך העלון 'שבת בשבתו')