טו' בשבט - לא רק חג לאילנות!

כדי שלא רק ארץ ישראל תשתבח בפירות, אלא גם אנו נפיק את מירב, נזכיר כמה ענייני כשרות.

הרב משה כ"ץ , ט' בשבט תשע"ג

הרב משה כ"ץ
הרב משה כ"ץ
צילום: יח"צ

מנהג ישראל לאכול בטו' בשבט משבעת מיני הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

כדי שלא רק ארץ ישראל תשתבח בהם, אלא גם אנו נפיק מהם את מירב התועלת הרוחנית והגשמית בלא להיכשל, נזכיר כמה ענייני כשרות השייכים לשלושה מינים: החיטה, הרימונים והצימוקים.

חיטה

על אף ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח' ג'), עדיין משמשת החיטה כמקור העיקרי בעולם לחלבון צמחי, ויש בה כמעט את כל החומצות האמיניות הנצרכות לתפקוד הגוף ולגידול ילדינו. כבר חז"ל (ברכות מ' ב') הדגישו, כי "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא, עד שיטעום טעם דגן".

החיטה מהווה בסיס להכנת מגוון רחב מאוד של מאכלים ומוצרים שונים. ניתן לבשל את גרגרי החיטה בפני עצמם ולאכלם בתבשיל, במרק או בחמין. שבירת החיטה יוצרת מאכלים שונים, מהבורגול (גס, בינוני ודק) דרך הסולת (הטחונה עד דק) המשמשת להכנת דיסה או קוסקוס, ועד לטחינה הגמורה של החיטה, ויצירת מיני הקמח השונים, המשמשים למוצרי בצק, לחם, עוגות ועוגיות, פסטות ופשטידות ועוד כיוצא בהם, כפי שכולן מכירות, קונות או מכינות. לרשימה הזו אפשר להוסיף גם לא מעט משקאות חריפים העשויים מחיטה.

חשוב לדעת שכ80% מתצרוכת הישראלית של החיטה מקורה ביבוא. נתון זה יוצר בעיה קשה של חשש איסור "חדש", אך ב"ה, קיים פיקוח הלכתי הדוק על כל משלוחי החיטה המגיעים לארץ, ואפשר לומר באופן ודאי, שכל החיטה ומוצריה הנמכרים היום עם הכשר, אין בהם חשש "חדש". בנוסף, גם במוצרי יבוא המקבלים את אישור הרבנות הראשית לישראל אין חשש ל"חדש". שונים מהם הם מוצרי חו"ל, שאין עליהם אישור מהרבנות, והם יכולים להכיל קמח "חדש", גם אם יש עליהם סמל של הכשר מקובל בחו"ל, מאחר שכמעט כל גופי הכשרות בחו"ל סומכים על שיטה יחידאית המקלה באסור "חדש", כשבארץ אין שום הווה אמינא לסמוך על שיטה זו. ההשלכה בעייתית ולא מוכרת לכך היא בקנית מוצרי חיטה הנמכרים בתפזורת בחנויות טבע ללא תעודת כשרות בתוקף.

כמובן, שהמהדרין בחיבור ובקישור שלהם לארץ ישראל המשתמשים דווקא בקמח מחיטה שגודלה בארץ (בד"כ קמח אורגני), צריכים להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות כדין מהתוצרת, ובמידת הצורך, להפריש מספק וללא ברכה.

בגרגירי חיטה קיימת לעיתים נגיעות, ויש להתבונן בשקית בזמן הקניה. כדאי להימנע מרכישת אריזה שרואים בתוכה פירורים או חלקיקים קטנים רבים, היכולים להעיד על כרסום של מזיקים וחרקים. חשוב לדעת שבדרך כלל, החרקים נמצאים בין גרגירי החיטה (ולא בתוכם, בשונה מקטניות), וכדאי לנפות את הגרגירים מעל משטח בדיקה בעזרת מסננת עם חורים גדולים, ולראות אם נופלים חרקים קטנים דרכה. לאחר מכן יש לפזר את הגרגרים על גבי משטח כתום או תכלת ולהתבונן היטב ביניהם. נקודה שחורה על גבי הגרגיר אינה סימן לנגיעות. לעיתים רחוקות אפשר למצוא חורים בתוך הגרגרים. בנגיעות מסוג זה, אין להשתמש בכל התכולה, הואיל ואין אפשרות לנקות את הגרגרים.

גם בקמח קיימת לעיתים נגיעות של תולעים, ולכן יש לנפותו לפני השימוש. חשוב מאד לנקות היטב את הנפה בעזרת מטלית יבשה, בעיקר מצידה החיצוני, עד שכל האבקה מתנקה. פעולה זו כדאי לבצע גם לאחר הניפוי, לפני אחסון הנפה.

לא לשכוח להפריש חלה מן העיסה, אם מכינים בצק בכמות מספקת של קמח.

רימון

הרימון הוא פרי עץ מיוחד במינו, אדום כולו ומעוטר בכתר - כתר הרימון. נמשלו ישראל לרימון, כמובא בחז"ל, ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון", והנהגתו של רבי מאיר בעל הנס מלמדת אותנו את יסוד ההסתכלות היהודית על האדם ועל העולם, שהפנימיות היא הקובעת, ולא החיצוניות: "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק" (חגיגה טו' ב').


כיום, כל הרימונים הנמצאים בשווקים הם גידולי ארץ ישראל, ובכל מצב של ספק יש להפריש תרומות ומעשרות (בלי ברכה, אלא אם ברור שזהו טבל וודאי, וממנו יש להפריש בברכה).  ברימונים המצויים בשווקים אין בעיה של ערלה, אך רימונים מגידול ביתי מגדלים "נצרים" חדשים הצומחים מתוך האדמה בסמוך לגזע המקורי הגדול. חוטרים אלו נחשבים כעץ חדש והרימונים שיגדלו עליהם בשלוש השנים הראשונות הם פירות ערלה האסורים באכילה ובהנאה.

יש לבדוק מבחוץ שאין חור כניסה של תולעים (לעיתים, סביב החור תופיע מעין מוגלה). אם נמצאה נגיעות, יש להסיר את המקום הנגוע ולהתבונן בתוך הרימון. בדרך כלל, הנגיעות היא מקומית בלבד, ולאחר הסרת המקום הנגוע, ניתן לאכול את שאר הרימון. נקודות כהות קטנות על גרגירי הרימון אינן סימן של נגיעות.

צימוקים

הצימוקים הם למעשה, ענבים מיובשים. הענב הוא פרי שגנוז בו כח אדיר הראוי לשמירה, על ידי עשיית יין או צימוקים. בדומה לכך, נהגה ארץ ישראל, שלא הניבה פירות לאף אומה אחרת, ושמרה את כוחה לעם ישראל במשך אלפי שנות הגלות, עד שהגיע עת הקץ המגולה, בשעה שהחזירנו רבש"ע לאדמתנו.

גם בצימוקים שייכים דיני ערלה והפרשת תרומות ומעשרות שהוזכרו לעיל ביחס לרימון. לכן, במידה והצימוקים הם מגידולי הארץ, יש להקפיד על שני עניינים אלו. אמנם, כמעט כל הצימוקים הנמכרים כיום, מיובאים מחו"ל, ואין בהם דיני תרומות ומעשרות או ערלה (כאמור לעיל, מאחר שמותר לאכול פירות חו"ל שהם ספק ערלה). אעפ"כ, עדיין יש צורך בכשרות טובה על צימוקים, מחשש לחומרי גלם לא כשרים שמשתמשים בהם בזמן העיבוד והשמירה של הצימוקים.

נוסף על כך, בצימוקים קיימת בעיה קשה של חרקים, הנדבקים אל הצימוקים מבחוץ. ניתן להסיר חרקים אלו בקלות בעזרת מים. יש להשרות כמות קטנה של הפרי בכלי שקוף בתוך מים חמימים (פחות מחום שהיד סולדת ממנו, כדי לא להרוס את הפרי) ולהסתכל ביניהם. את הצימוקים יש לשפשף בעדינות בכפות הידים ולהפרידם זה מזה. לאחר שלוש דקות מערבבים בעדינות את הפרי וממתינים כדקה ומתבוננים במים אם יש חרקים צפים או חרקים ששקעו לתחתית הכלי. אם נמצאו חרקים, מומלץ מאוד לא להשתמש בהם.

לכניסה למצגת הדרכה לטו' בשבט לחץ כאן