הכוח שמימין לנתניהו

הציבור הדתי-לאומי לא יוותר על ההזדמנות לקום מעפר ולהפוך את נציגותו הפוליטית המבוזה והבלתי-נספרת לכוח פוליטי מרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו

עמנואל שילה , ט' בשבט תשע"ג

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

כמעט לפני כל מערכת בחירות נהוג לומר שהפעם מדובר בהצבעה חשובה במיוחד לקראת קדנציה שעשויות ליפול בה החלטות הרות גורל.

וזה באמת נכון: במציאות הישראלית המסובכת מתקבלות החלטות קשות כמעט בכל קדנציה. גם בימי כהונתה של הכנסת ה-19 צפויות לא מעט החלטות קריטיות בתחום הביטחוני, הכלכלי והחברתי ובתחום דמותה היהודית של המדינה.

הממשלה שתיבחר בכנסת הבאה תצטרך לטפל בדחיפות במשבר הגירעון התקציבי, ולמצוא פתרון לפער הגדול והמדאיג שנוצר בשנה האחרונה בין הוצאות המדינה להכנסותיה.

במקביל יהיה צורך להמשיך לטפל בבעיית יוקר המחיה והפערים החברתיים, ובפרט במחירי הדיור - שנסיקתם בשנים האחרונות הפכה לעול כבד במיוחד. חשוב שלצד הצמרת הכלכלית הנוכחית, שבדרך כלל עושה עבודה טובה, יעמדו נציגים נחושים יותר של שכבות הביניים והשכבות החלשות. הם יאזנו את הנטייה להתחשב יותר מדיי באינטרסים של בעלי ההון והכוחות החזקים במשק על חשבון האזרח מן השורה.

בתחום המדיני תצטרך הממשלה הבאה להתמודד עם התגברות הלחץ הפלשתיני להקפיא את פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון ולצעוד לקראת הגשמת חזון המדינה הפלשתינית. גם אם נתניהו יהיה נחוש שלא להיכנע לניסיון לכפות על ישראל לפעול בניגוד גמור לטובתה, הוא עדיין יזדקק לתחכום ויצירתיות ולהרבה סייעתא דשמיא כדי להדוף את המתקפה המדינית הפלשתינית שתגובה בלחץ בינלאומי ובלחץ פנימי מצד השמאל הישראלי.

בתחום הביטחוני צפויה להימשך ההתמודדות המתסכלת עם הפרצה המסוכנת שנוצרה בצדה הדרום-מערבי של חומת הביטחון הישראלית בעקבות הנסיגה חסרת האחריות מעזה. לאחר שנים של שקט ביהודה ושומרון, גם שם עלולות לפרוץ מהומות אלימות על רקע ההסתה והחתרנות המדינית שנוקטת לאחרונה הרשות הפלשתינית.
הציבור הישראלי הרחב מגלה אהדה ליו"ר החדש והצעיר של 'הבית היהודי', אבל נתניהו אינו מסתיר את חוסר התלהבותו מהאפשרות שנפתלי בנט יהיה שותף מרכזי בממשלתו. לכן הדרך להשיג את התוצאה הרצויה של קואליציה יהודית-לאומית היא בית יהודי גדול וחזק שאי אפשר להתעלם ממנו

תהליך התמוטטות המשטרים וההקצנה הפוליטית במדינות ערב יחייב דריכות וערנות בכל גבולותיה של ישראל. מעל לכל אלה מרחף האיום הגרעיני האיראני. על פי התחזיות עשויה ממשלת נתניהו הבאה לעמוד בפני ההחלטה הגורלית האם להסתגל למציאות של איראן חמושה בנשק גרעיני או לצאת למתקפה צבאית נגדה.

בתחילת כהונתה של הכנסת ה-19 צפויים להיבחר הרבנים הראשיים הבאים. מדובר בהחלטה שמתקבלת פעם בעשר שנים ועשויה להשפיע באופן דרמטי על מעמד הרבנות והשפעתה בקרב הציבור בישראל. יחסי הכוחות בתוך הקואליציה הבאה עשויים לקבוע האם לתפקיד הרב הראשי הבא תיבחר אישיות תורנית שמסוגלת לשפר משמעותית את עבודת הרבנות ולחבר אליה את הציבור כולו, או כזו שנבחרה בעיקר על פי שיקולים ואינטרסים של סקטור מצומצם.

בכנסת האחרונה הוחל במאמץ לשחרר מעט את מערכות השלטון בישראל מלפיתת החנק של האליטה המשפטית, שמבקשת להכפיף את נבחרי הציבור למרותה ולעמדותיה האידיאולוגיות. ההישגים עד עכשיו הם חלקיים בלבד. כמה מיוזמות הרפורמה והחקיקה, שנועדו להחזיר את האיזון וההיגיון למערכת היחסים בין הכנסת והממשלה לבין מערכת המשפט, נתקלו בהתנגדות עזה. ראש הממשלה ושר המשפטים נסוגו תחת לחץ הממסד המשפטי, ויתרו על יוזמות משלהם וסיכלו כמה יוזמות חשובות של חברי הכנסת.

בולטת במיוחד הדוגמא של דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי, שהוקמה ביוזמת הממשלה אבל מסקנותיה מעלות אבק מזה חודשים רבים בגלל התנגדות בכירים במשרד המשפטים לאימוצן. המאבק לריסון האקטיביזם השיפוטי יימשך גם בכנסת הבאה, וליחסי הכוחות בתוך הכנסת והממשלה תהיה השפעה רבה על מידת הצלחתו.

ואלה רק חלק מבין הנושאים החשובים מאוד שיעמדו על סדר יומה של הכנסת שאותה נבחר ביום ג' הבא.

לחזק את נתניהו מימין

למרות הנושאים הכבדים המוטלים על כף המאזניים, היתרון הברור שממנו נהנים בנימין נתניהו, מפלגת הליכוד והגוש הימני-דתי בכללותו מנטרל לא מעט מהדרמה של מערכת הבחירות הזאת. במקום מאבק על השלטון בין גוש השמאל-ערבים לגוש הימין-חרדים, הקרב העיקרי מתנהל בתוך הגושים: הליכוד נגד הבית היהודי וקצת נגד ש"ס.

יחימוביץ' נגד לבני, לבני נגד לפיד וחוזר חלילה. למרות זאת, נותרה עדיין שאלה משמעותית ביותר שעשויה לחרוץ את דרכה של הממשלה הבאה: מה יהיה הרכב הקואליציה הבאה ומה יהיו יחסי הכוחות בתוכה.

אם נתניהו ירכיב קואליציה שמפלגת הבית היהודי תהיה בה השותפה השנייה בגודלה, יגבר הסיכוי שכל הנושאים שהוזכרו לעיל יטופלו באופן שהולם את ערכי המחנה היהודי-לאומי. בקדנציה הבאה עשוי להירשם הישגים היסטוריים של היחלצות ישראל מהמלכוד המדיני אליו נקלעה בהסכמי אוסלו, והיחלצות המערכת השלטונית והציבורית משליטתה של אליטה משפטית ליברלית-רדיקלית שמייצגת מיעוט קטן. לעומת זאת, אם יבחר נתניהו לבסס את הקואליציה שלו על מפלגות השמאל, ישראל עלולה להמשיך בצעידתה הכנועה לעבר הקמת מדינת אויב בלב הארץ וקביעת עובדות מדיניות שיסכנו את עתידה. לא במקרה אובמה מגלה דאגה מהתחזקותו של בנט.

בניגוד לציבור הישראלי הרחב והמגוון שמגלה אהדה ליו"ר החדש והצעיר של 'הבית היהודי', נתניהו אינו מסתיר את חוסר התלהבותו מהאפשרות שנפתלי בנט יהיה שותף מרכזי בממשלתו. לכן הדרך להשיג את התוצאה הרצויה של קואליציה יהודית-לאומית היא בית יהודי גדול וחזק שאי אפשר להתעלם ממנו.

בניגוד לסיסמה המובילה של קמפיין הליכוד, נתניהו וליכוד חזקים דווקא אינם ערובה הפעם לישראל חזקה. נתניהו עלול להיתפש לחולשה במצבי לחץ, כפי שהוכיח לא פעם בעבר. הוא עלול גם להמשיך בשותפות התמוהה והקלוקלת עם אהוד ברק כשר הביטחון. אין לנו בעת הזאת מנהיג מדיני, כלכלי וביטחוני טוב מנתניהו, אבל כדאי מאוד שמימין לו יעמוד כוח יהודי-לאומי איתן שיסייע לו ללכת בדרך הנכונה. גם כשמשווים את הרכב הרשימות, קל לראות שבעשירייה הרביעית של הליכוד יש לא מעט נציגים שאיתנותם הלאומית לא ברורה, בעוד שברשימת הבית היהודי אפשר לסמוך על כל אחד מהמועמדים שבחירתם טרם הובטחה.

הציבור הדתי-לאומי עשה הפעם מהלכים חשובים מאוד של דמוקרטיזציה ואיחוד כוחות. בדרך להפוך ממפלגה סקטוריאלית למפלגה מובילה של כולם, הרשימה המאוחדת פתחה את שורותיה גם לנבחרים שאינם דתיים, אבל ממשיכה לשמור על דומיננטיות דתית-לאומית בלתי מעורערת. ראש הרשימה ראוי לקרדיט אישי על התבונה שבה הוביל את מהלך האיחוד שכולם ציפו לו, וגם על הקמפיין המצוין והחיובי שבאמצעותו הפכה המפלגה להפתעה המרעננת של מערכת הבחירות. לציבור הדתי-לאומי יש כעת הזדמנות לקום מעפר ולהפוך את נציגותו הפוליטית המבוזה והבלתי-נספרת לכוח פוליטי מנצח שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא לא יוותר ולא יחמיץ את ההזדמנות הזאת.

ראויים לתמיכה

ובכל זאת לא כל התקווה נמצאת בפוליטיקה, ובטח שלא במפלגה אחת. כתבתי לא פעם על ערך ההשתלבות של נציגים אמוניים במפלגת השלטון. למרות שהצלחת הבית היהודי קצת שמה אותם בצל, אסור שתישכח תרומתם של זאב אלקין, ציפי חוטובלי, יריב לוין, יולי אדלשטיין, דני דנון וחבריהם. נוכחותם והשפעתם במפלגת השלטון חשובה ביותר, ובניגוד לבית היהודי - אותם נתניהו לא יוכל להשאיר מחוץ לקואליציה.

בכירי השרים בליכוד - סער, ארדן, שלום, יעלון, כץ ולבנת - יצרו בקדנציה האחרונה שיתופי פעולה חשובים עם גורמים בציבור הדתי ובהתיישבות ביו"ש. המעשים הטובים לא מבטלת את המחדלים, אבל לא כדאי שההתיישבות תיתן להם תחושה של הפניית עורף. אין לי דעה חד-משמעית בשאלה המוסרית האם התפקדות לליכוד מחייבת גם הצבעה לליכוד. אבל במישור הפוליטי הפרקטי, חבל לפגוע בפירות המאמץ הממושך של ההתפקדות לליכוד והשגת עמדת השפעה בתוכו. לכן לכל הפחות באותם יישובים קטנים שבהם הצבעה של מתפקדי הליכוד למפלגות אחרות תהיה בולטת וניכרת, חשוב שמתפקדי הליכוד יצביעו למפלגתם. מדובר בסך הכול ב-3000 עד 4000 קולות, מחיר קטן ומשתלם עבור המשך ההשפעה הברוכה בתוך הליכוד.

גם למפלגת עוצמה לישראל יש תפקיד חשוב בכנסת הבאה. היא תוכל לבטא בדברים, בהצבעות ובהליכי חקיקה את האמת השלמה שמפלגה החברה בקואליציה נאלצת לפעמים להתפשר עליה. במצב הבין-גושי הנוכחי החשש מבזבוז קולות פחות קריטי, וגם על פי רוב הסקרים אלדד ובן-ארי מצליחים לצלוח את רף אחוז החסימה. מסתבר שגם לבית היהודי ייטב אם מימין לו תהיה מפלגת 'ימין קיצוני' שתהפוך אותו לימין מתון. אם נטייתכם הטבעית היא לתמוך באלדד ובן-ארי, אל תהססו לשים נץ בקלפי.

פורסם בעיתון "בשבע"